התחבר
הנגב בארץ ישראל ערב החלוקה בשנת 1937
אחד המחקרים של הוועדה המלכותית הבריטית ,שערכה סקר בנגב הניב ספר שהכיל 400 עמודים ,במחקר טענו חוקרים רבים כי בעל הניסיון הרב לשטח, בעל וותק של כחמש עשר שנה שבהם שרת כמושל מיג'ור ג'ארויס הבריטי לנגב וסיני .
כמושל לא נטה לא לערבים ולא ליהודים, רעיונו העיקרי היה שיש לפתח וליישב בנגב מתיישבים, לחיזוק דבריו הביא ממצאים שהעידו שבעבר זכה האזור ,לכמות גשמים גבוהה יותר ולכן זכה בפיתוח חקלאי רב יותר .
עוד משבח מיג'ור ג'ארויס ,את ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב ,שבעזרת כספים מבעלי הון יהודיים, רכשו אדמות והצליחו לגדל עלייהם גידולים חקלאיים ,הוויכוח בעיניו נבע לא מהדרישה של גורמים בריטיים למסור את הנגב לידיים ערביות ,אלא גודל השטח שיש למכור להתיישבות היהודית על מנת לפתח את הנגב הצחיח ,בלי להגביר את והיריבות בין הערבים ליהודיים בארץ ישראל ובנגב בפרט.
אומנם בני השבטים הערביים התרבין ובני שבט הרומילאת ,שזנחו חלק מנדידותיהם לטובת גידולי בעל ושלחין ואפילו מטעים ופרדסים , שיצרו משבצת גידולים באזור הוודיות של עזה, באר שבע ועוג'ה , בעקבות התבוננותם ביהודים החלוצים.
לעומתם התבססו החלוצים היהודים ,בקו שמדרום לבאר שבע ועוג'ה ,כאשר החוקרים משערים כי בתקופת השלטון הביזנטי בנגב מנתה האוכלוסייה בין חמישים אלף למאה אלף נתון המעיד כי ניתן לגור ולחיות בנגב הצחיח ואף להתקיים ממימי הגשמים ובארות המים (הרבאת) לאיסוף והשימוש בהם הן למחייה והן לגידולים חקלאיים.
ערים נבטיות שנעלמו מעל למפה לאורך השנים ששימשו את הממלכות ששלטו בארץ ישראל בתקופה היוונית, הרומאית, הביזנטיות ועוד עד ההרס של הערים בימי השלטון המוסלמי במאה השביעית כמו, כרנוב –ממשית ,רחייבה ,עוג'ה ,שיבטה ,עובדה וחודיישה.
לטענתו של מיג'ור ג'ארויס ,כיוון שהשטח המדברי הוזנח בידי הערבים ,יש לתת את הדעת לניסיונם והצלחתם של החלוצים היהודים בהחייאת חלק מהמדבר ,הרי הוא ממליץ להעניק את חלקו הגדול של השטח על מנת לנסות להפריחו מחדש כמו בעבר, לדעתו באם לא יבוצע המהלך לדעתו השטח ימשיך בשיממונו .
תודה לנועם זיו לסרטון.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.