התחבר
הכלל ראשון בניהול מחנה עולים שהוטל על מנהל המחנה הממונה , היו ערוב תחומי עיסוק ומתן סמכויות נרחבות למנהל, במחנה לא הייתה מועצה נבחרת של העולים שהבינו את המרכיבים הספציפיים של העדות.
בדרך כלל המנהל היה חסר ניסיון בעבודה שכזאת ,שהוטלה עליו ויריעת השמיכה שניתנה לו , לא יכלה לכסות את כול הבעיות שנבעו מקיבוץ הגלויות שהתכנס תחת כנפיו, תוסיפו על סבלם של העולים את הטעויות שנעשו ואטימות המנהלית של המוסדות המרוחקים ,והרי לכם הילולה עצובה.
העולים שיושבו במחנה ,לא עברו מיון והתאמה למקצועם (ונשלחו כאשר הייתה) לעבודות דחק פיזיות שלא הותאמו לניסיונם, דבר שהביא בזבוז משאבים אנושי בל יתואר ונזק עצום למדינה שבדרך.
חלק מעולים המשכילים טענו כי אינם יכולים לעבוד ולהועיל במקצועם מכוון שאינם דוברים עברית , ועליהם לעבור לימוד הנמשך כחצי שנה ,קורס הנערך ללא תמורה לתלמיד המבוגר הכרוך במשפחה על צווארו ,ומאין יביא אוכל לבייתו בתקופת לימודיו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.