התחבר
גליל נהר הירדן גשר בנות יעקב
האגדות היהודיות מספרות כי יעקב עבר מעל לגשר בעת שחזר מלבן , האגדה השנייה טוענת כי הגשר נבנה בידי אדם ששמו יעקב , גשר בנות יעקב שימש כנקודת חציה על נהר הירדן בדרך המסחר העולה ממצרים לדמשק, בדרך זאת עברו שיירות גמלים שנעו בדרכי המסחר, עוד שימש הגשר למעבר עדרי הצאן של שבטי הבדויים בחזרם ממרעה קיץ מאזור הג'רמק ועבר הירדן.
עוד שימש הגשר לשיירות שנעו לכוון החורן (חבל ארץ בדרומה של סוריה),המוזכר בספר התנ"ך ,מבחינה חקלאית, הוא היה ידוע כחבל ארץ פורה המתאים לגידולי מטעים וכרמים וגידולי פלחה בשיטת הבעל של השקיה ממימי הגשמים.
אחת מאגדות הערביות לפועלם של המתיישבים היהודים, בייבוש ביצות וסיקול האבנים מהשדות המיועדים לזריעה סביב היישובים של מצודות אוסישקין מספרת כי מעבר הירדן גשר בנות יעקב ,קשורות לבנותיו של יעקב ולבור שאליו הושלך יוסף בטרם נמכר לעבדות במצרים .
הבור (באר) שאליו ניקו דמעות אחיותיו לשמע האסון של אחיהם , דמעות אלו על פי האגדה הפכו לשברי אבנים שחורות שכיסו את השטח באזור , האגדה ממשיכה וטוענת ,כי צאצאי היהודים שהתיישבו כאן המעבדים את הקרקע באזור ,ממיסים את זעתם בפינוי אבנים אלו .
הגשר נבנה מאבני בזלת ונתמך בשלושה עמודים וקשתות הבנויים מאבן בקצהו המערבי הוקם מבנה שיישבו בו בעבר מחלקת חיילים לשמירה עליו, בתקופה העותמאנית ישבו בגשר גובי המסים שאליהם נלוו שני חיילים תורכים לגיבוי עבודת הגובים , ליד מבנה גביית המיסים ניצב מבנה נוסף ששימש למגורי המוכסים .
בתקופה העות'מאנית הוחכר הגשר בידי מושל התורכי האזורי באלף לירות תורכיות לשלוש שנים , החוכרים היו לרוב חוכרים בעלי אזרחות תורכית שגרו בעיר צפת, אלא גבו מסים מהמעבר על הגשר .
בחלקו המזרחי של הגשר, הוקם מבנה אבן בן שתי קומות ששימש כפונדק שלו חצר גדולה ומערות לאכסון בעלי חיים ומחסנים , אלא שהסיפור סביב הפונדק קשור לרכישת האדמות לבניית היישוב משמר הירדן .
משמר הירדן הוקמה בשנת 1891 , בידי קבוצה קטנה של תושבים מהעיר צפת, על שטח של 2.300 דונם שנקנה מידי ערבי תושב מירון ,או מבני משפחת עבו מצפת שרכשו אדמות מערבים , אך בפועל נרכש השטח עוד לפני כן ,בידי יהודי מאמריקה ששמו היה מרדכי לובובובסקי איש העלייה הראשונה שייעד להקים עליה חווה חקלאית ופונדק בחלקו המזרחי של הגשר.
אך הערבים תושבי האזור הרסו את תחילת המבנה ,בטרם החליט היהודי מרדכי לובובוסקי לבנותה מחדש , הזמין את אחד ממפקדי הצבא התורכי באזור וביחד ערכו מדידות לשטחו על מנת למנוע כול טענות מבין הערבים לפלישה לשטחם.
עוד טען היהודי כי קבל רישיון לבנות חאן (פונדק ) מידי השלטונות התורכים וממוכתר השטח שנמכר, בשלב הזה ביקש הקצין התורכי לראות את האישור הכתוב לבניית החאן, נטל את המסמך שהוצג בפניו הכניסו לכיסו ,עלה על סוסו ודהר מהמקום (מנפלאות הבקשיש שקיבל הקצין) , היהודי בעל הקרקע והרישיון ,קפל את רגליו וירד מהשטח פן יבולע לחיו .
בעת שעזב את אדמותיו שליד גשר בנות יעקב ,מכר מרדכי לובובובסקי את אדמותיו באזור גשר בנות יעקב במחיר של 16,000אלף פרנק, לידי קבוצת של כעשרה חברים שמקום מגוריהם היה בצפת ,בראשם היה משה דוד שוב שמקצועו מורה אלף דונם חולקו בין חברי קבוצת המתיישבים ,חלק אחר מהאדמה מכר משה דוד שוב ,למתיישבים אחרים ששילמו לו כסף בעבור שאר החלקות שמכר, במחיר של 10 פרנק לכול דונם .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.