התחבר
בתקופת המנדט נהגו השלטונות לגבות מהחקלאים היהודים והערבים דמי מס על הקרקע שנקרא "ווירקו" , מעין מעשר לשלטונות, גובה המס נקבע לשני גרוש ושליש לדונם אדמה מעובדת, אז התברר כי הפלאחים הערבים מעבדים ומשלמים בממוצע 33% מאדמותיהם המעובדות ,לעומת החקלאים היהודיים המשלמים קרוב ל 80% מהאדמות החקלאיות המעובדות בארץ ישראל.
הסיבה להבדלים הללו נבעה מחוסר רצונם של הפלאחים הערבים ששכרו את האדמות הללו, והשטחים החקלאיים לא היו שלהם, לנטוע ולשתול שטחים גדולים יותר, לעומתם החקלאים היהודיים ,זורעים שותלים ונוטעים על מרבית האדמות שלהם , ומרגישים כי זאת אדמתם ולכן מעבדים אותה ברצון רב.
בעיה חדשה ישנה החלה לחזור בנושא שווק התוצרת החקלאית לערים הגדולות בסביבת הישובים בעמק הירדן ובגליל בפרט ,כשהחלו הבריטים להטיל עוצר מהשעה שש בערב עד השעה חמש וחצי בבוקר, עוצר זה החל לשבש את משלוח החלב והתוצרת החקלאית לשווק כיוון שהסחורה המשווקת יצאה בדרך כלל בשעות הלילה על מנת להגיע טרייה לשווקים ולחנויות בערים.
כיוון שהיו אלו ימי המלחמה ,נוספו בעיות נוספות לשווק שכללו : מחסור במשאיות שחלקם גויסו לצרכי המלחמה ,ומכיוון שהיה עוצר לא יכלו המשאיות הנותרות להספיק ולערוך מספר נסיעות לתובלת התוצרת החקלאית.
בעיה לא פחות חשובה הייתה המחסור בכלי אכסון וכדים לחלב עקב מספרם הנמוך מחוסר יכולת ליצר מכלים נוספים כתוצאה ממחסור בברזל שנלקח ליצור כלי מלחמה וירי, לדוגמא כדי החלב שיצאו לשווקים ,חזרו מיד למשקים ולמושבה נשטפו ונוקו מידית מולאו מחדש ונשלחו שוב לשווקים, אותם הבעיות היו בארגזים ששימשו להובלת התוצרת החקלאית שלא נזכיר את הובלת הבשר עופות בכלובי ברזל והבקר לשחיטה.
תופעת לוואי נוספת להובלה בשעות היום בגלל העוצר הלילי, הייתה באפשרות קלקול וריקבון הירקות שנשלחו לשווקים ולחנויות והגיעו עקב העוצר בשעות הצהרים לחנויות הוצאו למכירה בשעות אחר הצהרים לאחר טלטול בשמש ובתנאי אכסון לא טובים ,חלק מהסחורה שהגיע בשעות מאוחרות אוכסן עד למחרת שאז הוצא למכירה כאשר חלק מהטריות נעלמה לה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.