התחבר

בקעת הירדן תחילת היישוב הישראלי לאחר מלחמת ששת הימים

לאחר מלחמת ששת הימים ,הוחלט בכנסת להקים בבקעה ,מתחם מוצבים ממש על גדול הגבול הטבעי של נהר הירדן ,שמטרתו להגן על הגבול עם ירדן ולמנוע חדירת כנופיות של מחבלים מהצד המזרחי של ירדן ומושבות המחבלים שהוקמו שם, בד בבד עם ההחלטה הצבאית הוחלט להקים קו שני של ישובים ממערב לגבול נהר הירדן ,בחסות המגל והחרב של הנח"ל.

יישובים שבהמשך עברו תהפוכות שונות וחלקם התאזרחו יחסית בקלות וחלקם התפרקו ויושבו בהמשך בגרעינים אזרחיים של התיישבות שיועדו להתפרנס מחקלאות ,בתחילה במתכונת גידול הירקות והפירות בחורף ולשווקם לשווקי העולם.
כאשר בוחנים את תחילת ההצעות לסוגי ההתיישבות בבקעה ומיקומם בבקעה שנוסחו בידי אנשי ההתיישבות והפוליטיקאים ,מתגלים שני קווים מקבילים אורכיים התיישבות שמתחילים בכביש מספר אחד בקטע שבין ירושלים לחיבורו לכביש 90 בבקעה של היום.

שתי תפיסות של תוכניות יסודיות הוגשו לצורת ההתיישבות בבקעה ,תוכניות שיתנו מענה גם לצרכי מסת ההתיישבות וגם פתרונות לצרכי הביטחון של מדינת ישראל, כאשר זקני הארץ טוענים כי היו בעלות חזון ציוני הגובל בחלומות באספמיה להתיישבות מסיבית והסכמי שלום מלאים עם אויבינו, למרות שמרבית אוכלוסיית ישראל צידדה בהתבססות בבקעה ואפילו אם ישכון הסכם שלום ביננו לבין ירדן   .

בניגוד לתהליך סיפוח הגולן שעבר בחקיקה בכנסת ,מאמינים חלקים גדולים מהעם היהודי ,כי עקב עברה ההיסטורי של הבקעה בסיפורי התנ"ך, כנקודת החציה של העם היהודי בדרכו ממצרים לכיבוש ארץ ישראל ,ולמרות שהאזור לא סופח רשמית לשטחה של המדינה ,האמין רב תושבי ישראל כי הבעלות על שטח שייך למדינת ישראל.

שטחה של מועצת ערבות (הבקעה ) מחולקת לשלוש בקעות הדרומית היא בקעת יריחו בקעת פצאל ובקעת נחל תרצה שלושת בקעות אלו נוצרו בעקבות זרימת נחלים מגב ההר ויצירת מניפות שפך לכוון נהר הירדן ומשם דרומה לים המלח .

בקעת יריחו כוללת את הנחלים נחל קלט ונחל עוג'ה ,בקעת פצאל כוללת את הנחלים נחל פצאל ונחל וואדי אחמר , בקעת תרצה כוללת את נחל תרצה ובשמו הערבי נחל פרעה ,בסוף דרכם נשפכים הנחלים לאפיק נהר הירדן הנחלק בחלקו הצפוני בנקודת היציאה הדרומית של ים כנרת בדרום הנקרא גאון הירדן משם לשטחי הבתרונות ולכיכר הירדן הנחשב לחלק המשובח מבחינה חקלאית .

יש לזכור כי חפירות ארכאולוגיות ,שנערכו לאורך השנים מדרום הכנרת עד בואכה ים המלח הניבו ממצאים שמחוץ לסיפורי התנ"ך ,על ישובים חקלאיים מתקופת האדם הקדמון ,אנשים שידעו לנצל את מי המעיינות והקרקע הפורייה שנוצרה בבקעות מניפות הנחלים ,שירדו והתחברו לנהר הירדן מגב הרי השומרון, על זאת יש לציין את האפשרות למזג אויר חם שאפשר כמו בימינו לגדל גידולי חורף שלא בעונה הטבעית.    

אפשרויות חקלאיות אלו התגלו לעם ישראל ,במסע המעבר לארץ ישראל מגלותו במצרים בעברו במעבורות הירדן , דבר שגרם להקמת יישובים חקלאיים יהודיים בבקעה במיוחד בימי המלכים הורדוס שפיתח ובנה ארמונות באזור יריחו ובית חשמונאי שבנה מבצרים להגן על ממלכתו בסרטבה את קיפרוס ודוק מעל ליריחו .

תוכניתו של יגאל אלון כללה הקמת קו שני של רצף התיישבות שאיננה על קו נהר הירדן אלא תמשך לאורך קו המורדות המזרחים של הרי השומרון בצדם המזרחי המשתפלים לנהר הירדן ,שיהוו התיישבות פיזית על גב ההר ויהוו חיץ בין הערים והיישובים הערביים בגדה לבין נהר הירדן ,יישובים שישכנו לאורך ציר כביש (אלון) שייסלל מכביש מספר אחד המשתפל לנהר הירדן מירושלים ,מעט אחרי מעלה האדומים, ויגיע בסופו של דבר ויתחבר לדרום אזור בית שאן .

תוכניתו של רענן וויץ ,כללה התיישבות בחלק המערבי של נהר הירדן , שהתפתחה בשנות השבעים להגדלת מספר הישובים ,בשנות השמונים החל פינוי מסיבי של שטחים ממוקשים שלאורך הגדה המערבית של נהר הירדן , מהלך שהביא להכנת כחמשת אלפים דונמים תוספת לישובים שהוקמו לאורך ציר הכביש המתחיל בכביש עוקף יריחו ומגיע לדרום בית שאן ,תוך התבססות על גידולים חקלאים שמרבית התוצרת משווקת בשווקי העולם בדרך כלל בטרם העונה .

לאחר הסכמי אוסלו הועברה הריבונות הישראלית על העיר יריחו בחזרה ליד הפלסטינאים למרות הספקות   ואי הוודאות של מתיישביה היהודים של הבקעה לעתידם, חזרו מנהיגי העם כי השטחים בבקעה יישארו בידי המתיישבים היהודיים עקב התפיסה הביטחונית החזקה לגבי האזור לשמירת מדינת ישראל, עוד הוסיפו מנהיגים אלו, כי יתכנו שינויים טופוגרפיים בהסכמים שיהיו בעתיד ,ואחת האפשרויות הייתה החכרת השטחים בבקעה ,בידי מדינת ישראל בהסכמים העתידיים .

חלק מהאישים בישראל הכריזו בעבר ,כי יש צורך לסיפוחה של הבקעה, לשטחה של מדינת ישראל ,אך רעיון זה לא הגיעה לשלב ביצוע מעבר לדיבורים, על פי הפרסומים מצדד ראש ממשלת ישראל הנוכחי ביבי נתניהו , שיש להשאיר כוח צבאי ישראלי לאבטחת הבקעה וכדרכו בקודש ממשיך לערפל את כוותו העתידית לגבי התיישבות מתיישבי הבקעה במסגרת פתרון מדיני שיהיה ביננו לבין הפלסטינאים .

כיום יישובי הבקעה התכנסו תחת מועצה מקומית הנקראת ערבות הירדן ושטחה משתרע על קרוב לתשע מאות אלף דונמים ,בשטחי המועצה כעשרים ושתים התיישבותיות יהודיות בהם : קיבוצים, מושבים, מושבים קהילתיים   והתיישבות שיתופית על רקע אידאולוגי , בשטחה של המועצה גם מספר כפרים ערביים חקלאיים .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.