בית ההבראה שנוסד בידי וועד הישיבות בארץ ישראל נבנה באזור מרכז החנויות ברחוב עמק הארזים לבין בית הספר יפה נוף ,מבנה שהיה מוקף בעצי אורן ,עיקר פעילותו של המוסד הייתה בחודשים שאינם של החורף,מחג השבועות עד סוף חג הסוכות ,אורחיו נמנו על הזרם הדתי של אנשים קשישים ורבנים, במחזורי שהייה של שבוע אחר שבוע,פעם לגברים ופעם לנשים .
את בית ההבראה נווה משה ניהלו בני משפחת זליג נובומינסקי ,בבית ההבראה היו חדרי אירוח לזוג או שלושה ,בית כנסת שהופעל בעונה בידי הגבאי זליג נובומינסקי שהיה תושב שכונת בית הכרם ,עוד הייתה בבית ההבראה ספריה קטנה, מטבח וחדר אוכל עם מטעמים ברוח מזרח אירופה, בדרך כלל להתארח בחג הסוכות בטרם נסגר בית ההבראה , הגיעו זוגות ובשאר הימים בעונה הגיעו בעיקר אנשים בודדים כיוון שלאנשים קשישים אלו היו בנים ונכדים , רעש המקום בעת הביקורים והחיה מעט את אווירת הזקנה של המקום.
בית ההבראה נהרס לאחר שנים לטובת הקמת בית ספר תיכון על שטחו , אך אגדה אחת נותרה מבית הכנסת של בית ההבראה ,בשנה האחרונה שבית הארחה פעל ,נערכה תפילה שמחת תורה בעת שפתחו את ארון הקודש הבחינו כי ספר התורה נעלם, אי לכך עברו המתפללים לבית הכנסת של שכונת בית הכרם, בעת שהוחלט על פינוי בית ההבראה והחלו לפנות את הרהיטים והציוד, נפתח גם ארון הקודש ונתגלה ספר התורה בהדרו, הוא נלקח למשמורת בביתו של הגבאי זליג נובומינסקי
בעת הלחימה במלחמת לבנון ,סיפר חייל מילואים ששהה בעמדה יחד עם חבריו בחג שמחת תורה כי אחד מפצועי המחלקה חזר למוצב והביא עמו מזון וספר תורה ישן שנותר בעליית הגג של סבו , כאשר נשאל מי סבו סיפר החייל כי סבו היה זליג נובומינסקי .
תודה לקובי אריאלי על המידע.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.