התחבר
באר שבע תושבים יהודיים בתחילת המאה העשרים בבאר שבע
עד שנת הפרעות 1929 ,היו טוחני הקמח יעקב גורדון גדל הגוף (היה מניף שק גרגרים בקלות) ומאיר שיינדרמן שותפו קטן הקומה שהיה מכונאי מעולה , בעליה של תחנת הקמח שפתחו בשנת 1901 בבאר שבע כתחנת קמח ממוכנת, תחנה זאת פעלה לאורך שנים ארוכות , המבנה הזה היה היחידי שהיה בבעלות יהודים בכל הנגב אך בפועל כרכוש מבנה התחנה, נרשמה על שם יחזקאל דנין חברם שהיה בעל נתינות תורכית ובהמשך האפוטרופוס על רכוש משפחת גורדון (טופס הרישום נמצא בארכיון באוניברסיטת באר שבע).
הפלאחים הערביים העדיפו לטחון את תנובת גרגרי התבואה שלהם בידי הטוחנים היהודים כיוון שידעו כי היהודים אינם לוקחים (מעלימים) חלק מהתוצרת אלא מסתפקים בשכר שנקבע מראש,סיבה נוספת היא שתחנת הקמח הייתה תחנה מכנית שהשתמשה בסוג משובח של אובנים שטחנו את הגרגרים לרמת קמח עדין ולא גס.
שני השותפים טוחני הקמח, יעקב גורדון ורעייתו בתיה ובתו יהודית וחברו שניידרמן ( שיינדורביץ ), גרו בפינת הרחובות כיום קרן קיימת וטרומפלדור , בהמשך שרתו גם כשוטרים במשטרה היהודית הרכובה (על סוסים או גמלים)בתחנת המשטרה בבאר שבע במשטרת הבריטית,בדרך כלל נשלחו לסיורי ביקורת בתחנות המשטרה הסמוכות שאיתם היה להם קשר אלחוטי, (יהודית בתו של יעקב גורדון )נישאה לימים לסמל היהודי משה רוזנפלד ההרוג היהודי הראשון בפרעות 1936 בגלבוע) .
תחנת הקמח של השותפים היהודיים,הייתה פעלה ושימשה במשך 28 שנים כמרכז לכל היהודים שעברו באזור, או גרו בעיר באר שבע, בתיה רעייתו של יעקב גורדון הייתה מארחת יהודים ומסייעת לאלו שבצרה.
בשנת 1916 הוקם ליד הטחנה חדר ששימש כבית כנסת, ויהודי חברון שלחו אליו את ספר התורה, תפילות נערכו בו כאשר היה מניין לתפילה בעזרת עובדים ועוברי אורח יהודים, נוסח התפילה היה בחלקו אשכנזי וספרדי וכמובן בנוסח תימני לכבודו של השוחט.
לאחר הכיבוש הבריטי של באר שבע בידי הבריטים, שימש יעקב גורדון כנציג הקהילה היהודית הקטנה אל מול השלטון הבריטי. התחנה נעזבה לאחר מאורעות תרפט (1929) ויעקב גורדון היה לאחרון היהודים בבאר שבע הוכרח למכור את התחנה למתחרהו המוסלמי.
בני משפחת יפה אהרון ורעייתו שרה ניהלו את בית המלון של העיר שהיה ברחוב באר שבע של היום,בבית המלון נהגו למכור גם שתייה חריפה,בעיקר לנוצרים אורחים ובסתר למוסלמים.
סיפורה של משפחת יפה אהרון
תודה למשפחת יפה על העזרה במחקרה שהשתלב במאמר שכתבתי על היהודים בבאר שבע .
מוצאה של משפחת יפה(יופה) ברוסיה , בן המשפחה הרב ישראל יפה ורעייתו שפרינצה,הרב ישראל כונה המדפיס מקאפוסט,למשפחת יפה נולדו ששה בנים, המשפחה עלתה לארץ ישראל והתיישבה בחברון.
בניו דוד ושלמה זלמן יפה עלו לארץ ישראל בשנת 1777 ביחד עם שלוש מאות בני עדתם בראשות רבם מנחם-מנדל מויטבסק והתיישבו בטבריה, בנו של רבי ישראל יפה עלה לארץ בתחילת המאה התשע עשר,אחד משלושת בניו שנקרא צבי הירש יפה שהתגורר בחברון נישא ונולדו להם ילדים בכורו אהרון נישא לפסיה בת רופמן (ממייסדי המושבה גדרה)להם נולדו חמשה ילדים ,כאשר מתה רעייתו נישא אהרון לשרה אחותה של פסיה ולהם נולדו שלושה ילדים.
משפחת אהרון יפה נדדה בארץ ישראל והתגוררו בחברון,בסוריה,בבאר שבע ,בעזה ,בתל אביב ולבסוף בזיכרון יעקב – גבעת עדה , בעת שגרו בבאר שבע בני משפחת יפה אהרון ורעייתו שרה ניהלו את בית המלון של העיר שהיה ברחוב באר שבע של היום,בבית המלון נהגו למכור גם שתייה חריפה,בעיקר לנוצרים אורחים ובסתר למוסלמים ,אלא שאחרי שנתיים לא מצאו את הפרנסה בעיר ,עקרו ועברו להתגורר בעיר עזה .
אך גולת סיפורם היה מגוריהם בעזה בזמן מאורעות 1929 בעזה מצא אהרון את פרנסתו מעבודה כטוחן אצל מרגולין בעל הטחנה,רעייתו שרה ניהלה את בית המלון היהודי בעזה ששכן ממול למסגד , מלון עם חצר ובאר מים במרכזה , גם במלון הזה לא שגשגו רווחיהם כיוון שהמתארחים במלונם היו מספר סוחרים ערביים בדרכם לעסקיהם ותיירים שהזדמנו לעיר בני המשפחה לא החזיקו צוות עובדים ואפילו אפו את הלחם בעצמם, בעיר עזה היה מלון בבעלות ערבים נוצרים בנוסף לשלהם
בעיר עזה חיו כארבע עשר משפחות יהודיות סך הכול 44 נפשות ,כאשר החלו ערביי עזה במלאכת ההרג של מאורעות 1929 ,יעץ מפקד המשטרה הבריטי לכול היהודים בעזה להתכנס לבית המלון של משפחת יפה,חלקם הגיעו מיד וחלקם השתהו עד אשר נרצחו שני מבני העדה היהודית בעיר בידי המון מוסת.
בית המלון הוקף בפורעים מוסתים שניסו לפרוץ לחצר ,איש הדואר דוד גשורי וירה באקדחו לעבר ההמון,ההמון נסוג לאחור אך חזר והתקיף ביתר שאת את המבנה ,כאשר הצליח חלק מההמון להיכנס למבנה ,פתחו היהודים מעט את דלת החדר שבו היו נצורים ,והרוקח היהודי יקר התיז לפניהם חומצה ,הערבים הצרובים נסוגו בבהלה לאחור .
את הזמן הזה ניצלה שרה יפה בעלת המלון,ולמרות שהייתה בסוף הריונה יצאה החוצה אוחזת מוט ברזל ,הניפה אותו מעל לראשי שני השוטרים הערבים בדרישה שיירו באוויר ויזעיקו את כוח המשטרה מהתחנה.
ואכן כוחות המשטרה בראשות הקצין הבריטי הגיעו למלון,וחילצו את 44 היהודים שהתכנסו לתחנת המשטרה ובהמשך הובלו היהודים בחשכה לתחנת הרכבת הועמסו עליה ללא רכושם ורק בגדיהם עליהם ויצאו בנסיעה לתל אביב דרך לוד הערבית בנסיעה ללא תאורה וכשהם שכובים על קרקעית הקרון.
לאחר כיבוש עזה במבצע סיני הגיעה שרה לעזה לאתר את רכושם ומצאה בבתי השכנים את מכונת התפירה שלהם ושעון האורלוגין הנמצא עד היום בביתם , לאחר שהייה קצרה בתל אביב עברה המשפחה להתגורר בזיכרון יעקב – גבעת עדה שם עבד אהרון יפה בתחנת הקמח ונפטר בשנת 1949 ,רעייתו המשיכה בחייה במושבה עד שנפטרה ונקברה לידו לאחר עשרים וחמש שנים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.