השלטון הבריטי במצרים החל בסוף שנות השמונים של המאה התשע עשר ,לאחר לחץ על שטח חצי האי סיני הפכו אותו הבריטיים לחלק ממדינת מצרים ,כוחות גדולים שלהם ישבו על קו העיר תל עריש,עד שהצבא הבריטי השיג את כוחותיו אחורה ופינה את מוצביו באזור תל עריש בעת שתורכיה הודיעה על הצטרפותה למדינות הציר גרמניה ואוסטריה במלחמת העולם הראשונה.
תורכיה לא הסתירה את רצונה לכבוש את יתרת חצי האי סיני ולכבוש את מצריים על מנת לשלוט בתעלת סואץ ,לשטחים שפינה הצבא הבריטי בחצי האי סיני חדרו כוחות צבא תורכי ובתחילת שנת 1915 ריכזו מפקדי הצבא התורכי כוח של כעשרים אלף חיילים חלקם הגדול חיילים רכובים על גמלים ולצורך זה גייסה,החרימה ושדדה כעשרת אלפים גמלים לטובת חייליה הרכובים .
כוחות של נתינים שנלקחו ממדינות שתורכיה שלטה בהם כולל נתינים יהודיים רבים שגויסו בכוח ליחידות סיוע ,בהקמת חפירות,דרכים וביצורים ,רבים מהם לא שרדו ומתו בעבודה והמחלות הקשות שפשטו עקב המצב התברואתי העלוב בצבא התורכי .
רעיון הקמת וסלילת קו הרכבת שינוע בין מצרים ויעבור בבאר שבע ומשם לכוון דמשק שבסוריה ולתורכיה , שמה של קו הרכבת החדש נקבע "המסעף למצריים של מסית הרכבת החיג'אזית ,הקמת הקו נבע מהחלטה צבאית טהורה ,לחיבור את ציר האספקה ולוגיסטיקה לצרכי הצבא , בתוספת הרעיון כי קו שינוע לוגיסטי זה ,יעזור לצבא התורכי לכבוש את מצרים .
לרעיון הקמת וסלילת קו הרכבת ,חברה גרמניה שותפתה של תורכיה במדינות הציר,לצורך הקמת קו הרכבת שלחה גרמניה את מהמנדס הרכבות היינריך מייסנר,שנעזר בעובדים שנלקחו ממדינות שתחת השלטון התורכי כולל מההתיישבות היהודית בארץ ישראל,כחצי קילומטר ביום היה ההספק של עובדים להקמתה,במלאכת הסלילה עבדו העובדים רק בלילות ,כיוון שלא ניתן היה לאחוז בחומרי העבודה ,בשעה שהשמש קפחה על ראשי העובדים.
תחילה החלה סלילת המסילה בגב ההר באזור שכם רמאללה לכוון החיבור למסילת יפו ירושלים , משם המשיכה הסלילה לכוון העיר באר שבע שבה תוכנן להקים תחנה גדולה שתשמש כמחסן לוגיסטי צבאי לצבא התורכי בדרום ,המשכה של המסילה לכוון דרום מערב לחצי האי סיני דרך ניצנה והגיעה עד קוצ'ימה (קוסיאמה) ,אך למטרתה הסופית להגיע לגדות תעלת סואץ באיסמעיליה היא לא הושלמה .
לאחר ריכוז הכוח האדיר שנועד לכבוש את מצרים,כוח ששונע בחלקו בקו הרכבת שנסלל , החל הכוח התורכי לנוע מקו אל עריש בשעות החשכה ובהסתר לכוון תעלת סואץ,אך למרות מאמציהם לנוע בהסתר הכוח הצבאי נתגלה ליחידות המודיעין הבריטיות בחצי האי סיני.
חודש לאחר ארגון הכוח הלוחם התורכי בתחילת חודש פבואר 1915 עלו יחידות תורכיות על סירות במטרה לחצות את התעלה ולכבוש את מוצבי הבריטיים על גדות התעלה בשטח המצרי,הבריטים פתחו בירי תותחים מאוניות ומן המוצבים והצבא התורכי נסוג לאחור.
הקצונה התורכית בעזרת היועצים קציני גרמניה ותורכיה ,החליטו למחרת להעביר כוח רכוב שמנה מעל לשלושת אלפים רוכבים צפונה לנקודת הצליחה הראשונה לכוון העיר קנטרה אך הכוח התגלה במרחק רב לפני העיר ,למקום הגיעו חיילי בריגאדת הרוכבים האוסטרליים והביסו אותם בקרב.
תבוסה זאת קיפלה את כול הכוח וחיל הפלישה נסוג לקו תל עריש שממנו יצא,לאחר התאוששות שערכה כחודש , החל הצבא התורכי במרץ 1915 חידש הכוח התורכי את ההתקפה בעזרת כשש עשר אלף חיילים ועשרות תותחים ,בהתקפה זאת נע הכוח התורכי לאורך קו החוף בלילות שוב כעשרה ימים עד שנתקל בחיל הבריטי באזור רומני ,שוב הובס הכוח הצבאי התורכי וחלקו שקע בחולות באזור .
הטעות הטקטית של הכוח הבריטי שלא ניצל את מומנט הניצחון והמשיך בתקיפה נגדית ,אך סבלנותם של הבריטים פקעה וההם החלו לשנע כוחות באיטיות בפיקודו של גנרל מארי, תוכניתו הייתה להקים תשתית לוגיסטית במקביל להתקדמות חייליו ולכן סלל מסילת ברזל וקו מים שנשאבו מהנילוס לצידה לאורך מסלול התקדמותו.
אגדות התקופה שולבו באמונת הבדואיים והמצריים כי כאשר יגיעו מימי הנילוס לארץ ישראל ייפול השלטון התורכי וכמו נבואה שהתגשמה לבסוף המים הגיעו בעזרת קו המים שסלל הגנרל מארי וארץ ישראל נכבשה.
כיוון שקו המסילה וקו המים נסללו בקצב של שלושת רבעי קילומטר בלילה של עבודה ,לכן לקח לגנרל מארי כשנה ויותר עד שהיה מוכן להתקפת נגד מוצבי הצבא וקו ההגנה התורכי באל עריש , אך כשהגיע לשם גילה כי הצבא התורכי פינה את העיר ונסוג לעיר רפיח ,הצבא הבריטי דלק אחריו ופתח בקרב לכיבוש העיר רפיח ולאחר קרב קצר כבש את העיר בחודש מרץ 1917 .
משם המשיך הצבא הבריטי ללחימה סביב המתחם התורכי המבוצר באזור העיר עזה, בסדרת קרבות לא הצליח גנרל מארי לכבוש את עזה ולמרות זהירותו חייליו ספגו אבדות קשות מידי הצבא התורכי המגן על העיר.
ממשלת בריטניה החליטה לשלוח לקרב את גנרל אלנבי ,שיתרונו הגדול היו תכסיסיו בקרבות ומהלכים לא מקובלים ,אחד המהלכים הראשונים היה לפסוח על הקרב לכיבוש עזה במקום זה הסיט את כוחותיו באיגוף דרומי וכבש את המערך הלוגיסטי והמפקדות של הצבא התורכי בבאר שבע.
נפילת המערך הלוגיסטי והמפקדות בבאר שבע ,שמט את כוחם של הצבא התורכי בעזה והם נכנעו ודרום ארץ ישראל, נפל כתפוח לידיו של אלנבי שהמשיך לנוע לכיבוש ירושלים ושפלת החוף,כאשר הגיע לחוות רונית של היום הקים בה את מפקדתו ועצר לחצי שנה לתכנון מהלכיו הבאים ולאיסוף אספקה והכנת תוכניות הלחימה .
מהלך מבריק נוסף היה ,שכאשר כבש את ירושלים עצר בפאתי אל בירה על גב ההר , ובמקום להלחם על גב ההר במוצבים התורכיים, הוא ירד מההר לבקעת הירדן לעמק בית שאן ועלה לכוון כיבוש חיפה והצפון ,כתוצאה מכך הכוח התורכי שישב על גב ההר ובשפלת החוף נסוג ב עקבות הכיתור באיגוף ונכנע בפני צבאו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.