אגדת נישואים ירושלמית

יום אחד בלכתו ברחוב הבחין אדם ממוצא ספרדי מבוגר ,בילדה צעירה כבת ארבע עשר שנשלחה בידי אמה להביא מצרכים מהשוק , כאשר התקרב הזקן לנערה ,עלו לאדם מידות החום בגופו כמוכה ירח בצהרי היום, בתאוותו זאת החליט לעשות מעשה הושיט ידו לכיסו  שלף מטבע ותקע לידה של הנערה תוך כדי שהוא צועק הרי את מקודשת לי .

הורי הנערה פנו מיד לרבנות בבקשה שידחו את הנישואים בכפיה, ישבו על המדוכה הרבנים הספרדים והחליטו כי הנישואים תקפים,בצר להם פנו הורי הילדה לעורך דין שייצגם ,עורך הדין החליט לעשות מעשה ודרש הרכב של בית דין מיוחד מהרבנות הראשית שיפסוק ויבטל את אשר נעשה.

התכנסו ששה רבנים ,חלקם אשכנזים וחלקם ספרדים לדיון ופסיקה לבעיה שנוצרה , כיוון שעל פי ההחלטה הראשונה של הרבנים הספרדיים  ,הנערה חייבת להתגרש ולקבל גט על מנת שיותר פלונטר הנישואין .

כאשר החל הדיון המשפטי ברבנות הובאו בתחילה החוקים שכתובים בספר החוקים ומיד הובאו גם חוקי התורה ( התקנות העתיקות שפורשו והונהגו בידי רבנים במאות הקדומות, עוד מתקופתו של הרמב"ם, נבדקו סוגיות על פי ההלכה שהייתה מקובלת בדורות הקודמים, אלא שאז הסתבר, כי קיימת פסיקה של הרמבם כי נישואים שנערכו בשוק או מקום ציבורי ואפילו שהיו שני עדים אינם תקפים והכסף שנתקע בידה של הנערה הינו ברשות הכלל.

אלא שהתקנות שנחקקו בעבר לפסילת נישואים מן הסוג הזה ,נשתכחו ובמאות האחרונות כן הוחלו חוקי נישואין אלו, לאחר שישב על המשוכה ההרכב המיוחד ברבנות מספר חודשים נקבע כי הנישואין אינם תקפים והם מבוטלים ,כך שלא נדרש גט לביטולם.