תל אביב סיפור עסקיו של שלמה פיינגולד

שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .
שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב
בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".
בעת שהחל להשקיע עם שותפתו מתילדה בנה שלמה פיינגולד עוד בתקופת השלטון התורכי בשנת 1904 השותפים העתיקו אף את מגוריהם בחלק מהשנה לעיר תל אביב,כאשר רכשו את הקרקע במנשיה, הם בנו מספר בתי מגורים שנקראו בתי פיינגולד חלק מהבתים הושכרו כבתי נופש על שפת הים ובית מרחץ .
בסמוך לבתי פיינגולד ,הקימו השותפים את המלון פיינגולד "בלה ווסטה " (שפרושו יפה נוף ), מלון שהיה המלה האחרונה בפאר ונוחיות , המבנה נבנה על חוף ימה של תל אביב לכוון מנשיה ביפו ,בבית המלון היה בית קפה מפורסם בזכות תזמורתו והגלידה אולם כינוסים והתארחו בו צמרת השלטון ועשירי העיר .
בהמשך הפך המלון למלון דירות שהשתכנו בו משפחות תיירים צרפתיים רבים לתקופות ארוכות, בשנת 1908 הושכר המלון לבעליו של מלון אמדורסקי בירושלים,שהוסיף למבנה את הקזינו ואולם הראינוע .
בעת המלחמה הפך המלון למקום למגורי הצבא התורכי ולמקום כליאתם של הזרים בטרם גורשו מארץ ישראל בזכות היותם אזרחי מדינות שלחמו כנגד הממלכה העותומאנית, לאחר הכיבוש של ארץ ישראל בידי הצבא הבריטי גם הם התגוררו במבנה המלון עד שעזבוהו , לאחר שעזבוהו נשכר המבנה ובתי פיינגולד בידי חברת קדם ששיכנה בהם את פועליה , את המבנה המשיך לנהל אחיו חיים של שלמה פיינגולד .
לאחר שגורש שלמה פיינגולד מארץ ישראל לאלכסנדריה , שלמה פיינגולד הביא עמו לאלכסנדריה את בני משפחתו ואחיו ,הוא פתח בה מכבסה שנתנה את שרותיה לבגדי הצבא האנגלי בעיר ,לאחר מכן פתח שוב את העיתון המיסיונרי "האמת ", שנה לאחר גרושו מארץ ישראל מתה אשתו אליזבט .
כאשר הסתיימה המלחמה שב לארץ ישראל לעיר תל אביב ביחד עם מרגרט פלמר , הם החלו לבנות מבני ציבור ברחוב לילינבלום בתל אביב , הם בנו את בית הדואר מבנה בן שלוש קומות ומרכזיית הטלפונים של העיר תל אביב , בחלק השני של המגרש בנה את ביתו הפרטי ביתם הפרטי המהודר,הוא בנה עוד שני מבנים בסמוך ,כאשר עבר הדואר לרחוב אלנבי בשנת 1930 ,הושכר המבנה לבנק עממית , המבנה עצמו קרס בשנת 1935 , אחיו פתח את בית החרושת לסיגריות אריאל .
בשנת 1921 הותקף המבנה ונבזז ונשרף בידי המון ערבי , לאחר זאת שימשו מרתפי המבנה למגורי אנשים ירודים והוא הלך ונהרס , חלק תושבי המרתפים פונו לשכונת נורדייה שנבנתה בתל אביב ,בשנת 1929 במאורעות שוב נפגע המבנה בידי המון ערבי ונפגע, אחיו חיים ( אייזיק) של שלמה פיינגולד ,שניהל את השלוחה התל אביבית והנכסים של אחיו שלמה , נהרג בשנת 1929 במאורעות ,בעת שיצא בראש קבוצת יהודים לחלץ יהודים שהיו במצוקה באזור תל כביר ושם מצא את מותו .
חלק מהמבנה נהרס בנוסף בסערה בשנת 1935 , ואת היתרה רכש יהודי בשם יוסף קאשי שקיווה להקים במקום שכונת מגורים, בעת מלחמת השחרור שמשו שרידי המבנה כעמדה של האצל שהסתער ממנה לכיבוש העיר יפו, בשנת 1948 הגיע לסיומה סאגת המלון והמבנים שנהרסו בידי השלטונות בעזרת דחפורים.
לאחר מות אחיו והרס המבנה התרוששו השותפים והפיכתם לפושטי רגל אילצה אותם בצו בית המשפט למכור את שארית רכושם בתל אביב לכיסוי חובותיהם.
בעקבות פשיטת הרגל שלו ביחד עם שותפתו גברת מרגריטה פלמר בשנת 1930 בתל אביב בית המשפט הוציא צו מכירת נכסים לרכושו ולהלן הנכסים :
בית ברחוב נחלת בינימין 96 בתל אביב בן שתי הקומות , בית ברחוב נחלת בינימין מס 71 בפינת לילנבלאום המבנה שהושכר לדואר, מבנה בית המלון זוסמנוביץ ברחוב לילנבלום 39 מבנה בן שתי קומות והבית ברחוב בלפור 33 , מגרש ברחוב רוטשילד.

מיקום