תל אביב ביקור בבית הקברות טרומפלדור וסיפורו

הכניסה כיום לבית הקברות טרומפלדור  דרך רחוב טרומפלדור, הניצב ממול לרחוב חברון, שער חדש שנפרץ בחומת בית הקברות בעת שנערכה הלווייתו של מקס נורדאו בשנת 1926, על מנת לאפשר לקהל המלווים הרב להכנסת ולהשתתף בלוויה .

סוג הסיור נקבע לרצונו של המבקר והעדפותיו , בפועל מיד לאחר המעבר בשער ניתן לראות מצד ימין את מצבות והאנדרטה לחללי המאורעות בשנים 1921,1929,1936,בחלק השמאלי של השביל לאורך החומה ,טמונים בחלקת ההרוגים,יהודים שנהרגו בתאונות,עובדי המנדט ושוטרים יהודיים.

בשביל היורד שמאלה מהכניסה לאורך רחוב טרומפלדור (בחלק הדרומי) קבורים בעיקר אנשים ששמו קץ לחייהם ,אנשי דת ועסקנים טמונים בחלק המזרחי המוגבה של בית הקברות, לעומתם טמונים בחלקת הסופרים בחלק הנמוך המערבי ,טמונים טשרניחובסקי,אחד העם,ביאליק ,ליד חלקת הסופרים טמונים מנהיגי הישוב העברי חלוצי העלייה השנייה והשלישית: דיזינגוף,ראש עיריית תל אביב,ארלוזורוב,נורדאו ,משה שרת ועוד.

בעת הליכה בשביל הראשי מול הכניסה מגיעים לחלקת החדשים ,אלו הם מתים שנקברו בשנות השלושים והארבעים במאה העשרים,כולל בני משפחת שלוש,קברם של שמעון רוקח שרכש את בית הקברות למען יהודי יפו, ואביו ישראל רוקח, קברים של מייסדי העיר תל אביב (אחוזת בית).

הקדמה
בית הקברות שבו נקברו חלוצים וגדולי האומה תושבי תל אביב ,הנופלים בתקופת המאורעות ומלחמת השחרור,בית הנקברות צפוף שהמרווח בין מצבות הקבורים נושקות אחת לשנייה ,שמות כמו ביאליק,אלתרמן,שלונסקי,פן, מרים קנטרוביץ ,ברנר,אחי המשוררת רחל, האח יעקב ואחותם בת שבע שמצבתה שקעה בחול ונעלמה עד השיפוץ, אברהם מלניקוב פסל האריה השואג בתל חי.

צר הדף מלספר את שמות האנשים שנטמנו בחלקת טרומפלדור, אך באם כיסך עמוק כעומק האוקיינוס ,ניתן להשיג תת חלקה במרווח בין מצבות ישנות.

על פי אגדות תל אביב בית העלמין טרומפלדור הוקם בידי יהודי העיר יפו ,בתקופת מגפת הכולרה של 1902 תחילת העלייה השנייה, בטרם הוקמה אחוזת בית שנקרא בהמשך תל אביב בידי חברי העמותה , יהודי יפו בחרו בחלקה מרוחקת מיפו (למניעת הפצת מחלת הדבר וחולירע) ,השטח כלל אדמה שהייתה ללא בעלים (גיפטליק) ולא מעובדת בעבודה חקלאית,חלוצים שעלו לארץ ישראל ועיבדו את פרדסי האיכרים שעלו בעלייה הראשונה.

את שטח בית העלמין רכשו היהודים בעקבות פנייתו של שמעון רוקח לשלטון העותומאני שאישר להם את רכישת השטח שגודלו היה כשנים עשר דונם , יש לזכור כי חלקות הקבורה יועדה רק ליהודים בניגוד לנוהג לקבור בבתי קברות במתחמים עירוניים קבורה מעורבת .

הקבר הראשון שנכרה בבית העלמין היה של שמואל דוד גרנזון ,שעבד ביקב ראשון לציון ,לאחריו נקבר אהרון בן משה סידיס חבר הוועד היהודי מבין הספרדים ביפו,כיוון שמחלת החולירע פרצה אסרו השלטונות העותמאניים לציבור היהודי לצאת מן העיר ללווי גופת המת,לכן במסע ההלוויה השתתפו הקברנים ורב.

בחיפושים לסגולה להפסקת המגפה ,נטמנו הקברות היו ספרי תורה פסולים ,ואפילו נערכו טקסי נישואים לזוגות חלוצים שנפטרו בטרם הגשימו את תוכניתם להינשא בחיים , על מנת לשמים את האפשרות לתת ליהודים תקופה חדשה ובריאות בזכות האמונה בניסים.

כאשר פסקה מגפה ,נעצרה הקבורה בבית הקברות טרומפלדור,לממדים של קבורה אחת עד שתים ,משום קרבתו של בית החולים ביפו חזרו היהודים להיקבר בו, צריך לזכור כי הדרך לבית הקברות טרומפלדור ,היה מסע רגלי קשה בין גבעות דיונות החול,כאשר נושאים את המת על כתפי המלווים,שעייפו בדרך ונדרשה תחלופה רבה לנושאים בנטל,על מנת למנוע את עברת הלנת המת.

בעיה קשה היו החולות הנודדים שכיסו את חלקות הקבורה של מתים שנטמנו בחלקה,לכן הוחלט בשנת 1909, להקמת חומה מסביב לבית הקברות ,עד אז נהגו לקבור בפאתי החלקה על מנת לתחם ולסמן את גבולות החלקה של בית העלמין טרומפלדור.

אגדות רבות של זקני היהודים ביפו מספרות ,על נווט לקוי משום נדידת החולות שכיסו את הדרך והקברים הישנים, מסע נשיאת המת לקבורה בחלקת טרומפלדור הייתה בשיטת מצליח ,הליכה בכיוון שיודעי דבר הצביעו לכיוונו,סיפור משעשע לטעות נווט כזאת הייתה שנושאי אלונקת המת, טבלו רגליהם במימי נחל הירקון בחשיכה והבינו כי טעו ופנו לאחור על מנת למנוע את מנהג הלנת המת.

לשיפור הכוונת מסע ההלוויות לחלקה הנכונה ,החליטו חברי ועד הקהילה ,להציב עמוד שמעליו פנס,(כמו מגדלור) שנדרש לו שומר מדליק בכול ערב וערב להכוונת השיירות מתל אביב ומיפו,אגדה תל אביבית שעוברת בבית הקברות כי לאורך הדרך לבית הקברות מכוון השכונות החדשות בתל אביב,הוצבו דוכני שתייה להרוות צימאונם של המלווים ונושאי האלונקה ,מדוכנים אלו צמחו בהמשך שוק הכרמל .

כאשר החלו המאורעות ופעולות האיבה ביהודי יפו, בתקופה העותמאנית ובזמן מלחמת העולם הראשונה ,החלו יהודים רבים לנטוש את יפו ועברו למגורים בעיר העברית תל אביב,מנהג הקבורה בבית הקברות ביפו התמעט, כתוצאה מכך החלה החזרה לקבורה בבית הקברות טרומפלדור מחדש.

אגדה נוספת מסופרת כי בכדי להגן על העיר יפו מפני הצי הבריטי ,החליטו השלטונות העותמאניים להפוך את בית הקברות היהודי ביפו לעמדות תותחים,למשפחות היהודים ניתנה יממה לחפור ולהוציא את שרידי משפחתם שנקברו בבית הקברות ביפו ולהעבירם מחוץ לבית הקברות ,ברור היה שהמוצא היה בית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

העומס על מקומות פנויים בחלקת הקבורה טרומפלדור ,הביאה בשנת 1932 להפסיק לקבור את המתים בתל אביב ולהעבירם לבית עלמין חדש שנבנה בגבעת שאול,מעטים שרכשו חלקות בעודם בחיים בעת ההיא , התאפשרה קבורתם במקום,כיום נותרו מקומות כמספר יד אחת ונדרשים כיסים עמוקים מאוד לחלקת קבורה אחת.

כיום משובץ בית הקברות טרומפלדור,במסלולי טיולים רבים והפך למקום עלייה לרגל,בבית הקברות נטמנו אישי ציבור ואנשים מפשוטי העם,בחלקה קרוב למאה קברים של אנשים עלומים,חלקה מרכזית בכניסה מוקדשת לששת חללי מאורעות שנת 1921,על החלקה הוקמה מצבה מרשימה, החללים נקברו בקבר אחים עקב ההתעללות בגופות והשחתתם.

האירועים המרכזיים במאורעות 1921 בעיר יפו התרחשו כאשר מתפרעים ערביים ניסו להיכנס לבית החלוץ ששימש כבית עולים לחלוצים יהודיים בעלייה השלישית,כאשר כשלו המתפרעים,נזעק למקום קצין המשטרה ששימש בתפקידו במשטרת יפו בתקופה העותמאנית ,בבואו הבטיח לעולים המתבצרים במבנה לפנותם למטה המשטרה להגנתם.

על מנת לפנותם הוא בקש שיפתחו את דלתות הברזל של המבנה,כאשר העולים פתחו את דלתות המבנה ,התפרץ ההמון הפורע והחל לטבוח בנצורים,תוצאות ההתפרעות היו מחרידות בזמן קצר נפצעו ונהרגו קרוב לארבעים יהודים,העזרה של הצבא הבריטית התאחרה והם הגיעו לבניין שעות לאחר הטבח ומנעו מהומות נוספות בשעות הלילה.

אלא שההמון המוסת שוחר הטרף המשיך למחרת את מסע ההרג והרג ביפו חמשה יהודים נוספים ואת הסופר יוסף חיים ברנר,מנין ההרוגים במאורעות הדמים ביפו של שנת 1921 מנה 43 הרוגים ומאה שלושים וארבע פצועים ,מרבית ההרוגים נטמנו בקבר אחים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

ליד  קברם של חללי מאורעות 1921 ,מוקמו מצבות חללי מאורעות 1929 וחללי מאורעות 1936 (למרות שבית הקרות נסגר בשנת 1932) בימי המרד הערבי כנגד הבריטים,עוד מצבה בולטת היא מצבתם של נספים מהשואה שנהרגו בעיר וולה בפולין בשנת 1946 ושהוברחו לארץ.

עוד בשנת 1921 הוקצבה חלקה לטובת אגודת הסופרים והמשוררים יהודיים בארץ ישראל,כיוון שארבע מהחללים היו כותבים וסופרים כמו יוסף חיים ברנר ,סופרים נוספים נטמנו בחלקת הסופרים בבית הקברות .

בעת שהציבור היהודי החל מואס במנדט והקמת המחתרות ,בטרם הוכרזה הצהרת הקמת המדינה , ניצלו ארגונים אלו סממנים של הבלטת המקום כנכס לאומי ,עם סממנים לבוש שלטים וכרזות ונאומים כנגד השלטון הבריטי,כמובן שהמשטרה הבריטית לחמה בתופעה הלאומית הזאת , אך ארגונים אלו התעקשו לקיום סמלים אלו במאבקם.

שיא השפלות הבריטית התקיימה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים ,עוצר וחיפושים נערכו ברחבי הארץ,מאחר ובית הקברות טרומפלדור ,היה מקום חיכוך לאומי כנגד השלטון הבריטי,פשטו כוחות בריטיים על בית הקברות ובחיפוש אחר נשק, פגעו החיילים הבריטיים במצבות ,חפרו בקברים והשחיתו חלק מבית הקברות בשם המאבק כנגד חברי המחתרות.

למרות סכומי העתק ששילמו בודדים בעבור האפשרות להיקבר בבית הקברות הסגורות , לא נעשה טיפול של שימור וטיפוח של בית הקברות ומצבו הפיזי ושל מצבותיו החל להידרדר הצפיפות הרבה ובעת עריכת טקס אזכרה של אישיות מפורסמת, נהרסו חלקות מלחץ האורחים שהגיעו לטקסים .

שיחזור ושדרוג בית העלמים טרומפלדור
בשנת 2011 נערך שיפוץ בבית הקברות ושוקמו כאלפים מצבות ,הוקמו גשרונים עילאיים נוספו גופי תאורה וחודשו מעברים,בעת שיפוץ המצבות נדרשה תשומת לב לרגשות משפחות הטמונים,לסוגיות הלכתיות וחשיבות הנקברים בחלקה.
חלק מהמצבות היו בחורבן טוטלי במיוחד הכיתוב וחלקם הוחלפו בתהליך שחזור ארוך ובניסיון להשאירן קרוב למקורות ,במיוחד בקטע ההלכתי למניעת שהקבר יטמע, בעת השחזור נתברר כי שבעה יוצרי מצבות היו ספקים למצבות לבית הקברות טרומפלדור,לכול אחד סגנונו ואומנותו בצורת עבודתו .

פרט מעניין הוא ניסיון שחזור תמונות הנטמנים על המצבות ,טכניקה שהייתה נהוגה בשנות השלושים של המאה העשרים,למרות ניסיונות להתחקות על תהליך הייצור ,לא הצליחו המשמרים לפצח עד תום את השיטה , אך היא דומה לשלט תמונה שעיריית ירושלים תולה בירושלים לזכרם של אישים ופועלם בירושלים במיוחד בשכונות הישנות והמשולש הירושלמי.

מה שכן נתברר כי השיטה כוללת צריבה על חומר קשה מלוחות זכוכית ויצירת מעין גלופה שהעתיקו אותה שוב על לוח המצבה בטכניקה של הטמעה,אלא שהזמן ותנאי מזג האוויר גרמו להם להעלם בנבכי ההיסטוריה.
תודה לארכיון תל אביב בעזרה לכתיבת המאמר.

תכונות פילטר לוח

• מתאים לכל המשפחה
• מתאים לקבוצות

מיקום