שרונה סופה של המושבה הטמפלרית

בשנת 1943 החליטה מועצת העיר תל אביב על הגדלת שטחה של העיר,לאחר משא ומתן קשה וארוך,כתוצאה מהחלטה זאת נכללה המושבה שרונה בתחומיה המוניציפאליים של העיר תל אביב,עוד הוחלט כי קטע של ארבעה קילומטר מנחל הירקון יעבור בתוך העיר כתוצאה מן השינוי גדל שטחה של העיר לשלושים אלף דונם ,לעומת כשנים עשר וחצי אלף דונם ,טרם ההחלטה הזאת, ההרחבה של שטחה של העיר כלל גם את נחל מוצררה,אדמות גרישה,שטח שבע התחנות עד תחום רמת גן ונחלת יצחק
בתקופת שלאחר מלחמת העולם השנייה ובין הפינוי המנדטורי של ארץ ישראל,חכרה עיריית תל אביב שטחים מהמושבה שרונה 118 בתים נחכרו מהאפוטרופוס בידי העירייה,בסוף 1947 עמד לפוג חוזה החכירה של אדמות שרונה,התכנסה העירייה והחליטה לרכוש את אדמות המושבה הטמפלרית שרונה,המימון לרכישה תגיע מעיריית תל אביב ומתרומה של הקק"ל.
בתחילת בפבואר 1948,התכנסה עיריית תל אביב , לבצוע קניית הקרקע מידי כונס הנכסים לרכוש נטוש של מושבת שרונה ,השטח שנקנה כלל כארבעת אלפים דונם, מחיר הקנייה היה שני מליון ומאתים וחמישים מיליון לא"י ,מתוך הסכום הפקידה הקק"ל מליון וורבע לא"י לרכישה.
השטחים שנרכשו עמדו כאבן נגף להתפשטות העיר תל אביב לנוכח צרכיה ,מרכז המושבה כלל כארבע מאות ועשרים דונם,שעליהם כמאתיים מבנים,118 מהם היו בתי מגורים,מתןך השטח שנרכש מהמושבה שרונה ,יועדו מעל לשמונה מאות דונם לצרכי תעשייה,כאלף דונם למוסדות ציבוריים כמו :שוק חדש,תחנת אוטובוסים,בית חולים עירוני , חלק לשיכוני מגורים ועוד.

מיקום