התחבר
הקדמה
שלושה חלוצים שהתחברו לקבוצה ,כינו את עצמם "ביחד " או "השלישייה",על בני הקבוצה נמנו : נח נפתולסקי ובן ציון ישראלי (טשרנומורסקי ) שהחלו את החיבור במושבה פתח תקווה , לאחר שעברו לרחובות התחבר לחבורה מאיר רוטברג ,הביחד שיצרו היו מושתתים על יסודות של ידידות וחברות שורשית בשלוב החלוציות הציונית הטהורה.
בשנתה השנייה של חוות כנרת נקראו השלישייה לבא ממושבות יהודה ,על מנת לעבדה ותת שכם לרעיון הציוני,כאשר הגיעו לחווה 13 החלוצים שנענו לקריאה ,נתקלה הקבוצה בתנאים הפיזיים התברואתיים ומזג האוויר שגרמו מיד לשנים מבין השלישייה לחלות ,בעת שגרו בחווה הם התגוררו במבנה הגורן שהיה בשולי החווה .
בשנת 1904 הוקמה המושבה סג'רה ,בשנת 1912 נענו השלישייה לקריאה להתנדב ולעזור בפתוח המושבה , השלישה לקחה על עצמה לפתח את שדות החיטה והפלחה, שבעה גברים ובת היו בקבוצה בסג'רה , כיוון שהיו מאוחדים וראו בעבודתם משימה קדושה, הם עבדו בהרמוניה ובסוף שנת העבודה היבול היה משובח ובעת מכירתו ,לאחר שהובל בגמלים לעיר עכו,נתברר כי הכסף שנתקבל כיסה את ההוצאות ואף נותר רווח יאה,רווח זה נחלק בין הפקידות ובינם.
בתום שנת העבודה בסג'רה ,עזבה כל הקבוצה והשלישייה לנסות ולקבל חוזה עבודה במושבה מגדל ,שבה שלט פקיד קשה שלא היה מוכן להתפשר לחוזה שבו יתחלקו בסוף השנה ברווחים ודרש שחלקה של הפקידות יהיה רב יותר,השלישייה עזבה וכברה שוב לחוות כנרת שאתם שמרו על קשרים בשנת העבודה בסג'רה.
תחילת ייסוד כפר אוריה
חברי הקבוצה שהיו בסג'רה גובשו והתלכדו ולכן עברו ועבדו בעבודות שונות בחוות כנרת,עד שנקראו לעזרה בכפר אוריה ממושבות יהודה ,בני הקבוצה שנוספו אליהם חברים הגיעו לכפר אוריה על מנת לעבד את האדמה ולהכשירה וליצור עובדות בשטח אל מול השבטים הבדואים באזור שהתנכלו ליהודים.
כפר אוריה הייתה מרוחקת מעט מחולדה , כאשר הגיעו בני הקבוצה החלוצים למקום מצאו משק מוזנח המוקף בחומת מגן ,החלוצים קבלו את הכינוי "יהודי מוסקוב " והערבים במהרה למדו בדרך הקשה של כיבוש האדמה ותקריות ירי שלא כדאי להתנכל לחלוצים המשוגעים למטרתם.
חלק גדול מההתנכלויות הייתה מהמארב כיוון שדרך המעבר לחולדה היה דרך שטחיהם לכן היו טומנים מארבים על הדרך לעגלות שבהם עברו המתיישבים ,כיוון שנוכחו כי היהודים לא יוותרו ושלפו נשק כנגד הנשק הערבי ,ישבו וחשבו והבינו כי בתקריות אלו הם יספגו אבדות כבדות ,נוצר מצב של סטאטוס קוו , ולבסוף אפילו נקבע סכום כסף של 25 פראנקים ישלום לערבים בעלי האדמות שהדרך עברה דרכם .
ששת החלוצים שהגיעו מסג'רה ואליהם הצטרפו עוד ביו : א.ד.גורדון ,יוסף זלצמן ,הזוג אווה ויוסף טבנקין ועוד,בתחילה שיקמו את שני המעיינות שבשטחם,סללו דרכים בין השדות וזרעו שטחי חיטה ופלחה ,נטעו כרם זיתים וסקלו את השטחים בהכנה לעיבוד חקלאי וגידולים.
בידודה של כפר אוריה גרם לאנשים להתלכד סביב קבוצת "היחד" בחיי היום יום בעבודה הקשה ,כיוון שהצליחו נתבקשו להמשיך בעבודה בידי האנשים שרכשו את האדמה ,אך הם סרבו .
באותה תקופה הגיעה פנייה של רופין והמשרד להתיישבות בארץ ישראל,לחזור ולקבל לידיהם את ניהול חוות כנרת בתחילה סרבו כיוון שסברו כי הגיעה הזמן ליישב בכנרת מתיישבים קבועים ולא חלוצים מתחלפים,כמענה למכתב סירובם הגיעה פניה נוספת שהתריעה כי חוות כנרת, עומדת להסגר מחוסר חלוצים שיפעילו אותה.
כיוון שהיו קשורים לחוות כנרת עברה הקבוצה לכפר אוריה לחוות כנרת בשנת 1914,הקבוצה מנתה 13 בחורים ושלוש נשים,בין החברים היה א.ד.גורדון שהחל את הברות בקבוצה לאחר שביקר אותם בחוות סג'רה המשיך לכפר אוריה ובעקבות לחצים של נח נפתולסקי הגיע גם לכנרת עמם, כיוון שהיה מבוגר יחסית ומעט חולני העבודה הקשה גרמה לו לסבל רב,אך הוא היה כפי שהגדירו אותו חבריו ,המצפן ומגדלור הקבוצה ברעיונותיו הציוניים.
אברהם דוד גורדון שהה עם הקבוצה בשנים 1914-18,עזב לתקופת מה וחזר שוב,אז החלה תקופת הרעיונות הציונים והתפלגות לתנועת האיחוד ולתנועת המאוחד,התנגד א.ד.גורדון לרעיון האיחוד.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.