דוכני האוכל והעגלות שצצו בשוק החלו למכור קובה חמו כמו הדוכן של משפחת דוגה ,חלקי בשר מחלקים פנימיים שבושלו בבישול ארוך ,של בקר ועופות שהוגשו בפיתה הירושלמית אש תנור, לחמים ועוד, עד שהחלו להיפתח המסעדות ברחבי השוק.
עגלות נוספות של מכירת בשרים צלויים צצו ברחבי השוק , כאשר העגלות על הגלגלים ועל דלפקם קלחת גחלים לוהטות אחת כזאת ניצבה בפינת רחוב האשכול , שמאחוריה עמד יהודי בעל שפם ,ומוכר לכול דורש שפודים של שישליק בפיתה.
תהליך עבודתו קבועה בעת שהוא מוציא גוש בשר מתחת לדלפק חותך חתיכות קטנות של בשר ,נועץ אותם על השיפודים וצולה אותם מעל מנגל הגחלים שבדלפק, ולסיום מכניס אותם לפיתה והמנה שספגה את אוויר השוק מוגשת לקונה, תוך כדי הצלייה ממשיך הרוכל בצעקות המזמינות את הלקוחות לאכול בבית האוכל המאולתר .
מאחר ולצולה השיפודים יש מתחרה בקרבת מקום ,הוא זועם על הורדת מחיריו של יהודי זה , הגורם להפסד כספי לשניהם, זה מבריחת הקונים וזה ממחיר נמוך והכנסה מועטה, בדרך כלל כל ביקור היריב למוכר אוסף קללות בבליל שפות ,מיד נאסף קהל העוברים ושבים ונהנים מהצגה מקומית עסיסית.
כנגד הטענה שהמנה הועתקה מזיכרונות יהודים של מוכרי הסינייה, (הערבאבל) המאכל הידוע המיוחס לירושלמים הלוא הוא המעורב הירושלמי , שנוצר בהברקה רגעית מהגעגועים לתקופה שליהודים היו חנויות בעיר העתיקה, שבו סוחרי העיר העתיקה ותושביה נהגו לבלוס פיתות אש תנור שלתוכם הוכנסו חלקי פנים של בקר או עופות במנה שנקראה סינייה ,בשעות הבוקר והיום חלקים שניצלו בראש חוצות על מנגלים עם פחמים .
על פי האגדות הברקה החברים חיים פירו וגדעון אמיגה להכין מנה מהירה לרעבי העיר בסטיקייה שלהם , בתחילה כללו המנות חלקים פנימיים של בקר ועופות ,אך עד מהרה במסעדות עברו רק לחלקי עופות הזולים יותר במנת המעורב הירושלמי.
עד היום נחלקות הדעות בשוק מי המציא את המנה. האם בעיר העתיקה , קיימת הטענה כי הוא נוצרה דווקא במנהג של החמארות לצלות על מנגלים שהוצאו לרחוב ,או של בחזיתות חנויות הסוחרים, מנהג זה של צלייה ברחוב בחזית החאמרות והחנויות ,נעלם עקב פעילות עמוקה של משרד הבריאות והפיקוח העירוני ,למניעת זיהום ברחוב, כיתר העסקים שנעשו על מדרכות השוק כמו : מריטת נוצות לעופות שנשחטו או משחטות שפעלו בדוק והיו שוחטות עופות על המדרכה ,תוך התזת הדם לרחוב, ומלאכת ניקור הבשר בחזיתות האטליזים .
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.