שוק מחנה יהודה סיפור המשחטות ומורטות הנוצות

הקדמה סיפור המשחטות 

אגודת השוחטים בשחיטה המאוחדת ,צרפו את האטליזים שבשוק מחנה יהודה בשנת 1937 ,הסוחרים בשוק שחתמו חתמו על ההסכם : א.ורפטינג, מ. פרידמן ,א ,דרזנר, מ,א,ס,כהן , ש.מזרחי  ,א.ישי ,ג,פדרמן .

בעלי חנויות הבשר בשוק מחנה יהודה ,נחלקו לאטליזים של בשר בקר וצאן, חנויות של עופות ותרנגולי הודו, קצביים מנקרים שאצלם ניתן היה לרכוש חלקים פנימיים ,וחלקם מכרו גם בקר וגם עופות, חלקם החלו את דרכם בשוק בפחונים לפני שנבנו מבני האבן בשוק הלוואה וחסכון.

למעשה בימי המנדט פעלו שלושה סוגי משחטות ושוחטים , השחיטה של החרדים, השחיטה של האשכנזיים והשחיטה של בני העדה הספרדית, לאחר קום המדינה הוכפפו שלוש הישויות השונות ,תחת כנפי הרבנות הראשית, ועובדיהם ה שוחטים, המנקרים ופושטי העורות הפכו לעובדי הרבנות.

אגדת שוק שחיטת התרנגולים והתרנגולות בשוק מחנה יהודה

האגדה לשחיטת העופות מספרת על המחלוקות שבין  השחיטה בידי שוחט ספרדי אל מול שחיטה בידי שוחט אשכנזי, נהוג היה בירושלים כי לספרדים ולאשכנזים בנושא השחיטה ,הייתה הפרדה מלאה וברור שכול אחד משתמש בידי השוחט האמון על עדתו.

האגדה מספרת כי בשור הירקות בשנת 1927 היו שתי חנויות לעופות ,אחת לספרדים (פריינק) ואחת לאשכנזים, האגדה החלה בסיפור של אישה אשכנזית שרכשה עוף בחנות הספרדית בשבעה עשר גרוש ,הוסיפה חצי גרוש לשחיטה שנעשתה בידי שוחט ספרדי ועוןד חצי גרוש למריטת הנוצות.

ראעה אותה יהודי בן העדה האשכנזית ,ושאלה איכן רכשה את העוף ומי שחט אותו, כאשר הצביעה האישה על השוחט הספרדי, החל השואל האשכנזי לחרף ולגדף בצעקות את האישה האומללה , והוסיף זה עוף טרף משום שנשחט בידי שוחט ספרדי ,ועלי למכור את העוף הטרף לדעתו לגוי.

בעקבות  המהומה מיהרו והתאספו קהלים ספרדיים ואשכנזיים מסביב , והחלו לריב ולגדף אחד את השני , עוד הם רבים ניגש יהודי אל האישה ורכש את העוף בעשרה גרוש, יצאה האישה התמימה מופסדת ומלאת בושה .

מוסר השכל השחיטה כשרה גם של הספרדים ושל האשכנזים ,אלא שהתחרות מעבירה אנשים על דעתם, עמד השוחט הספרדי והוריד ממחיר עבודתו ונתמלאו ידיו בעבודה .

כאשר העירייה בשנת 1971 ,ניסתה להוציא את השחיטה השחורה של העופות מהאטליזים שבשוק, הוצא צו לסגירת המשחטות  שבשוק ,אי לכך נאספו כחמישים מהם ,וצרו על משרד ראש העיר קולק, קצביים אלו סיימו את המצור על המשרד , רק לאחר שהממונה על שפור פני העיר ,הבטיח שלא ישונה החוק והם יוכלו להמשיך לשחוט עופות ללא פיקוח וטרינרי ,וללא פיקוח תברואתי.

שוק מחנה יהודה משחטות העופות

בעלי חנויות הבשר בשוק מחנה יהודה ,נחלקו לאטליזים של בשר בקר וצאן, חנויות של עופות ותרנגולי הודו, קצבים מנקרים שאצלם ניתן היה לרכוש חלקים פנימיים ,וחלקם מכרו גם בקר וגם עופות, חלקם החלו את דרכם בשוק בפחונים, לפני שנבנו מבני האבן בשוק הלוואה וחסכון.

הצפיפות והתנאים הסניטרים ומכירת עופות חולים ופגומים גרמו למשרד הבריאות ולשרות הווטרינרי לפנות לבית המשפט על מנת לקבל  צווי סגירה למשחטות שבפתחי חנויות לעופות , כנגד התופעה של מכירת העופות הפגומים , עברו הפקחים וסימנו עופות שחוטים במילה "חם" .

כאשר התגלתה כי קבוצת משווקי עופות לשוק מחנה יהודה (סיטונאים) , רכשו תרנגולות חולות מהישובים שליד ירושלים, וערבבו אותם עם הבריאות , ומכרו אותם כתרנגולות בריאות במחיר מלא.

חלק מתרנגולות אלו ,נשחטו במשחטה של תנובה בשוק הסיטונאי עדיין בשנת 1981 שברחוב בית יעקב 4 ,כאשר קבוצת סוחרי עופות השתלטו על משחטת תנובה  בשנת 1981 , אז החלה העירייה  בהליכים משפטיים כנגד תנובה וסוחרי העופות במטרה לפנותם, אלא שלמרות שקיבלו צו פינוי לסילוקם לא בוצע גזר הדין.

יש לציין כי עופות אלו ממשחטת תנובה שבשוק ,לא נמכרו בשמה לחנויות העופות בשוק ובעיר, בהמשך הגיעה תנובה להסכם עם סוחרי העופות להמשך עבודתם במשחטה, ולאחר שסולקו סוף סוף ממשחטת תנובה שבשוק הסיטונאי , בידי משרד הבריאות ,למרות התנגדות גורמים בעיריית ירושלים, אז התחכמו סוחרי העופות והקימו משחטה פירטית במקום אחר.

למרות צווי סגירה של בית המשפט ,למשחטת העופות בשוק הסיטונאי של תנובה ,ולשבע המשחטות שבשוק מחנה יהודה , שהוצאו בשנת 1971 , המשיכו משחטות אלו לפעול ללא רישיון וללא פיקוח,  מבקר העיריה התלונן כנגד נחמיה עוז מנהל שפע בעירייה.

בפועל לפני החנויות לממכר עופות בשוק, ישבו מורטי הנוצות , לרגליהם זרם דם העופות הנשחטים בידי השוחטים ,והם בשלהם תוך שימוש במרחב הציבורי (הרחוב) , נתנו מענה של מריטת הנוצות לתרנגולות שנקנו בידי הלקוחות

מבקר העירייה טען כי נחמיה לא אכף את צווי הסגירה ,ואף הוציא רישיון זמני למשחטת תנובה בשוק הסיטונאי, שהוקמה ללא אישור ופעלה ללא רישיון, משחטות אלו פעלו בתנאים סניטריים גרועים .

נחמיה עוז פנה למועצת העיר בבקשה לדחות את סגירת המשחטות, על פי בקשתו הסכימה העירייה לדחיית מועד סגירת המשחטות בין השנים 1971-1976 , למערכה כנגד המשך קיומם של המשחטות התווסף פרקליט מחוז ירושלים .

לטענתו הימנעות העירייה מלבצע את צווי הסגירה של בית המשפט, והטלת קנסות בסכומים מגוחכים ,מעמידה באור שלילי את עיריית ירושלים , בתהליך הארוך שבו לא אכפה את החוק, לאחר לחץ כבד הוציא נחמיה עוז את צווי הסגירה המיוחלים והוריד את הזוהמה במעט בשוק מחנה יהודה .

משרד הבריאות גם כן הצטרף לתלונה לסגירת המשחטות בשוק ופנה בעצמו לעירייה על מנת שיבצעו את צו בית המשפט, ואף איימו שיפנו למשטרה לאכוף את הצו, במיוחד לנוכח הידיעה על השחיטה השחורה , בתגובה השיבה העירייה כי זה תפקיד משרד הבריאות לסגור 7 משחטות שחורות  אלו.

לאחר סגירת המשחטות ונחקק החוק, שאין לשחוט תרנגולות במקום שבו מתבצעת ברכת כפרות על פי החוק ,העופות צריכים להגיע לבית מטבחים על מנת לעבור שחיטה, אבל בשנת 2014 עדיין התקיימו הברכות והשחיטה בשוק, למורת רוחם של העיריה ומחלקת התברואה , שבתגובה החרימו כלובי עופות ,והצילו 2200 עופות שהוכנו לברכות ושחיטה, שנחשפו לשמש ולסבל בכלובים.

אך העירייה המשיכה בשיטת המקל והגזר ,והוציאה מכתבי הערכה לחמישה אטליזים על הניקיון ומצב התברואה ; רפאל צי'קשווילי מרחוב התפוח ,יצחק בטאט מרחוב מחנה יהודה 18 ,שלמה סמוכה מרחוב מחנה יהודה 15 ,צבי צדוק מרחוב השקד 4 , בניגוד למשחטות ברחבי העיר ,שקבלו קנסות על תברואה לקויה.

במקביל סגרה את רוב המשחטות בשווקי מאה שערים והבוכרים, כמו כן סגרה את משחטות העופות של תנובה וטנא תנובה בשוק הסיטונאי בשוק מחנה יהודה בשנת 1991  ,ומשחטות נוספות ללא רישוי של העירייה ומשרד הבריאות , לבסוף נותרה משחטת עופות בשוק מאה שערים ,שלה ניתנה הארכה להשגת הרישיונות המתאימים.

אל מבנה משחטת תנובה ברחוב בית יעקב 4 נכנס הסיטונאי של חברת ויסוצקי למכירת תה.

שוק ממחנה יהודה מורטי הנוצות

כאשר מתבוננים ,בעוסקים במלאכת מריטת הנוצות בשוק מחנה יהודה, מלאכה שנעלמה מהעולם ,כאשר הוקמו מפעלי השחיטה ונכנסו מכונות אוטומטיות למריטת נוצות, עד אז התקבצו למלאכה : אלמנות ,גרושות ,ישישות נשים חסרי הכנסה שגורלם לא שפר עליהם, שהגיעו כמעט לתחתית המלאכות הקשות ,שבו שכר העבודה נמוך עד כדי גיחוך .

חלקם של המורטים, התרכז בשלוש משחטות וחנויות לעופות בשוק מחנה יהודה ,המשחטה האשכנזית ברחוב בית יעקב 4 משחטת רחוב עץ חיים שהפכה לחנות כהן ירקות ,משחטת רחוב החרוב הספרדית ,כיום מזרחי פירות אורגניים ,חלקם של המורטות עבדו בכוכים ,וחלקם על המדרכות בפתחי החנויות, כאשר נפתחה דלת הכוך נתגלתה תמונה סוריאליסטית של נוצות ועוד נוצות המרחפות בחלל ממשב הרוח שנכנס מבעד לפתח.

נוצות ריחפו באוויר ,על גבי מורטות הנוצות, בארגזים שלתוכם הושלכו ועל רצפת הכוך, על הקרקע או על ארגזים ,ישבו המורטות ובתנועות ידים מיומנות מרטו את הנוצות מהתרנגולות או האווזים השחוטים , כאשר המבקר ניסה לקבל פרטים על הנשים , התברר כי גורלן לא שפר עליהם והן לפרנסתן ולמשפחה ,הגיעו לפינת העבודה הקשה הזאת,

לכול מורטת סיפור משלה , בעלי המקום משלמים להן שכר של 3 גרושים לעוף מרוט, בהמשך המחיר הועלה ל 15 פרוטות חלקם בעלות מומים וחלשות המצליחות למרוט  כעשר עופות ליום עבודה, לכול כוך מנהלת מקום המשכירה פינות לעבודה בתמורה לחצי מפרי עמלה, עיניה חדות ואינה נותנת לשכר לחמוק מידיה ,גם כאשר יש המשלמים אפילו שכר גבוה יותר למורטת.

במלאכת מריטת הנוצות הדורשת זריזות ,ניתן להבחין במספר גברים העוסקים במלאכה , ישנם גם זוגות זקנים  העובדים ביחד עשרות שנים במריטת נוצות, והיריבות גדולה בינם ,בעת מלחמת הקיום לקבלת עופות שחוטים למריטה.

זקני השוק מספרים כי בעבר לכול חנות עופות ואטליז היו מורטות מקצועיות משלהם, האגדות ממשיכות ומספרות כי בעבר הייתה עבודה בשפע, יחדיו עבדו המורטות בקבוצות ,תוך דו שיח שלפעמים גרר צעקות  בוויכוח של מי העוף שזה רק נשחט ,לפעמים נשמעה בקבוצה שיריי ייאוש למצבם.

חלק מהמורטות מרטו רק את צוואר התרנגולת ,חלקם את שאר הגוף והכנפיים, עבודתם נמשכה משעה שמונה עד השעה ארבע ,בימי השבוע הרגילים ולקראת החגים ולפני יום כיפור העבודה הייתה רבה.

בתקנות משרד הבריאות בשנת 1969 נקבע כי לאחר מריטת הנוצות יש לפתוח את הבטן ולנקות את קרבי העופות , אלא שבעלי המשחטות והסוחרים התחכמו ותלו את העופות ללא הניקיון הפנימי באנקולי החנות במקרר או מחוצה לו , דבר שהביא כר פורה לחיידקים ,חלקם של הסוחרים התחכמו והיו מציבים בקרבתם פתיליות או פרימוסים דולקים , בשיטת העוף החם, על מנת להראות לקונים כי התרנגולות טריות מיד לאחר המריטה.

תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים  שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.

מיקום