חלקם של בני העלייה מכורדיסטן בשנות החמישים ,היו חקלאים שהתפרנסו מחקלאות באזוריה ההררים של כורדיסטן , את הידע שלהם יישמו כאשר הגיעו לכפרים שמסביב לירושלים, חלקם היו בני חבל הארץ הכורדי סנדור ,ועל כן נקראו סנדורים (משיבוש השם אלכסנדר) חלקם בני חבל דהוק.
לאחר עלייתם לישראל חזרו לעבודתם כחקלאים, ואפילו חכרו שטחי אדמה ובהם טיפחו כרמי ענבים וכרמי זיתים, חלקם לאורך השנים נטשו את העבודה הקשה ,והחלו להיות סוחרים, חלקם אף הגיעו לשוק מחנה יהודה.
הסיבה העיקרית בעזיבת החקלאות ,הם תלו במנהל ובתכנון, שממנו חכרו את האדמות ללא זכות קניין , באזור שמסביב לירושלים , סיום חוזי החכירה אפשרו לפנותם מהאדמה כשהמדינה החכירה להם , מסיבות כאלה ואחרות כאשר הגיעו לחדש את החוזים, התנגש הדבר עם התכנון לשימוש חדש בשטח החקלאי הן לצרכי הציבור והן לפיתוח תעשייתי.
בעת עזיבתם את השטחים המעובדים, קמלו הגידולים, וכמו שנהוג במדינה התכנון קיים יש הביצוע לוקה, על כן חלק מחקלאים אלו מצאו את עצמם כרוכלים תגרניים בשוק.
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.