התחבר
שוק מחנה יהודה רחוב יפו 115 ישיבת עץ חיים ובית המדרש
ראשיתם של ישיבת עץ החיים בשנת 1841 בעיר העתיקה ושכונת עץ החיים משנת 1928 בכניסה לירושלים, למרות שאת שטח האדמה במחנה יהודה רכשה הישיבה בשנת 1908, בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה, רעיון הקמת ישיבת עץ חיים בעיר העתיקה, מתחיל במתחם ובית הכנסת החורבה של יהודה החסיד בעיר העתיקה, יש לראות ולהתבונן בתחילת העלייה האשכנזית לירושלים העתיקה והתיישבותה במתחם החורבה, למרות שהמגורים בסביבת בית הכנסת החורבה היו כוכים ומרתפים מעופשים וטחובים, ראו עצמם אשכנזים אלו שזכו להתגורר בהם כפסגת חלומם.
אלא שהמציאות היום יומית של טחב ומחנק ,הניעו חלק גדול מהם לנטוש את הכוכים והמרתפים במתחם ולמצוא מקומות מגורים ראויים יותר, אל החלל שהתפנה נכנסו מוסדות ובתי אולפנה של העדה האשכנזית להיכנס ,כמו ישיבת תלמוד תורה או ישיבת עץ חיים וכמובן משרדי ועד הקהילה ,אך האשכנזים הפנטיים הדתיים המשיכו להתגורר בכוכים במתחם, ועד הישיבה החליט להקים את מרכז ישיבת עץ חיים ,ובשנת 1908בשנת 2008 רכשו פרנסי הישיבה בעזרת תרומות, שטח של 12.000 אמות , בחלק הנושק לרחוב יפו ומדרום לשוק מחנה יהודה , על השטח ניצב ביתו מאבן של הערבי שמכר את החלקה , למבנה הצטרפה האגדה כי הוא רדוף שדים, התחכמו רבני הישיבה ,עמדו וקראו תהילים במשך יומיים אל מול המבנה , ולדעתם תפילה זאת עזרה להסיר את הכישוף.
מכיוון שהחליטו להרחיב את שטח הישיבה ,החליטו להוסיף מבנה בן שתי קומות עם אגפים, בתכנונו של האדריכל יוסף ברסקי ,המבנה החדש שעבר שיפוץ חובר למבנה החדש בגשר, בשנת 1936 החליטו לבנות מבנה נוסף על השטח בן חמש קומות, אלא שהתוכנית לא בוצעה.
משעזבה הישיבה בשנת 1908 את מקומה בעיר העתיקה בחצר החורבה ,עברה הישיבה למקומה החדש בשטח שלפני שוק מחנה יהודה, חלקה בת 12.000 אמות ,ועליה ניצב מבנה אבן שהאגדות טענו כי רדוף שדים הוא, התחכמו רבני הישיבה עמדו והתפללו מספר תהילים במשך יומיים לגרשם ,לאחר כך נפתחה הדרך לבניית הישיבה.
לתכנון המבנים החדשים התמנה האדריכל יוסף ברסקי, על השטח נבנה מבנה בן שתי קומות שחזיתו לכוון רחוב יפו, בין שני המבנים נמתח גשר למעבר, וסביב הישיבה נבנתה חומה ובה שני שערים , אחד הוליך לרחוב עץ החיים שבשוק והשני בפתח לרחוב יפו, לאחר המעבר של הישיבה מהעיר העתיקה לאזור מחנה יהודה בשנת 1936 לאחר המאורעות, תוכנן גם לבנות מבנה נוסף בן חמש קומות ,אך התוכנית לא מומשה.
שנים לאחר מכן, מכן נרכשה חלקת האדמה בכניסה לירושלים בידי הישיבה שהקימה בה את שכונת עץ החיים.
את תחילת הקמת הישיבה במתחם החורבה בשנת 1941 ,יש הקושרים לרב שמואל סלנט שהיה גם עסקן ,אחד מגואלי אדמות ארץ ישראל ומבוני מספר שכונות מחוץ לעיר העתיקה ,גבאי ובחבר מנהלי ישיבת עץ חיים וישיבת תורת חיים, עוד בצעירותו פנה לראשי היהדות האשכנזית בווילנה שברוסיה על מנת שיצרו קרן להקמת ולתחזוקת ישיבת עץ חיים בעיר העתיקה, לאחר זמן נפתחו כשלוש עשר ישיבות סניפים נוספים לישיבה ,אחד עשר תלמודי תורה ושתי ישיבות בשכונות החדשות שמחוץ לחומות העיר העתיקה.
על השטח שנרכש באזור שוק מחנה יהודה, ניצב בית ערבי שהיה שייך לבעליו אשר מכר את השטח לאנשי הישיבה במהלך שהוליך רבי שחור זאב ( וולף) ופעילים נוספים שרידיו ניתנים לצפייה מאחורי בית הישיבה שהוקם,הוא ששימש את תחילת הישיבה עד אשר נבנה המבנה המרכזי בשנת 1936 ואז הפך למרכז ישיבות עץ החיים כתלמוד תורה, ישיבה וכולל.
כאשר נפטר הרב שמואל סלנט הרוח החיה ברעיון הקמת הישיבה עץ החיים בשנת 1909 את מקומו תפס הרב יחיאל מיכל טוקאצינסקי בעלה של נכדתו של שמואל סלנט ,הוא זה שדחף גם להקמת שכונת עץ החיים בכניסה לרחוב יפו מכוון תל אביב , הרב יחיאל מיכל טוקאצינסקי מינה את איסר זלמן מלצר בשנת 1925 ושהיה נשואי לביילה הינדה כראש הישיבה שהעביר לאחר שנים את תפקיד ראש הישיבה לבנו ולאחר מכן העביר בנו את התפקיד לנכדו.
בעת שנבנתה הישיבה , יועד בה חדר אחד בעבור הישיבה הקטנה שנקראה " ישיבת פרי יצחק " בישיבה זאת נבחרו ללמוד שמונה תלמידים העילויים ביותר בישיבת עץ החיים במשך שלוש שנים ואז יוחלפו , ישיבה זאת הוקמה בתרומת יצחק אייזיק רבינוביץ עשיר רוסי ששלח כסף להחזקת הישיבה הקטנה, בתוספת תרומה לכלכלתם מישיבת עץ החיים.
עוד הקימה הישיבה מוסד שנקרא "פרוזדור לתלמוד תורה " שיועד לנערים עוללים בגני הילדים ,על מנת להכשירם ולכוונם ללימוד תורה , מטרת הפרוזדור הייתה למשיכת ילדים מגני הילדים לתוך פרוזדור שיוליכם ללימוד רזי הדת והקדושה ,אחת האגדות מאותה תקופה היו מריבות נערי הישיבה לבין נערי ותלמידי מתחם אליאנס הסמוך, בין המוסדות חצצה גדר ,הנערים שהיריבות הייתה ביניהם ,נהגו בזמנם החופשי להתגרות אחד בשני ולהשליך אבנים מריבות אלו קיבלו הפוגה בזכות עץ התותים השחורים שניצב בגדר, בעונת הפרי טיפסו הילדים על מנת לבלוס מהפרי המתוק, ללא ריב או מדון וחלקו גם בפירות וגם במכות שקיבלו מהוריהם כול אחד בביתו לעסיס הפרי שזלג על הבגדים ולכלך אותם.
בשנת 1913 פתחה הישיבה בית לימוד להכשרת סופרי סתם לכתיבת ספרי תורה ,תפילין ומזוזות , על פי תוכנית הלימודים התלמידים ילמדו במשך שלוש שעות מלאכות אלו ביום הלימודים שלהם , את הכסף לבית הלימוד תרם היהודי האוסטרלי אליעזר משה סלוצקין .
בשנת 1930 החליטו מנהלי הישיבה בעזרת הלוואה מקרן אוצר החסד ,לרכוש ארבעים ושבעה דונם באזור כפר סבא על מנת לנטוע בה פרדס תפוזים (תפוחי זהב) ואתרוגים , בשטח שרכשו כבר היו נטועים כעשרים דונם רעיון כלכלי זה שמטרתו ליהנות מרווחי מכירת הפירות, לטובת ישיבת עץ החיים .
ספור חנויות ההשכרה של ישיבת עץ החיים
בעת שנסללה בשנת 2002 מסילת הרכבת הקלה ברחוב יפו ובחזית ישיבת עץ החיים , הוחלט להרחיב את מסלול המסילה בביטול והריסת החנויות והזזת קו חומת הישיבה כחמישה מטר לאחור, ב-2008 נמכר המבנה לאחר שהישיבה עזבה את המקום ,כאשר בחלק מהמתחם האחורי תבנה מפלצת , תוך שימור מסוים של המבנה ההיסטורי.
בחנויות עץ החיים לאורך רחוב יפו ,כחלק משוק מחנה יהודה ,נפתחו מספר חנויות לאורך השנים כמו : האופטיקה של י. ליפשיץ לקראת שנות השלושים ,אופטיקה למשקפים ובדיקות ,כפי שכתב על עצמו :החכם עיניו בראשו והוסיף העיניים מאור החיים ,ממש פרסומת מהלכת .
בין החנויות של עץ החיים ,מפורסם היה בית הרפואות של נ. זילבר ,שהתמחה בהכנת רפידות לבעלי הרגלים השטוחות ( פלטפוס) , בחנות הסמוכה למשטרת מחנה יהודה התמקמה הקונדיטוריה של חברת אייזיק לובלין לשוקולד ,גלידה וביסקוויטים , החנות פעלה כשנתיים ופשטה רגל בשנת 1935 , לאחר פשיטת הרגל שלו נמכר רכוש העסק והמכונות במכירה פומבית בשוק מחנה יהודה .
אחרית דבר
בשנים האחרונות נערכת פעולת בנייה נרחבת במתחם ,בית הישיבה ועוד מבנים במתחם שופצו ונוספו עליהם בנייה חדשה והכול מוכן לדור המפלצות הנדלניות שעובר על הסביבה.
בסוף 2018 החלו להבקעה סדקים בניהול ההקדש עץ החיים, דבר שגרם לבית הדין הרבני להיכנס לעומקם של מעשים, ולנסות להציל את נכסי ההקדש שיש האומרים כי הם שווים הון עתק, על מנת לתת גב וחוסן כלכלי לתפעול הישיבה ומוסדותיה ,הושכרו בעבר 23 החנויות שבחזית חומת הישיבה לכוון רחוב יפו , נכסים נוספים להקדש הישיבה נוספו מתרומות רכוש וממון של אנשים שנפטרו והורישו את רכושם לישיבה וחלק מנכסי הישיבה נרכשו מכסף עצמאי שנאסף מהשכרת חלק מהרכוש .
חלק מחקירת בית הדין הרבני כוון ונאמני ההקדש ומטעמו לרכוש הישיבה עץ החיים, החלה בשנת 2016 שבעקבותיה לאחר תחקור ומסקנות שהגיעו אליהם אנשי בית הדין הרבני היו לפטר חלק מהנאמנים , עקב המסקנות שהם הגיעו אליהם שחלק מעסקאות המקרקעים שנעשו בנכסי ההקדש לא התנהלו כראוי ,הושעו הנאמנים הישנים והתמנה ממונה מטעם בית המשפט הרבני, לטפל ולנסות להחזיר לאחור את העסקאות ולהחזיר או להחזיר חלק מהכספים שנתקבלו בעת מכירת נכסי ההקדש.
לחקירה זאת הצטרפו רשם העמותות ,רשם ההקדשים, וועד הרבנים שהוקם על מנת להציל את נכסי עץ החיים וההקדש שנמכרו, שלא בשקיפות על פי הנוהליים, לאחר משא ומתן עם הנאמנים ומוסדות עץ החיים הגיעו הצדדים לפשרה של ניסיון לשקם את הנעשה בעבר .
בפועל בשנת 2007 הגישו נאמני הקדש וולף ,בקשה למכור את השטח והמבנה ללא החנויות שבחומת הישיבה לכוון רחוב יפו, הבעיה העיקרית שנתגלתה שהיועץ של ההקדש לחץ לכאורה למכור את הנכס לאביו , אך בפועל התברר כי האב שימש כמסך לרוכש האמתי שהוא היה היועץ, ובכדי להשלים את הסיבוב מצא הרוכש האמתי ,קונה חדש לנכס ומכרו לו במחיר גדול יותר מהסכום שהיועץ שילם (בקיצור נתנו לחתול לשמור על השמנת).
כשהתגלתה זהות הקונה והתרגיל למכירתו מחדש של הנכס בממון רב , פנו הנוגעים בדבר למינוי בורר לסוגיית המכירה, לאחר בירורים וצלילה לעומקי הבעיה ,נתגלה כי אין מסמכים למכרז מכירה לנכס, ושכפי הנראה נעלמו סכומי כסף במהלך העסקה.
בקיצור עלילות אלף לילה ולילה , עוד עסקאות מוזרות נרשמו בהעברות הכספים וברכישת נכסים נוספים שהתגלו לבסוף כי נרכשו מניות השליטה של חברות על הנכסים ולא רכישת הנכסים בפועל. גם מכירת שטחים בשכונת עץ החיים באזור גשר המיתרים בכניסה לירושלים , מעורפלת ולא ברורה ויש הטוענים כי לא התבל אישור מבית הדין הרבני לאישור העסקה שנערכה בשנת 2015 .
לא נותר למנהל החדש שמונה בידי בית הדין הרבני , לקושש מסמכים ומידע בניסיון להבין לאן הרוח מנשבת במטרה להחזיר חלק מהכספים ולבטל עסקאות שנעשו ,שלא בהסכמת הגורמים הממונים על הנאמנים הישנים , בסוף שנת 2018 נקבע בהסכמים שבין אגודת עץ החיים לבין אנשי הנאמנות הישנים שעליהם לפרוש מתפקידם כמו כן נערכים כיום להפרדה בין זרוע הנכסים שבהקדש ,לבין אגודת עץ חיים בעתיד בפיקוח ממונה חדש על נכסי ההקדש , בקיצור רב הנסתר על הנגלה .
כיום על בסיס המבנים הישנים החלה בניית תוספות והוספת קומות למבנים הישנים, תוך שמירה על חוקי השימור למבנים, נבנו שני מבני ענק בני 24 קומות שבהם יהיו דירות למגורים, עסקים ,ואזור בילוי גדול ,לידו נבנה מלון בראון בן חמישה כוכבים שיתנשא לגובה של שש קומות, נחצב לעומק חניון תת קרקעי של מספר מפלסים ,המשמש כיום כמקום חניה לתושבי האזור לבאי השוק ולבאי המלון שקם מעליו, שנפתח בשנת 2023 .
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.