התחבר
שוק מחנה יהודה פינה קטנה לאהרון ארטושס סוחר הדגים
בשנת 1936 לאחר המאורעות דוגמא נוספת כאשר רכש אהרון ארטושס שבע חנויות בשוק מחנה יהודה , בעקבות עזיבתו את העיר העתיקה עקב המאורעות, אחת מהחנויות יועדה לשמש כחנות ירקות ופירות, לחנות זאת רכש ארטושס ירקות בניגוד לרצונם של סוחרי השוק והיהודים בשוק הירושלמי ולמרות האזהרות שהופנו אליו.
לטענתם אהרון ארטושס המשיך לרכש את הסחורה ,מידי ערבים ואנשי מושבת שרונה של הטמפלרים ליד יפו המוכרים היו מוקצים בעיני היהודים העבריים כשונאי יהודים ,את הסחורה רכש ארטושס במחירים מוזלים ושילש את המחיר בעת המכירה .
על מנת להראות את מורת רוחם של היהודים ,התארגנו מספר צעירים והתנפלו על משאית ירקות שהביאה סחורה לחנותו והשמידו את הסחורה משטרת המנדט עצרה שני צעירים כחשודים במעשה.
בתגובה הודיע ארטושס כי את הסחורה הוא רוכש מידי סוחר יהודי מפתח תקווה ואין הוא יודע או אחראי למקורות הסחורה ,בנוסף הודיע ארטושס כי סחורתו זולה בחנות הירקות שלו, עוד טען כי הוא מכחיש רכישת ירקות מגרמנים במושבה שרונה, לדעתו כול האשמות נגדו מקורם בקנאה ועלילה שהתרקמה כנגדו.
במחצית שנות השלושים היו שנות בצורת כתוצאה מכך הורגש מחסור בירקות ובפירות, התחכמו סוחרי השוק והביאו סחורה והחליטו למכרה בשיטת המכרז הפומבי , לכול המרבה במחיר עקב המחסור וקיוו לשלשל לכיסם סכום כסף נאה, למכירה זאת התנגדו חלק מהסוחרים והקונים, לכן מהר מאוד התפתח קרב מילולי והרמת ידיים הגיעה לאחריה, ידם של הסוחרים הייתה על העליונה ולכן המשיכו בשיטת המכירה הפומבית .
אחד מאגדות השוק סיפרו על אהרון ארטושס סוחר הדגים הנודע
בתקופה שקדמה למלחמת השחרור החלו סוחרי השוק , לאגור סחורות שאת חלקה רכשו מיבואנים וסיטונאים ערביים, על סוחרים אלו והמחסנים פשטו אזרחים מבוהלים ורכשו מזון ושימורים לקראת הבאות, מובן שהמחירים היו גבוהים ממחירי השוק ,כתוצאה מכך החלו תלונות רבות להגיע לעירייה על מנת שיחקרו ויפסיקו תופעה זאת.
כאשר החלו לנשב רוחות מלחמת העולם השנייה בשנת 1938 , החליט אהרון ארטושס להניח את הונו שיש שמספרים עלה על מעל שישים אלף לירות שטרלינג, ולרכוש פרודוקטים ( מוצרי מזון יסוד ) ולאכסנם במחסניו שחלקם היו בעיר העתיקה , את כול הונו השקיע ברכישת קמח, סוכר ,קטניות, ועוד בתקווה כי המלחמה שתגיע במהרה תשליש את כספו ממכירת חומרי המזון שבוודאי יהיו במחסור.
בשנת 1940 נתפסו כנופיה של צעירים יהודים וערבים במערה , חלקם נידונו בעבר על גניבות ,כאשר ברשותם כספת שנגנבה מחנותו הדגים של של ארוטשאס במחנה יהודה , השופטים היו רחמנים בני רחמנים והטילו קנסות וחתימה על התנהגות טובה בהמשך ומניעה מגנבה , פרט לאחד' הנאשמים גנב מועד שנידון לשנתיים שנות מאסר, האגדות מספרות כי מספר הגנבות מחנויות מחנה יהודה ירדו בהיקפם בתקופה זאת.
הבעיה הראשונה שנתקל בה הייתה שהמלחמה בוששה ולא פרצה אלא בשנים 1941-2 , הסחורה החלה להתיישן ולהתקלקל , בעיה שנייה שהמחסנים, נהנו משפע זואולוגי של מכרסמים ,שהגיעו לארץ המובטחת מבחינתם, הוסיפו את תנאי הטחב, הרטיבות והגשם והרי לכם מתכון בטוח לכישלון, כיוון שכספו שהשקיע בסחורת המזון העתידית לתקופת המלחמה אבדה , החלו הבעיות הכספיות מעיקות והביאוהו עד פשיטת רגל חנות אחר חנות החלה להימכר על מנת לשלם את החובות שנצטברו ולמעשה רכושו והונו אבדו .
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.