
סולטאן אל אטרש ממנהיגי המרד כנגד הצרפתיים ,פתח בארגון גיוס תומכים ובלחימה כנגד השלטון הצרפתי ,מכוון שרצה לשמר את הלאומיות הדרוזית , אביו הזקן של סולטן אל אטרש היה ממנהיגי העדה ושימש כמנהיג באזור מג'דל שאמס, במהלך שלטונו מרד כנגד השלטון העותומאני ונפל בקרבות בשבי העותומאניים שמיהרו להוציאו להורג.
לאחר סיום במרד גויסו צעירים דרוזים מבני העדה לצבא העותומאני ונשלחו להילחם במורדים במדינות הבלקן כנגד העותומאניים, בקרבות אלו קבל הבן סולטן אל אטרש דרגות קצונה ,עד שסיים את שירותו וחזר לכפר ילדותו מג'דל שאמס.
גם שם לא פסק להילחם, והצטרף לכוחות של המלך פייסל מערב הסעודית במרד הערבי כנגד השלטון העותומאני, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואף השתתף בקרב על כיבוש דמשק ביחד עם הכוחות הבריטים .
בשנת 1920 כבשו כוחות צבא צרפתים את ממלכת סורי ומיד חלקו אותה לחמש מחוזות, מחוז אחד מהם היה המחוז הדרוזי, היריבות עם המושל הצבאי הצרפתי בחל כאשר הכניס לביתו מתנקש סוני לבנוני שניסה לרצוח את המושל הצרפתי כאשר נעדר סולטן אל אטרש מביתו חדרו כוחות צרפתים לבייתו ולקחו את הנמלט, סולטן ראה במעשה חדירה לתחום הפרטי שלו .
כאשר חזר לביתו ,דרש מהשלטונות הצרפתיים למסור את השבוי בחזרה לידיו ,כאשר סורב ארגן תקיפת שיירה צרפתית שחשב שהשבוי נמצא בתוכנה, כתגובה הגיע הצבא הצרפתי לביתו בניסיון לתפסו ,ושלא נמצא שרפו הצרפתים את בייתו, סולטן עצמו ברח ומצא מקלט בממלכה הירדנית .
שנה לאחר בריחתו חננו השלטונות הצרפתים את סולטן אל אטרש והוא שב ובנה את ביתו החדש במג'דל שאמס, כאשר ניסה המושל הצרפתי לכפות על הדרוזים את תכניות הפיתוח שלו והארגון מחדש של האזור ,באמצעות עבודות כפייה שהוטלו על הדרוזים ,החליט למרוד שוב בצרפתים.
כאשר נכשל המרד בשנת 1927 נמלט שוב סולטן לממלכת ירדן וישב שם עד שהוענקה לו חנינה נוספת בשנת 1935 שלאחריה חזר והקים שוב את בייתו ביישוב, את מסכת הלחימה התחלי שוב סולטן אל אטרש כשהצטרף בשנת 1945 לכוח ההצלה הערבי לפלסטין שרצה לכבוש את ארץ ישראל מידי היהודים, בהמשך כוחותיו לחמו בחיילינו בעת מלחמת השחרור.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.