התחבר
רמת הגולן הכפרים הצ'רקסים שננטשו
בסך הכול יושבו כשלוש עשר ישובים של צ'רקסיים בעיקר מסביב לעיר קוניטרה ,כאשר במרכזם או לידם מעיינות ובארות מים , כבירת המחוז שימשה העיר קונטרה, שבה רוב תושביה היו בני העדה הצ'רקסית ,עד מלחמת ששת הימים ישבו ברמת הגולן בין 20-30 אלף צ'רקסיים.
הכפרים הצ'רקסיים בחלק הישראלי שנכבש, ננטשו עוד בתחילת הקרבות ויושביהם עברו להתגורר בכפרים הצ'רקסיים שמעבר לגבול ,חלקם חזרו להרי הקווקז שהייתה מולדתם עוד התגוררו בגולן הטורקמניים ,בני השבטים נוודים שהתיישבו ברמת הגולן וקבלו את עול הדת האסלאמית ומנהגיה .
כפרים חקלאיים צ'רקסיים אלו שננטשו בידי יושביהם בזכות פחדם לנקמה של הסורים במידה והשטח יחזור לשליטה סורית רוב הבתים בכפרים הנטושים נהרסו בשנות השבעים חלקם שימשו כשטחי אימון באש לתרגילים צבאיים ,בכפר חושנייה נותר המסגד על תילו וניתן לראות שרידי בתים בכפרים הנטושים.
לידם ברמה שכנו עוד ארבע עשר כפרים תורכומנים, מעט נוצרים, ארמנים, חורנים וכורדים ,סך הכול ברמה כמאה שלושים אלף תושבים.
מספר כפרים צ'רקסיים נטושים לתזכורת :
הכפר הצ'רקסי תל עין זיוון הנטוש ,שנבנה בגובה שמעל לאלף מטר ,שנקרא בערבית עין זון שפרושו עשב שוטה, ערב מלחמת ששת הימים גרו בכפר כשמונה מאות תושבים שנמלטו ערב מלחמת ששת הימים , מסביב לכפר הקים הצבא הסורי שדה מוקשים .
לאחר שנכבש הכפר ובתיו נהרסו ברובם ונותרו ממנו שרידים מעטים, ובית קברות בסמוך לשרידיו, האטרקציה של המקום היא מעיין הכפר שקוטרו כעשרה מטרים ,שכיום ניתן לבקר בו ולרחוץ בו ,בזכות פעולה של חיל ההנדסה ,שפינה את המוקשים משדות הכפר ומאז נקרא המעיין, עין מוקש לזכר פעולת הפינוי.
הכפר הצ'רקסי תל ביר עג'ם ,שפרוש שמו הבאר הפרסית, כפר שננטש וכיום אוכלס מחדש לאחר עשור של נטישה כפר שנבנה בגובה שמעל לאלף מטר, מעבר לגבול הסורי בשולי תל חזקה (בשנית) .
לאחר מלחמת ששת הימים סומן הגבול ביננו לבין הסורים ,כאשר הכפר בריקה והכפר תל ביר עג'ם, נותרו בשטחה של סוריה, במחצית שנות השמונים ניסו השלטונות הסוריים ליישב מחדש את הכפר אך ניסיון זה הצליח למחצה.
כאשר החלו הקרבות בסוריה בין המורדים והשלטון הסורי בתחילת 2012 נגררו הכפרים ללחימה כיוון שמשטחם נורתה אש לכוון יישובי הגולן ,ישראל השיבה אש וכמה בתים נפגעו באש הנגד, גם כיום מתפרנסים חקלאי הכפר מגידולים חקלאים הכוללים : אגסים, תפוחים ואגוזים.
הכפר הצ'רקסי הנטוש בריקה ,היה שכנו של הכפר תל ביר עג'ם, בשולי תל חזקה (בשנית) באזור דרום קוניטרה בצד הסורי כפר שנוסד בגובה 900 מטר ,בסוף שנות השמונים של המאה התשע עשר, כמו יתר הכפרים הצ'רקסיים גם בתיו נבנו מאבן בזלת וגגותיהם חופו בגגות רעפים אדומים.
בחלקו הצפוני של הכפר נבע מעין ואחד נוסף בחלקו הדרומי שלידו בריכת איסוף למים , לאחר מלחמת ששת הימים סומן הגבול ביננו לבים הסורים ,כאשר הכפר בריקה והכפר תל ביר עג'ם, נותרו בשטחה של סוריה, במחצית שנות השמונים ניסו השלטונות הסוריים ליישב מחדש את הכפר אך ניסיון זה הצליח למחצה.
כאשר החלו הקרבות בסוריה בין המורדים והשלטון הסורי בתחילת 2013 נגררו הכפרים ללחימה כיוון שמשטחם נורתה אש לכוון יישובי הגולן ,ישראל השיבה אש וכמה בתים נפגעו באש הנגד.
הכפר הצ'רקסי תורכמני תל עין עישה הנטוש ,או בכינויו שער גן עדן, המעיין נקרא הנקרא כיום תל מעיין החיים כפר שנבנה בגובה שמעל לאלף מטר, מעיין הכפר ממוקם כקילומטר וחצי בחלקו הצפון מערבי של הישוב אלוני הבשן בלב ליבה של הכפרים הצ'רקסיים של רמת הגולן, נמצאים שרידיו של ישוב תורכמני ,שבין שרידי בתיו ניתן להבחין בבורות מי הגשמים שנחפרו לאגירת המים, שכיום נסתמו באבנים למניעת נפילה לתוכם , מסביב לשרידי הכפר קיימים בוסתני פרי שמניבים פירות בעונה .
הכפר הצ'רקסי תל אל ע'סאניה – בכינויו השני מומסיה (שכיום ידוע בשם הר בני רסן) שמיקומו היה במרכז רמת הגולן בגובה שמעל לתשע מאות מטר ,רוב תושביו הין מהעדה הצ'רקסית והשאר תורכימנים, תחילת ישובו של הכפר בידי השבט הבדואי בני ע'סאן שבמרכז יישובם העיירה ע'סאניה.
תל אל ע'סאניה – בכינויו השני מומסיה , ננטש ויושב מחדש בידי העדה הצ'רקסית במאה התשע עשר, שננטש שוב עקב מחלות והועבר למקום ישוב מחדש במרחק קטן מהישוב הקודם, במלחמת ששת הימים נכבש המקום והוחרב הכפר ,ונותרו ממנו מספר חורבות קטן, במלחמת יום כיפור ניסו הסורים לכבוש את האזור אך נבלמו בידי כוח טנקים קטן ישראלי.
הכפר הצ'רקסי הנטוש מנצ'ורה
הכפר הצ'רקסי מנצ'ורה שכן בצד הדרך בין הישובים קונטרה לישוב מסעדה על כביש 98, אנשי הכפר שמספר תושביו ערב מלחמת ששת הימים מנה כאלף איש ,עבדו למחייתם בחקלאות וחלקם שרתו בצבא העותומאני ובהמשך בצבא הסורי תושבים אלו נמלטו מכפרם ערב המלחמה .
מבתיו של הכפר מנצ'ורה נותרו שרידים מעטים ,ובית קברות הנקרא מנצורה הנחבא בתוך חורשת קטנה של עצי אלון מתולע ,ומכיוון שאין כורתים עצי שליד בית קברות צמחו העצים לגובה של כחמש עשר מטר, חלקם מספרת האגדה הן מתקופת ההתיישבות במאה התשע עשר.
הכפר הצ'רקסי תורכמני תל עין עישה הנטוש ,או בכינויו שער גן עדן, המעיין נקרא הנקרא כיום תל מעיין החיים כפר שנבנה בגובה שמעל לאלף מטר, מעיין הכפר ממוקם כקילומטר וחצי בחלקו הצפון מערבי של הישוב אלוני הבשן בלב ליבה של הכפרים הצ'רקסיים של רמת הגולן, נמצאים שרידיו של ישוב תורכמני ,שבין שרידי בתיו ניתן להבחין בבורות מי הגשמים שנחפרו לאגירת המים, שכיום נסתמו באבנים למניעת נפילה לתוכם , מסביב לשרידי הכפר קיימים בוסתני פרי שמניבים פירות בעונה .
רמת הגולן התיישבות אגודת בית יהודה בכפר הצ'רקסי רמתניה
הכפר הצ'רקסי רמת'ניה שפרוש שמו מרעה הגמלים , מיקומו כ-2 קילומטר מצפון לכפר הנטוש ח'ושניה ברמת הגולן, בגובה של 831 מטר מעל גובה פני הים, בסביבות הכפר כאחד עשר מקורות שסיפקו מים לכפר ,אך אנו מציינים בדרך כלל את שני המעיינות ובריכות האגירה ברכת א רמתניה בחלקו המזרחי וברכת עין רמתניה בחלקו הצפוני.
הארכאולוגים טוענים שהכפר הצ'רקסי הוקם על שרידי מבנים שהוקמו במאות הרביעית והחמישית לספירה בתקופה הרומית ביזנטית ואכן במקום נותרו שרידים שכוללים גם שרידי כנסייה וכתובות רומיות וביזנטיות .
את האדמות שמנו כחמש עשר אלף דונם משטח הכפר רמת'ניה שבמרכז הגולן, רכשו בשנת 1885 ,חברי אגודת בית יהודה מידי אנשי הכפר הצ'רקסי, בעזרת הנוצרי האנגלי שאהב יהודים סיר לורנס אוליפנט, אגודת בית יהודה, הוקמה בצפת בשם בית יהודה בשנים 1884-5, כשלושים וחמש משפחות התיישבו באדמות הכפר אלא שלאחר שנתיים של הקמת המושבה בשנת 1887,כאשר נכשלה ההתיישבות במושבה אנשיה חזרו לצפת ,צרפו חברים חדשים החליפו את שם האגודה לבני יהודה .
לזכרם של מתיישביה היהודים בני צפת בכפר רמת'ניה ,הוקם לוח זיכרון במה שאנו קוראים כיום כהר בני צפת שברכס בשנית (חזקה), הממוקם בערך כשלושה קילומטר בחלק הצפון מזרחי של שרידי הכפר ,וליד מאגר בני צפת, הממוקם כקילומטר בחלקו המזרחי של הכפר.
אנשי האגודה החדשים בני יהודה רכשו בכספם הפרטי ,מעל לשלושת אלפים דונם בנקודה שנקראה ביר א שיקום ,שהיה מעל קבוץ עין גב של היום, באתר הישוב היהודי סוסיתא שבמרכז רמת הגולן, מידי שבטי הבדואים שהיו בעלי השטח, אנשי האגודה שמנתה בתחילה חמש משפחות ,התיישבו במקום והקימו בתים במושבה והחלו לעבד את הקרקע.
התושבים היהודים הראשונים בביר א שגום, גרו בתחילה בחושות ובתי בוץ כמו שכניהם שמהם למדו את החקלאות הפלחית בגידול תבואה ומשק חי ,כיוון שלא כול הקרקע נוצלו ומהפחד של מנהג הגיפטליק, לאדמה שאינה מעובדת בתקופה העותומאנית , השכירו את יתרת השטח לעריסים בדויים.
בני המושבה עברו תקופת מחלה קשה שבה מתו ילדים רבים, המתיישבים נטשו את המקום בשנת 1893, חמש שנים לאחר מכן בעזרת מוסדות יהודיים שבו המתיישבים לכפר אליהם הצטרפו עוד משפחות לגרעין ההתיישבות, לקראת מלחמת העולם הראשונה מרביתם של התושבים נטשו את הנקודה.
בהתיישבות ביר א'שקום לאחר הנטישה ,נותרה פרומה ברנשטיין ביחד עם שני בניה לשמור על שרידי המושבה ,אלא שבתחילת שנות העשרים בעקבות מרד ערבי כנגד השלטונות פרומה ובנה נרצחו והנקודה נעזבה ללא שוב , אדמות אלו הוחרמו בידי השלטון הסורי ואבדו עד מלחמת ששת הימים.
הכפר הצ'קרסי הנטוש ג'ויזה שפרוש שמו אגוז קטן,(סוד לכולם אין עצי אגוז בכפר) שהתמקם במרכז רמת הגולן למרגלות תל קורטם ליד יער אלונים ,כחצי קילומטר מדרום לאלוני הבשן, מהכפר נותרה בריכת בטון שאליה נאספים מי מעיין אל ג'ווזייה מים אלו שימשו להשקיית הגידולים החקלאיים שבאזור ,מהמים נהנו גם עצי הצפצפה העתיקים שליד הבריכה .
באופן פירטי שופצה הבריכה בידי חבריו של גבריאל חוטר ז"ל , שנרצח בישיבת עתניאל בשומרון, חבריו ביקשו להנציח את זכרו באנדרטה ,ובשיקום אזור הבריכה שטופח מחדש, אלא שפקחי הרט"ג הרסו את המקום שנבנה ללא תאום .
ותיקי הרמה מתארים כפר הבנוי בסגנות הצ'רקסי הכולל מבני אבן בזלת ומעליהם גגות רעפים אדומות, במרכז הכפר התנוסס מסגד בעל צריח, בקרבת מקום בית ספר בין מבני הכפר, עוד מספרים ותיקי הרמה כי על כרכוב הכניסה למסגד הייתה חרוטה כתובת מתקופת השלטון היווני באזור שקרוב לוואי נלקחה ממבנה באזור.
הכפר הצ'רקסי הנטוש צ'רמן
המכונה גם צרמניה,אל עדוניה ואל עדנאיה ,באזור קוניטרה ועין זיוון.
לשרידי הכפר הנטוש מגיעים בנסיעה על כביש 98,עד יציאת דרך בטחונית כשלושה קילומטר מזרחית לישוב עין זיוון, ממשיכים עוד כקילומטר וחצי שבו יש פנייה ימינה ממשיכים עוד כמאה חמישים מטר שם לפנות שמאלה ,עולים עלייה ונוסעים עוד כחמש מאות מטר ,פונים שוב שמאלה עד לחניון ,מחנים ויוצאים לסיור.
מהכפר הצ'רקסי הנטוש הסמוך לגדר המערכת ,נותרו שרידי בתים מאבן בזלת וגגות אדומים, שרידי עצי פרי נותרו ליד השרידים, כמו כן ניתן להתבונן בשרידי המסגד, לטייל בים הבתים ,אך השטח שמחוץ לכפר כפי הנראה ממוקש יש להיזהר ולא לרדת לשדות או לעבור את גדרות הכפר.
הכפר הצ'רקסי חושניה או חושנייה שננטש
את בתיהם בנו הצ'רקסיים בשונה משכניהם ברמת הגולן, קירות המבנה נבנו מאבני בזלת מסותתים ומעליהם גגות רעפים אדומות, הניקיון בכפריהם, הכבוד שרחשו אחד למשנהו ובעיקר ,חוסר רצונם להתנהג כשכניהם הביאו עליהם את שנאת שכניהם החדשים שראו בהם פולשים ובעקר שנאו את נאמנותם לשלטון המקומי.
כיום נותרו שרידי בתים והמסגד ,כמו כן ניתן לראות בחלקו הדרומי של הכפר תל שעליו שרידי חאן עתיק, כיוון שהכפר הצ'רקסי ישב על הדרך הישנה שבין דמשק דרומה לכוון דרך הים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.