התחבר

תודה לזיו אופיר על העזרה , היוזמה והדבקות לשחזר ולספר את ספור התחנה, תודה לשימוש בתמונות מתחנת צמח.

תודה ליהודה לבנוני, לוותיקי יישובי עמק יזרעאל, לארכיב מוזיאון הרכבת , לוותיקי וצאצאי עובדי רכבת העמק ,לארכיון העיתונות התודה ליהודה לבנוני, לוותיקי יישובי עמק יזרעאל, לארכיב מוזיאון הרכבת , לארכיון העיתונות העברית הישנה, המועצה לשימור אתרים ,ולעוזרים במלאכת הכנת הספור והארכיונים לתמונות הישנות ולצפייה בהם .עברית הישנה, המועצה לשימור אתרים ,ולעוזרים במלאכת הכנת הספור והארכיונים לתמונות הישנות ולצפייה בהם, מתנצל מראש ומבקש סליחה, למי ששמו נשמט כמקור ,ואשמח לצרפו לרשימת הקרדיטים ,לאחר שאקבל משוב

תחנת סמח הלוא היא צמח בשמה העברי, הייתה התחנה הצפון מזרחית השביעית, משמונה התחנות הראשונות שנפתחו בימי העותומאניים בקו רכבת העמק, היא מוקמה כשמונים ושבע קילומטרים מתחנת המוצא במזרח חיפה, בתוך שטחה של ארץ ישראל ממערב לירדן, תחנה שנבנתה בכפר הערבי סמח, כפר של דייגים ופלאחים שגרו בחושות ומבני בוץ ופח, לאחר בניית התחנה והפיכתה למרכז עסקים ותובלה , החל הכפר לגדול לממדי עיירה בת כשלושת אלפים וחמש מאות תושבים היא גם שימשה כתחנת גבול .

לאחר הנחת המסילה לנקודת התחנה, החלו לבנות צריפים ומבני אבן ,נבנה מבנה מנהל התחנה בן שתי הקומות ,בקומה הקרקע אולם הסחורות והמנהל, ובקומה השנייה בית מגורי מנהל התחנה, נבנה צריף לנוסעים, בית מגורים (הסיליקט) לעובדי התחנה, בקצה המזרחי הותקן סובבן Turntable,מוסך קטרים, שני מגדלי מים לקטרי הקיטור, בהמשך בתקופת המנדט מיכל תת קרקעי למזוט ,מגדל לשמן משרדי מכס , ותחנת הסגר לחיות בקרבה לתחנה.

הסובבן היה מתקן עגול שבמרכזו הונחו פסי רכבת ,המתקן היה בתוך טבעת נוספת עם גלגלים , כאשר הגיעה הרכבת נותק הקטר, הוסע ונעמד על המתקן שנע על גלגלים מלמטה ,סובב ידנית ופניו של הקטר פנו לכוון הנסיעה שממנו הגיע , הקטר ירד בנסיעה מהסובבן ובעזרת סעף צדדי הגיע לסוף הרכבת וחובר מחדש לכוון הנסיעה .

ארבע פעולות עיקריות התחוללו בתחנת הרכבת , המטרה הראשונה חיבור להמשך הקו שחצה את הירדן על גשרים ונסע לעיר דרעא ומשם לדמשק שבסוריה, בתחנת צמח הוחלפו הקטרים לקטרים חזקים יותר ,על מנת לשמש את הרכבת, בטיפוס דרך ההרים לסוריה, ומשם חיבור לרכבת החיג'זית (רכבת המאמינים),לכוון דרום  עד לעיר מדינה בערב הסעודית לעולי הרגל הח'אז, חלק מהנוסעים הללו נסעו בחינם במועדים מסוימים ,על מנת שיוכלו לבצע את מצוות הביקור במדינה ומכה, בסיום סובבו הקטרים והרכבת חזרה עמוסה תוצרת חקלאית מחבל החורן (חבל הבשן) שבסוריה לנמל חיפה, עד אז הובלה הסחורה על גבי גמלים בשיירות לנמל עכו .

העותומאניים החליטו בשנת 1900 ,להניח פסי רכבת במקביל לפסי הרכבת החיג'אזית שהופעלה בידי הצרפתים מסוריה, הם סללו קו מדמשק לכוון מדינה ובהמשך למכה (הקטע שבין מדינה למכה לא נסלל מעולם) , אל הקו החדש חוברה רכבת העמק לאחר עזיבתה את תחנת צמח מזרחה וצפונה וקבלה את השם הרכבת החיג'אזית, חלק מהנוסעים למצוות הח'אג , הגיעו בהפלגה לחיפה או ברכבת מתורכיה ,לאורך קו החוף בלבנון לחיפה, ומשם עלו לרכבת העמק, עלו לכוון דמשק ועלו על הקו החיג'אזי החדש למדינה.

התחנה שימשה את תושבי הכפר הערבי סמח (צמח) והסביבה ,את תושבי הישובים היהודים במזרח עמק הירדן והמטרה הנוספת חיבור לעיר טבריה מהעדר תשתית יבשתית באמצעות הפלגות של סירות ואוניות מטבריה לצמח, ומשם עליה לרכבת ונסיעה לחלק המערבי של המדינה וחיפה, בתחנת הרכבת סופקה הסעה לנוסעים והובלה של סחורות לצורך מעבר הסחורות לסוריה .

בתחנת צמח הוקמו מחסני ומשרדים למכס, סניף דואר ,תחנת משטרה לבדיקת דרכונים לנוסעים הלאה מצמח לסוריה, ממול לתחנת הרכבת על גדת הכנרת, הוקם מזח לאוניות וסירות ששימש מעבר נוסעים וסחורה מטבריה וסביבתה למעבר בתחנת צמח, עד שנסלל הכביש המחבר.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה , הדפו הבריטים את הכוחות העותומאניים מכוון מערב לכוון מזרח תוך לקיחת שבויים רבים במהלך הקרבות ,גם סביב עפולה ומסביב צמח  והסביבה היו מחנות צבא ושדות תעופה ,בעת הקרב על כיבוש אזור תחנת הרכבת בצמח , בחודש ספטמבר 1918 החלה הסתערות של חיל הפרשים האוסטרליים,

הקרב לכיבוש תחנת צמח והכפר צמח, מידי התורכים בידי האנגלים ,שהטילו את הכיבוש על יחידת הפרשים הקלה הרביעית האוסטרלית (אנז"ק) ב 24.09.1918 ,תחילת הקרב בשעות הבוקר המוקדמות ,בחלק מהקרב החשיכה עזרה להתקרבות הכוח לקווי התורכים, שם ירדו מהסוסים והחלו להילחם רגלית, ולאחר מספר שעות של לחימה עיקשת מבית לבית ,נפלה התחנה והכפר לידי הצבא הבריטי.

חלק מהלוחמים התורכים והגרמנים התבצרו במבנה התחנה בן שתי הקומות ,חלקם בין הקרונות והקטרים, חלק מהלחימה נעשתה בשימוש חרבות וסכינים בקרבות פנים אל פנים, בקרב נתפסו כמה מאות חיילים תורכים בשבי ,ונגרמו להם אבדות גם בהרוגים ופצועים, במהלך הקרב נפלו כשבע עשר חיילים אוסטרליים, נהרגו עשרות סוסים ,לאחר הכיבוש הופנה חלק מהחיילים לכוון הקרב לכיבוש טבריה, ומשם חברו לצבא במסעו לכיבוש דמשק.

לאחר למעלה ממאה שנים ,הוקמה האנדרטה לזכר הלוחמים האבורג'ינים שלחמו בכיבוש הכפר ותחנת הרכבת צמח האנדרטה הניצבת מול הפסים והקרונות, כוללת פסל של סוס וחייל אוסטרליים מברונזה ,החייל כורע ברך ואוחז בידו פרחים להנחה לזכרם של נופלים ,ליד האנדרטה מונפים דגלי אוסטרליה וישראל,

בשנות העשרים של המאה הקודמת בימי המנדט הבריטי , יצאו הנוסעים מתחנת הרכבת בצמח מבעד לשער לשוק הירקות והפירות שצמח סביב התחנה ,בין הדוכנים היו חנויות קטנות ובתי קפה חלקם של יהודים ,השוק תפס שני רחובות ,אחד רחב וקצר והסתיים בחוף ים כנרת ,ואילו השני היה ארוך והוליך לאורך הגדה של הים, שהשתרע על גדת האגם והוליך בסופו לכפר הערבי סמח, כפר שחלק מפרנסתו מענף הדייג, ולידו מחנה של חיילים באוהלים לבנים.

בקצה הכפר הערבי שחלק גדול מבתיו נבנו מאבני בוץ, חושות ומעט מבני אבן, נמצאת תחנת הקמח שנוהלה בידי יהודים , בתי קפה ואפילו חנות של לנדאו היהודי, ברעידת האדמה הגדולה בשנת 1927 התמוטט מגדל בכפר הערבי סמח, אך לא היו נפגעים .

בשנות השלושים של המאה הקודמת ,הקים חיל האוויר של המנדט שדה תעופה בצמידות לכפר סמח, ובאגם הכנרת נחתו מטוסים ימיים נושאי דואר מהודו בדרכם ללונדון באופן סדיר, דרכוני הנוסעים במטוסים הימיים הללו שטסו בחברה הבריטית ונחתו במנחת הימי, הוחתמו בחותמת המציינת את תחנת סמח כנקודת כניסה לארץ ישראל,   על מנת לאבטח את האזור הוקם גם מחנה צבאי עם חיל הספר להגנה , מחנה זה שימש מקום לתחרויות ספורט של הצבא הבריטי בענפים שונים כזריקת כידון קפיצה לגובה תחרויות ריצה , קליעה למטרה ועוד, , ובו התחרו גם אזרחים מהעמק.

ממשלת המנדט הוציאה פקודה בתחילת שנת 1940 שקבעה כי נמלי התעופה יהיו נמלי אויר ממשלתיים, בלוד, חיפה וים כינרת והאזורים הדרומים במדינת ישראל, הטסים ונכנסים לתחום מדינת ארץ ישראל ,רשאים לעבור לאורך קווי הרכבת שבין צפון הארץ לאורך קן החוף עד רפיח ,ולאורך קו רכבת העמק בתחום של חמישה מילים ממפרץ עקבה ולחצותו בין צמח וגשר הנחלים, בין גשר אלנבי וחלקו  הצפוני של ים המלח, ובתחום חמישה מילים שבין ראש הנקרה לעכו וחיפה, ואת ים כנרת כתחנות למעבר אווירי אזרחי .

בשנת 1945 נפלה החלטה בריטית להקים תחנות ראדר שישמשו הן כתחנות התרעה מאוניות וממטוסי אויב ,והן בשימוש בכול שדות התעופה בארץ במתן הוראות למטוסים בעת נחיתה בתנאי מזג אויר קשים, יחידת הנדסה בריטית תרה בארץ אחר מקומות מתאימים להקמת תחנות ראדר אלו ,בשטח ארץ ישראל במדינת עבר הירדן באזור חוף הים באזור ים המלח ועוד.

מסביב לתחנת הרכבת בצמח החל בשנות השלושים בום כלכלי ,הוקמו מוסכים לכלי רכב ואוטובוסים בקווי התובלה וההסעה ,הוקמו צריפים ,מחסנים , משרדים , נסלל קו צינורת מים ומשאבה להספקת מים לצרכים הגדלים של האזור המתפתח ,אוכלוסיית הכפר סמח צמחו בשנות הארבעים ,ומנתה למעלה מאלף תושבים ,עד שמספרם התייצב על כשלושת אלפים וחמש מאות תושבים.

תלונות שהגיעו להנהלת הרכבת בשנות העשרים בימי המנדט, נגעו לתאורה בתוך קרונות הרכבת ברכבת העמק בשעות הערב והלילה , בקרונות הרגילים לא הוארו הקרונות בשעות החשיכה ,מטעמי חיסכון, העששיות דלקו רק בקרונות המיוחדים שהוגדרו סוג א' (פרימו) , בעת העצירות בדרך ,עלו נוסעים לקרונות הרגילים מסוג ב' (סקונדו) והסתבר כי המקומות תפוסים במלואם ,כאשר ניסו לעבור לקרונות המיוחסים גורשו בידי הכרטיסנים בחזרה לקרונות הרגילים הצפופים והחשוכים.

עוד תלונות שהועלו בידי התושבים נושא התאורה בקרונות מסוג ב' בשעות הלילה ,להמחשת התלונה מספרים ותיקי העמק, כי על פי בקשת הכרטיסן לראות כרטיס של אחד הנוסעים , סרב הנוסע להציגו עד שיאיר הכרטיסן בתאורה בקרון, אי לכך עצר הכרטיסן את הרכבת והכריח את הנוסע היהודי לרדת מהרכבת ולהמשיך את דרכו ברגל.

בעיה נוספת שהייתה בדרך נוצרה מביטול שתי המסילות שהקיפו את תחנת עין חרוד ,מסילות שאפשרו מעבר של שני רכבות אחת מול השנייה , כתוצאה מכך המתינו הנוסעים בשרב ובגשם ,עד שעברה רכבת המשא ולאחריה במרווח זמן רכבת הנוסעים, דבר שגרם לאיחורים של הנוסעים למפגשיהם בצפון , בשנת 1924 ניתנה אפשרות ללון ולאכול לקהל העוברים ושבים ברכבת בבית שממול לתחנת הרכבת שבצמח.

שחזור תחנת צמח כיום

כניסה למתחם הרכבת נעשה בשער הכניסה למכללה האקדמית כנרת ,המצוי בחלק הימני של מתחם המכללה ,הכניסה בתשלום ,המתחם פתוח בין הימים א-ה ,בין השעות 09:30-16:00 תאום והדרכה בטלפון 04-6653786 .

תחילת הסיור בהליכה לכוון מכלי המים ששופצו בסוף השדרה ,תוך מעבר בתחנות שנתעכב עליהם בהמשך, מכלי המים ששימשו להכנסת מים לדודי הקטרים ,שוקמו ושופצו בנויים היום על אבני בזלת שמעליהן הותקנו שני מכלי מים ממתכת שאליהם הוכנסו מים שנשאבו מהכנרת (בתקופה המנדטורית הוחלף במאגר תת קרקעי של מזוט) המשמשים היום כמוזיאון שעל קירותיו תלויים תמונות ,מפות והסברים לתפעול התחנה ותפקידיה, ספור כיבוש המקום בידי הבריגדה הרכובה של החיילים האוסטרליים, ומצגת על אחד הקירות המספר את סיפור רכבת העמק והתחנה בפרט.

לאחר הצפייה בסרטון וקבלת הסבר מהמדריכים ,יוצאים החוצה ומתחילים את הביקור בשאר האטרקציות באתר, בצד אחד נראה את האנדרטה לזכרם של חיילי האנז"ק האוסטרלים ,לידו עמדת שמע לסיפור הקרב, ממולו שני קרונות משוחזרים אחד נוסעים והשני קרון מטען , העומדים על הפסים, שעליהם הכיתוב בערבית המקורי.

לידו עומד גאוות המתחם הקרנוע המעופף המשוחזר , שנבנה בתכנון המהנדס היהודי ברוך קטינקא, לטובת הטייסים הגרמניים במחנה ליד מרחביה, בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה ,ששימש אותם לנסיעה מטורפת במהירות שעד 100 קמ"ש לבילוי במושבה הטמפלרית בחיפה, עמדת השמע מסבירה את סיפור הקרנוע .

לידו ניצב מבנה בן שתי הקומות ששוחזר ,ששימש כבנין המרכזי של התחנה ומשרדיה ובקומה העליונה השתמשה משפחת מנהל התחנה למגורים,  וצמוד אליו צריף המסעדה , ממול בית  הסיליקט הלבן ששימש כמגורי הצוות והטרמינל לנוסעים, במתחם ניתן לראות גם את שרידי הסובבן ,שרידי מיכל המזוט התת קרקעי, שרידי מוסך הקטרים, מבנה מגורי העובדים.

סיפור הקרנוע האוויריבקו רכבת העמק

דגם הקרון המעופף מוצג במתחם תחנת הרכבת בצמח, פרי עבודתם של המשוגעים לנושא ובראשם סגן מנהל מכללת כנרת מר זיו, במטרה להחזיר עטרת לראשה.

תחילת הספור של הקרנוע החשמלי קשור למילה שעמום, בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה הוצבו מספר טייסות גרמניות בארץ ישראל ושולבו בצבא העותומאני לתגבור.

טייסת 304 הגרמנית הוצבה בשנת 1914 ,בקרבה לקבוץ מרחביה בעמק יזרעאל, טייסי הטייסת עסקו בעיקר בצילום אווירי ובהפצצות, לצורך הובלת ציוד נסללה שלוחה מתחנת עפולה לשדה התעופה ,זאת לאחר שהגשמים הפכו את הדרכים לבסיס לעיסת בוץ.

אלא שנוצרה בעיה שרכבת שנכנסה עם ציוד לבסיס ,לא יכלה להסתובב בחזרה ממחסור בסיבובן לקטר, על כן פנו הטייסים לקטינקא בבקשה לבניית קורנועים להובלת הציוד על המסילה לבסיס מתחנת עפולה.

כיוון שהטייסים הגיעו מתרבות אירופאית שכללה בידור חיי חברה ושתיית בירה  צוננת שחסרה באורך החיים המזרח תיכוני באזור, על מנת למלא מחסור זה היו הטייסים עולים לרכבת העמק ,ושמים פעמיהם לאחיהם בני עמם, במושבה הטמפלרית בחיפה .

גורם הזמן לבילוי ,שבוזבז בנסיעתה האיטית של הרכבת ,או בנסיעה בדרכים המשובשות במיוחד בחורף שהדרכים היו בוציות, והצורך לחזור לטיסות בזמן היה בעוכריהם, בצר להם פנו להנהלת הרכבת לספק להם קרונועים שיסעו במהירות גבוהה יותר מהקטרים האיטיים.

האגדות מספרות שמכיוון שהטייסים היו צעירים ונלהבים , החליטו לקחת קרונית פתוחה ,הציבו עליה תורן ומפרש והפליגו לדרכם בעזרת הרוח, לקרונית קראו אקספרס הפניקי ,לא שלדאבונם הרוח נשבה ונשאם רק לכוון אחד , ולא נשבה לכוון החזרה ,על כן נתקעו לבלי שוב.

מכוון שלרכבת לא היו פתרונות למצוקתם, פנו למהנדס קטינקא שלמד הנדסה בגרמניה , ששימש כמפקח הראשי הטכני לרכבת העמק ,בקטע שבין צמח לחיפה מטעם הרכבת ,לנסות להושיעם , פתרון רכבת הטרזינה (רכבת קטנת ממדים) שהיה נפוץ בגרמניה במכרות ,לא התאים כיוון שהמרווח בין הפסים של הטרזינה היה 60 סנטימטרים.

המהנדס קטינקא ניגש לפתרון הבעיה עם רעיון גאוני, של שילוב קרונית רכבת פתוחה לתובלה ,להצמיד בחזיתה מנוע של מטוס שהתרסק , ולחבר אליו מדחף מקדימה, על מנת ליצור כלי רכב שינוע עצמאי על הפסים , בנוסף הניח שני מושבים לנהג ולעוזרו, וחיבר מעצור יד לנסות להאט את המהירות ,במיוחד בעיקולים ובסיומת בעצירה.

מנוע המטוס והמדחף הפיקו מהירות גבוהה והניעו את גלגלי הקרונית קדימה על פסי הרכבת , בנסיעות הצליחו להגיע למהירות של 80-100 קמ"ש בשעה, לעומת מהירות הרכבת שבין 15-24 קמ"ש לשעה, נסיעת המבחן נערכה מיד לאחר ההרכבה ,ובאמצע הדרך הבינו הטיס וקטינקא ,שהמהירות גבוה  מדי ושתי בעיות לא נפתרו :

בעיה ראשונה הייתה חוסר השליטה על המהירות והצורך לבלום בעיקולים, והבעיה השנייה שחסרה האפשרות לסובב את הקרונית לכוון החזרה ,אי לכך נאלצה הקרונית להגיע לסובבן בתחנת חיפה, ושם ניתן היה לסובב את הקרונית .

את המצאתו כינה קטינקא קרנוע אווירי, אלא שבביקור הממונה עליו בתחנת עפולה ,שבו הוצגה ההמצאה הייחודית , נתקלה בזלזול ובצעקות מהממונה שהצמיד את הכינוי ליצירה "עצלנותו של קטינקא" , בלא להתייחס לשמחת הטייסים ואנשי הלוגיסטיקה של שדה התעופה.

הבעיה טכנית ליצירה הראשונית ,הייתה בעיית האטה והשליטה בבלימה לקרנוע בנסיעה המהירה, כתוצאה מהמהירות הגבוהה שהפיק המנוע לפעולת המדחף, מהירות שעלולה הייתה לגרום לקרנוע להתהפך בסיבובים, ולשחיקת מעצור היד לגלגלים .

לעובי הקורה נכנס שוב קטינקא ,והוסיף אפשרות להטות את כוון המדחף מהחזית לצדדים לקראת הסיבובים ,ובכך להאט את מהירות הקרנוע (מעיין פעולת ניוטרל ) ההספק הגדול הפך לפעולת סרק ,במשיכת הקרנוע באמצעות המדחף.

לאחר המלחמה שמעו החיילים האוסטרלים שישבו באזור עפולה על הצעצוע ומצאו אותו בתחנת הרכבת בחיפה , ומיד השמישו אותו להנאתם , אלא שלא היה מישהו שידריך אותם בהטיית המדחף להאטה בנסיעה.

כאשר שמעו שקיים מצבור יין באחד המחסנים בתחנת ג'נין , העלו את הקרנוע על השלוחה מעפולה לג'נין  , מצאו את המצבור ,העמיסו את ארגזי היין על הקרנוע והחלו במסע חזרה , אלא שעומס היתר והמהירות גרמו לקרנוע לעוף בסבוב מהמסילה , להתרסק לחלקים ולאובדן רוב ארגזי היין , ופרט לסיפורים על הקרנוע לא נותר כלום.

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.