התחבר
תחילתה של אשדות יעקב בעלייה לקרקע של חיילים משוחררים מהגדוד העברי, באזור קבוץ גשר, כפלוגה שעבדה בסלילת הכביש בין צמח לטבריה, החלטה שנועדה לשנות את מעמדם כשכירי יום לקבוצה עצמאית ומאורגנת, אנשי הקבוצה כונו הבשקירים מכוון שמוצאה היה בחבל ארץ בשקיריה שבחבל אורל ברוסיה,הם מתיישבים במה שאנו מכנים גבעת הכיבוש ובונים עליה מספר צריפים .
מקום התיישבות אנשי גשר הראשונים, לאחר ויכוחים אידאולוגיים ,נוטשים את המקום וקבוצה אחדות של פועלי בניין מתיישבת במקום עם הנותרים, הם מקימים רפת קטנה ואת החלב משווקים לחיפה מהתחנה שליד הישוב, משם עוברים הפועלים ובעזרת קבוצת נערים שעלו מגרמניה והקימו את הישוב אשדות יעקב (השם אשדות נובע מהאשדות שבנהר הירמוך ומשמו של יעקב דה רוטשילד) ,ישוב הקבע שהוקם ,על אדמות דלהמיה שנרכשו בידי פיק"א.
תחנה דלהמיה – אשדות יעקב ,בהמשך שנבנתה בשנת 1935 ,כשמונים ושתים קילומטרים מתחנת המוצא בחיפה, על מנת לתת שרות הן לתושבי הכפר הערבי דהלמיה ותושבי הקבוץ אשדות יעקב, התחנה הוקמה במרחק עשרות מטרים מהכניסה הצפונית לאשדות יעקב, בנקודת התחנה הוצב מוט ברזל ועליו שלט וכתובות בשלוש שפות המציין את שמה.
חלק מתושביה הערביים של דלהמיה בתחילת שלטון המנדט, שיתפו פעולה עם כנופיות שודדים בסביבה , חלקם אף נעצרו ונתגלו אצלם רובים ותחמושת, לאחר שחיילים ושוטרים בריטים יצאו מתחנת צמח, ערכו חיפושים ופתחו בקרב עם כנופיות אלו.
בתוכניות הקמת תחנת הכוח נהריים ,תוכנן הקמת סכר שני לאגירת מים והפלתו מגובה לטורבינות ליצור החשמל השני ליד הכפר הערבי דלהמיה.
תודה לצרודי וַיסנשטין וארכיב הישוב לצפייה בתמונה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.