רחביה רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה

רחוב אבן גבירול 9 בית משפחת אהרון חיות בית בהריסה מחכה לאישורי בניה
אהרון חיות אשר  היה אחד מראשי שכונת רחביה מגדולי היבואנים וסוחרי הקמח בישראל, אהרון חיות היה אדם דתי מתקדם ,בהמשך דרכו תרם סכומי כסף לבניית בית הכנסת ישורון, ובית הכנסת הנשיא של היום ברחוב אוסישקין .
אהרון חיות נולד בשנת 1878 למשפחת סוחרים בליטא , בגיל 12 ביחד עם סבו וסבתו עלה לישראל והתחנך  בישיבת עץ חיים בכניסה לירושלים מול תחנת אגד,לאחר נישואיו לרחל ביתו של סוחר ירושלמי גדול, עבר לעבוד בעסקיו של חתנו, בתחילת דרכו הצליח להקים חברה ליבוא נפט עם שבעה שותפים, ובמשך שנתיים ניהלה והביא את חברת יבוא הנפט לשגשוג,בהביאו למעלה מחמישים אלף חביות לשנה.
רבה של ירושלים באותה העת שמואל סלנט ,שהקים בהמשך את שכונת קריית שמואל , בין רחוב הנשיא לרחוב עזה – רחביה, מינה אותו לגזבר הכספים שנתקבלו כתרומות מיהודים בגולה,בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה החל להקים את עסקיו הקשורים ליבוא ומסחר בקמח,הוא הגדיל לעשות ואף שיווק סחורה לסוחרי העולם מדינות ערב, כאשר הבין לאחר מלחמת העולם הראשונה כי בישראל טוחנים קמח ברמת גימור שאינה משובחת, הקים תחנת קמח מודרנית מוטורית חשמלית בתל אביב, לתחנה זאת ייבא גרגרים משובחים מער לים ושיפר את טעם האפייה של הקמח, מעשהו זה גרם לעוד יזמים להכנס ולהקים תחנות קמח מודרניות .
אהרון חיות בעת ביקורו של הרצל בשנת 1898 בישראל היה אחד ממלוויו ,הוא כתב גם על ביקורו של הרצל בספרו שישים ושלושה שנה בירושלים, כאשר הגיע הרצל חולה לתחנת הרכבת בדרכו למלון קומיניץ באזור רחוב יפו הנביאים, נתברר כי החדרים שהוזמנו ניתנו לקצינים גרמנים ממלווי פמליית קיסר גרמניה באותה העת,הרצל החולה נשרך מתחת הרכבת במושבה הגרמנית ברגל עד מחצית רחוב יפו למלון כיוון שהגיע לקראת כניסת השבת ולכן לא שכרו כרכרה למלון אלא הלכו ברגל,, כאשר התברר כי החדרים שהוזמנו התיישב הרצל על מדרגות המלון ביאוש, אהרון חיות נזכר כי חברו מקס שהיתה לו דירה בת ששה חדרים ברחוב ממילא ,פנה לקרוביו בני משפחת שטרן והשיג את הסכמתם לשכן את הרצל ומלוויו , הרצל נתמך על כתפי מלוויו וכך הגיעו בחזרה לממילא ללינה , בדירה זאת התאכסן יומיים לפני הפגישה עם הקיסר במלון שליד שער יפו ולאחר הפגישה .
אהרון חיות רכש שטח של 660 מטר ברחוב אבן גבירול 9, ובנה עליו מבנה בן קומה אחת, בהמשך נתווספה עליו קומה נוספת,עוד בחייו לקראת הסוף הוריש את הבית לישיבת בני אהרון החסידים , אשר פתחו במקום כולל והחלו לשכור חדרים ודירות מסביב למבנה על מנת לשכן את אנשי הישיבה, תושבי הרחוב והשכונה החילונים טענו כי ,רישיון הבניה שניתן היה בעבור בית פרטי ולא למוד ציבורי, החלו משפטים ,עד אשר בית המשפט פסק לטובת תושבי השכונה והישיבה נאלצה להסגר, פתחיו נאטמו והמבנה עומד בשיממונו.

מיקום