התחבר
קרקוב ספור הרובע היהודי קז'ימירז Kaziemierz (בקאזימייז'-סטראדום)
הרובע בעבר
בתחילה נקבע מיקומו של הרובע היהודי קז'ימירז,שהוקם במחצית המאה הארבע עשר ,מחוץ לחומות העיר העתיקה של קרקוב,על אי מעברו השני של נהר הוויסלה שעבר בעיר,הרובע הוקם בידי המלך קזימייר השלישי כונה בפי העם "הגדול".
הרובע הוקם לאחר שהמלך קזימייר הגדול ,החליט לאפשר ליהודים מכול רחבי אירופה ,להתיישב בקרקוב על מנת לפתח את חיי המסחר של העיר שהחלו במאה האחד עשר בזכות מכרות המלח הקרובים לעיר.
קזימייר הגדול הבין שהתיישבות יהודים בקרקוב ,פירושם מסחר וכסף לקופתו ממיסים,לכן החליט לקרוא ליהודים להגיע ולהתיישב ,עוד הוסיף המלך והעניק ליהודים חופש רב וחירות לנהוג במנהגיהם,ליצני העיר טוענים שמי שהשפיעה על המלך הייתה המאהבת שלו אסתר ואף העניקה לו מאהבתם זאת צאצאים.
אלא שהכנסייה קראה לילדים אלו ממזרים,וגילתה כלפיהם איבה,התוצאה הישירה לממזרותם הייתה אי היכולת לרשת אותו לאחר מותו,התנגדות הכנסייה לילדיו הביאה אותו לקידום התיישבות היהודים על מנת להגדילה בזכות כושרם המסחרי לחיזוקה הכלכלי של העיר.
כסיבה נוספת יש להוסיף את שנאת הסוחרים הנוצריים בעיר והחיכוכים בינם עקב התחרות והצלחתם של הסוחרים היהודיים , הממסד הדתי הנוצרי ובראשם של הכמרים בעיר,עודד שנאה זאת וגרם לאנטישמיות הגוברת והולכת בתוספת פרעות בבתי היהודים ובחנויותיהם .
הקהילה היהודית שגורשה לרובע קיזמיירז (הרובע היהודי) הממוקם בחלקה הדרומי מזרחי של העיר קרקוב,ברובע היהודי הוקמו מוסדות ציבוריים ודתיים יהודיים ,הוקמו מוסדות לימוד וישיבות,בתי כנסת ובית קברות למתים היהודים ובמרכז הרובע הקימו היהודים כיכר ושוק שבו נמכרו סחורות ומזון כשר,מסביב לרובע קמה חומה להגנה .
למרות ההפרדה משפחות של עשירי היהודים נותרו להתגורר בחלק הנוצרי של העיר במיוחד באזור כיכר העיר,וסוחרים גדולים ועשירים המשיכו לנהל את עסקיהם בחנויות שלהם בכיכר העיר הישנה ובסביבתה.
מספר היהודים ברובע היהודי עלה וגדל,תהליך שנמשך לאחר חלוקת פולין בין שלושת המעצמות והעברת האזור של קרקוב לידי הקיסרות האוסטרית במאה התשע עשר,שינויים ופיתוח עברו גם הרובע היהודי ,שופרה התשתית התחבורתית הורחבו הרחובות,נבנו גשרים מעל הוויסלה ובהמשך נסתם האפיק של נהר הוויסלה שהפריד בין בעיר העתיקה והרובע,ובכך הוא חובר יבשתית לעיר קרקוב המתרחבת.
מספר תושבי הרובע היהודי ,גדל ערב מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי ומנה כשבעים אלף תושבים,היה זה רובע פעיל ושוקק , רחוב Szeroka שימש כעורק הראשי של הרובע היהודי ,עד היום ניתן לחוש את האווירה היהודית ברובע,ברחוב הוקמו שני בתי כנסת .
ברובע הוקמו ישיבות ובתי תלמוד והוקם וועד לפיקוח על חיי היהודים הן במישור הדתי והן במישור העירוני והכלכלי,לקראת המאות 19-20 הוקמו ברובע : תאטרון אידי ,קבוצות ספורט הוקמו כדוגמת מכבי,מפלגות ציוניות ופוליטיות,ארגוני נוער,מערכות עיתונים,ארגוני מסחר ובעלי מלאכה,בנקים ומוסדות תמיכה וסעד,ובתי חולים מודרניים .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.