התחבר
קבוץ אפיקים אגדת הארגזים של מיטיה קריצ'מאן
לאגדה הזאת מספר וריאציות המספרות את תולדות מפעל העצים ספן בקבוץ אפיקים, גם תחילת האגדה כמובן בעת שחברי גרעין ההכשרה של השומר הצעיר ,שהיו אמורים להקים את קבוץ אפיקים, ישבו בגל השלישי של אכלוס חוות כנרת בשנות 1929-30 אחת האגדות מספרת כי בעת שרקדו ושרו חברי הגרעין בערב לאחר עמל יום העבודה מלהט הריקוד נשבר אחד מארגזי העץ ששימשו כמושבים בזמנם הפנוי.
מאחר ומחיר הארגז משומש היה במחיר 31 פרוטות ,ישב וחישב מיטיה ,כי ארגז חדש "הברוס " ניתן לייצר במחיר של 27 פרוטות , אז עברו גלגלי השניים במוח וחשבו ,כי ניתן לחסוך ארבעה פרוטות לארגז , ייצור הארגזים יצור תוספת מקומות עבודה למשק ההולך ומוקם.
מוחו הקודח החל להזיז את רעיונו קדימה ,הוא רכש עצים אצל היצרנים ,שכר נגר והחל ליצר ארגזי אריזה ,את הסחורה החל למכור לישובי וקיבוצי האזור,כאשר ראה כי הסחורה מבוקשת רכש מיד משור חשמלי והחל לחסוך בעלויות בעת שניסר את בולי העץ שרכש,הסחורה נחטפה מהמדפים ומיטיה שכר עוד עובדים למפעל יצור הארגזים במשפטו המפורסם "אם בעץ תיפול שלהבת יתמוטט כול המשק ".
כיוון שהחל להתמחות במקצוע ,החל לקרוא ספרות מקצועית ברוסית, לקח שנת שבתון ויצא ללמוד את המקצוע באירופה,בעת שהותו במקום שמע על מכונה התופרת את חיבורי הארגזים ,קיבל מתנובה עשרים וחמש לירות ויצא לתור איכן בית החרושת לתפירת ארגזים,מסעותיו הוליכו אותו לאיטליה ואוסטריה אך את המוצר המוגמר גילה בדנמרק ,אך שם גילו את אוזנו כי המכונות מיוצרות בגרמניה וכך למרות הסכנו של שנת 1938-9 שם נפשו בכפו ויצא לחפש את יצרן המכונות.
שם התגלה לו כי היצרן הוא אמריקאני ,קישש את הלירות הבודדות בכיסו ושט לאמריקה שם התגלתה לו הנבואה,מיד שיגר מברקים בהולים לראשי העסקנים היהודיים בארץ ישראל שישגרו לו שלושת אלפים לא"י על מנת שירכוש את המכונה ויבאנה לארץ ישראל ,בן גורין וקפלן חברו ושלחו לו את סכום הכסף הנדרש לרכישת המכונה ולתובלה.
במשק אפיקים החל מיטיה לחבר את חלקי המכונה ועד שסיים פרצה מלחמת העולם השנייה וכמובן העץ שיובא ברובו נעלם ממחסני הסוחרים,מיטיה לא התייאש שם פעמיו למצרים ושם שכנע את אחד מקציני חיל ההספקה הבריטית (בקבוקי הוויסקי זרמו כיין) להזמין הזמנת ניסיון של כמה אלפי ארגזים לאחסון ג'ריקנים של דלק, כשצלח ניסיון זה החלו להגיע ההזמנות למפעלו בגשר.
שנים ספורות לאחר מלחמת העולם השנייה והקמת המדינה , פנה מיטיה לבעלי ממון אסף בדרך לא דרך כרבע מליון לירות ורכש מכונה להדבקת לבידים לפלטות עץ, אלא שאת הנוסחה הנכונה להדבקת לוחות הלבידים לא צלחה והמשק החל צובר הפסדים, התפלל מיטיה לעזרה ,ומי ששמע החליט להפגישו עם עולה חדש שבאמתחתו נוסחת הדבק המיוחלת,אלא שבעת החיתוך של הפלטות המודבקות החל שטח המשק להתמלא בשאריות שנחתכו.
אנשי המשק הזועמים גרמו למיטיה להרים את רגלים לאמריקה ושם מצא ישועה במכונה הגורסת את השאריות מערבבת אותם עם עיסת דבק ויוצרת את לוחות הסיבית, כאשר נתגלתה לו שוב הנבואה ,שכנע את איחוד קיבוצי עמק הירדן והגוף המסחרי אמפל וביחד הקימו את מפעל ספן ללוחות סיבית ,לוחות לבידי סנדוויץ ומפעל לפורניר בקיבוץ אפיקים.
המיליונר על הנייר מיטיה ,המשיך להתגורר בדירת החדר שלו עם רעייתו החלוצית בחדרם בקבוץ , מוחו הקודח ,המשיך לרקוח עסקים ,אלא שהמציאות במשק הארץ ישראלי ופתיחת היבוא מארצות דרום אסיה ,ומזרח גרמניה גרמו למפעל לסגור את שעריו,רק שלדי המבנים ושאריות העצים ניצבים בפתחו של המפעל החלוד והסגור על כביש בית שאן צומת צמח,ליד הגדר המחלידה של המשק.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.