התחבר
חסרי הממון התיישבו בשיפולי בגבעה על גדות הירקון שכונתה "ירקונים" על שם נחל הירקון או "מעמקים", בחלק הביצתי וקרוב לגדות נחל הירקון ,החלטת המתיישבים החדשים שהתבססה על מקורות המים הרבים שבמקום ,לפתח את החקלאות והן את דייג בלא לפקוח עיניים למצב בשטח ,אמנם אז המים עדיין היו סבירים .
תחילה בנו המתיישבים שלושה בתי אבן, ששה מבני חמר ואפילו אברהם דוד ובתו הקימו את בייתם במערה ,הצרה הגדולה של האזור הייתה מחלת קדחת הביצות שנגרמה בידי היתושים במקווי המים הגדולים באזור.
המתיישבים החדשים לא שעו לאזהרות המתיישבים הוותיקים באזור למחלות וכבר לאחר תקופה קצרה חלו רבים וחלקם מתו מן המחלה ,צרה נוספת הייתה בעיית הצפת המים של השטחים הסמוכים לנחל הירקון בתקופת החורף ,בעת ההצפה נהרסו שדות הגידול ובתי החמר נמסו במים, בעיית המים נבעה הן מהכמויות שנאספו ומבעיית חוסר החלחול הגרועה ראו את עצי האיקליפטוס הרבים המפוזרים בשטח .
הצפות אלו מוטטו את בתי המתיישבים בירקונים והשילוב של המוות ממחלת קדחת הביצות גרמה לצעירים אלו להרים ידיים ולנטוש את נקודת ההתיישבות ,חלקם נטשו לירושלים חלקם ניסו את מזלם שנית בהקמת הישוב יהוד, במקום נותרה אנדרטת זיכרון להנצחת זכרה של ההתיישבות והחלוצים.
פרט היסטורי מעניין מראה כי חלק מרוכשי האדמה הן בפתח תקווה והן בירקונים בכלל לא גרו במקום ,אלא עיבדו את הקרקע בעזרת עובדי אדמה פלאחים ששכרו לצורך זה רוכשי אדמות אלו התגוררו בירושלים וחלקם ביפו והגיעו מדי פעם לפקח על השטחים, עובדה נוספת היא מחסור בתיעוד מספק בנושא מחלת הקדחת בירקונים ,שיעיד על העזיבה של הנקודה כסיבה העיקרית .
שאדמות פתח תקווה ננטשו לאחר כשנתיים כתוצאה מבעיית המחלות שנבעה מחוסר חלחול המים שבם קיננו יתושים ושאר מחלות שגרמו לתמותה רבה בקרב המתיישבים החדשים .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.