התחבר
מחנה המעצר עתלית
כניסה בתשלום , נערכים גם סיורים מודרכים הסיור אורך כשעה וחצי ויותר .
איך להגיע בנסיעה לעבר עתלית. בנסיעה נעבור מצד שמאל את חוות אהרונסון, חוות מחקר חקלאית, נעבור את הגשר מעל לכביש החוף ונפנה ימינה בעקבות השילוט למחנה מעצר המעפילים עתלית.
מחנה המעצר פתוח בימים א – ה בשעות 0900-1700, בימי שישי וערבי חג – 0900-1300 , סגור בשבתות ובחגים , אך ניתן לפתוח את המקום ,בתיאום מראש לביקור , מומלץ להתקשר כדי לראות באילו שעות ישנה הדרכה.
טלפון לתאום 04-9841980.
לאחר תקופת שיפוץ ארוכה נתווספה לתערוכות המוצגות במחנה שחזור של אוניית מעפילים ששמה הגלינה.
מידע
מחנה המעצר עתלית שימש את הבריטים בתקופת שלטונם בארץ,כמחנה כליאה למעפילים אשר האוניות, אשר עלו בהם נתפסו,בנוסף נכלאו במחנה אסירי מחתרות בישראל, יש לציין כי בימים עלו עוסקים במחנה המעפילים בפרויקט ייחודי לתיעוד כל עשרות אלפי העולים שהגיעו בדרך ההעפלה.
במחנה עתלית נעצרו במשך התקופה כ 80.000 מעפילים וחברי מחתרות ,כרגע התיעוד לשמות האנשים והמידע באיזה אוניות הגיעו וארצות מוצאם מציג רשימה וכרטיסים של למעלה מעשרים אלף איש,החסר ברשימות המלאות,נובע מהשמדת חלק מהרשימות בידי הבריטים טרם עזיבתם את הארץ.
חלק גדול ממבני המקום נעלמו,פורקו והושחתו בידי מתארחים שונים במקום עקב ההזנחה וחוסר האכפתיות,למשל חלק מהרעפים של גגות המבנים, הגיעו לשחזור חוות חפציבה של חברת חשמל בחדרה, חלק מפחי הקירות נלקחו לבניית פחונים וכדומה.
מנמל חיפה המעפילים היו העבירו הבריטים את המעפילים ברכבות משא , הרכבת נעצרה בתחנת הרכבת בעתלית, ומשם צעדו המעפילים ברגל עד שער המחנה. שטח המחנה תוחם בגדר תייל כפולה והוא היה מוקף מגדלי שמירה,יש להזכיר כי במרכז המחנה עמד מבנה שעליו ארובה שהעלתה עשן ושימש את המחנה כמתקן חיטוי ורחצה,חשבו על הסיטואציה .
המחנה היה מחולק לשני חלקים: אגף נשים ואגף גברים. במשך שעה אחת ביום התקיים מפגש על השביל המרכזי הטיילת.
אגף הנשים במחנה כלל לוחמות מחתרות , בשנת 1944 הסופרווייזר הממונה כנציגת העצורות הייתה שולמית מהלול, לרוב לבושם של העצירות היו בגדיהן הפרטיים ,אך הן היו חייבות ללבוש את בגדי האסיחרות בעת ביקור אנשי הבולשת הבריטית (סי או די ) ,אך סוכם עם מנהל מחנה המעצר עתלית כי הם יקבלו הודעה לזמן ביקור אנשי הבילוש, בין מחנה המעפילים למחנה הטרוריסטים (חברי המחתרות) היה מעיין פרוזדור שבומ יכלו האנשים והנשים לשוחח עם המעפילים, אך בעת ביקור הבולשת נאסרה זכות זאת .
כיום שוחזרו מספר מבנים, מקלחת ומכון החיטוי ,הצריף הזה הוא המבנה המקורי שעבר מעט שיפוצים ושינויים ,במקור היה קיר פח שחצץ בין מקלחות הנשים לבין חדר הכביסה ולבין מקלחות הגברים. מטרת הכביסה והמקלחת היא להיפטר מהכינים ומהפשפשים שהעולים הביאו עימם .
על קירות הפח נחקקו הודעות של חיפוש קרובים בידי העולים,המקום בתהליך שחזור וכולל סרטון אור קולי להמחשת העלייה הבלתי ליגאלית,ארכיון קטן,מספר צריפים עם אביזרים והדמיה לחיי העצורים במחנה,תנאי מגוריהם ,בלווית אביזרים ,סלי הארונות,וכדומה. בנוסף הובאה האוניה ששימשה לעליה והוצבה כהמשך למוזיאון במקום ולאמפי תאטרון לידו לעצרות .
בצריף ספר המעפיל יוכלו המבקרים למצוא באמצעות המחשב שמות ותמונות של מעפילים ופעילים, עדויות חיות המוקלטות בוידיאו ומידע מקיף בכל הנוגע לתקופה, לאנשים ולאניות.
בנימה אישית : הורי נמנו על עצורי המקום,אבי הגיע באוניה אנצו סירני מאיטליה ,אימי הגיעה על האוניה תל חי מצרפת, אך עד השנה האחרונה לאורך 60 שנה לא ידעתי מידע זה.
אימי הגיעה באוניה תל חי מנמל בצרפת,על אחד מקירות המקלחת והחיטוי,מוצגת בצילום חבורת עולי הכשרה שהיו מיועדים להקים את קיבוץ גשר, במעגל הרוקדים זיהיתי את אימי בחודש נובמבר 2008 ,למעשה ידעתי על המקום ורק בסיור מאורגן הגעתי וגיליתי את ההיסטוריה של המשפחה.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.