האי ששטחו 83 קילומטר מרובע ,שנקרא בעבר Cossyra בידי מתיישביו מהאי מלטה, ממוקם כחמישים ושמונה קילומטר ,מחלק הדרום מערבי מחופה של סיציליה,בין סיציליה לתוניס המרוחקת 45 קילומטר מהאי.
איך להגיע לאי: הדרך המהירה ביותר להגיע לפנטלריה היא בדרך אוויר מאיטליה מהערים רומא ומילנו בתקופת הקיץ, או מהעיירות משדות התעופה של טראפאני ופאלרמו בטיסות היומיות מסיציליה דרך ארוכה יותר היא שייט במעבורות הלילה מנמל העיר טראפאני.
על האי ניתן לראות הר גבוה ,יער אלונים את הר הגעש Gibele ,או בשמו Montagna Grande שגובהו כשמונה מאות וארבעים מטר,שעבר התפרצות אחרונה לפני כתשעת אלפים שנה,עבר שינויים סייסמיים במאה השמונה עשר והתפרצות תת ימית בסוף המאה התשע עשר ,כיום פעילותו הוולקנית היא פעולה של גייזרים הנקראים Favara Grande המשחררים סילוני מים ובוץ,ויוצרים בהמשך מעיינות תרמיים בכול רחבי האי .
אך המיוחד הוא האגם הנקרא אגם וונוס הנמצא בלוע הר הגעש,המכיל מלחים מינרלים שונים,הסמל התיירותי של האי הם שרידי מבנה שנבנה במאה העשירית שלפני הספירה הנקרא dammuso ,מבנה בעל קירות עבים שנועדו לצנן את האוויר בקיץ ולמנוע בריחת החום בחורף,מעל למבנה גג מקומר שחלק מתפקידו לתעל את מי הגשמים לאגירה בבורות אגירה.
עוד על האי ,אתרים ארכאולוגים מתקופת ההתיישבות הפניקית,כפר דייגים ,כנסייה עם קטקומבות,הכפר הנטוש Mueggen ,תופעות גאולוגיות מעניינות הם אמבטיות הסאונות היבשות הנקראים גם תנורים,או המערה הקרה Pirtusu du Nutaru ,שבה משתחרר אוויר קר בחלל המערה ויוצר קור אוויר פנימי .
על האי מפוזרים סלעי לבה מההתפרצות של הר הגעש בעבר,שמהם יצרו התושבים הפניקים אבני רחיים עם גילופים עליהם,גם מקומו של בית הקברות ,שבהם נקברו נכבדי המתיישבים המכונים Sesi ,קברים שנבנו מבלוקי בזלת שנחצבו מהסלעים,ליד בית הקברות נמצאים שרידי הכפר הפרהיסטורי שגילו מוערך בשלושים וחמש אלף שנים ,של מתיישביו הקדומים ומקדש קטן מהתקופה הפונית הראשונה.
על האי Pantelleria ,השתלטה קרתגו במאה השביעית לפני הספירה כבסיס בדרך לסיציליה,כיום מפורסם האי מחוץ לאטרקציה התיירותית גם בזכות יין הצימוקים המפורסם שמיוצר באי מענבי מוסקט אלכסנדרוני ,כיוון שאין מספיק מים להשקייה מגודלים הגידולים החקלאיים בשיטת הבעל וניזונים ממי גשמים.
עוד מגדלים המתיישבים על האי תפוזים, אפרסקים, תאנים ומשמשים ,שקדים, פיסטוקים, יוצרים פירות מסוכרים, צימוקים, דבש וריקוטה טרייה ובל נשכח את דגת הים הנשלת בידי דייגי האי בסירות הדייג.
באי שדה תעופה קטן המשרת את האי,בתי התושבים בנויים ברובם מאבן בזלת ועליהם גגות קמורים לבנים,המשתלבים בנוף הסלעי,חלקם הפכו לבתי נופש,הכבישים בני מסלול אחד ובנסיעה יש לעצור לפרקים על מנת לתת מרווח לרכבים שממול,לאורך הדרכים מספר כפרים המרוחקים זה מזה מספר קילומטרים.
באי שני נמלי קטנים המשמשים לעגינת מעבורות המגיעים מסיציליה,בסף הכול אי בעבור אנשים שמחפשים פשטות ,רחיצה במפרצים נעלמים וחיים פשוטים, כמו שתושבי האי חיים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.