רפאל נפתלי הלוי ,עלה לארץ ישראל עם רעייתו חיה מקושטא בשנת 1850 ,לאחר שחיסל את עסקיו כסוחר ,בתחילה התיישב בעיר העתיקה ,החל בפעילות ציבורית ותרם מכספו לנזקקים בירושלים ,לכן זכה בכינוי כתואר כבוד גילביי ,עד אשר המילה אפנדי החליפה את השם,הזוג היה חשוך בנים ולכן אימץ את אחי אחותו עובדיה שאמי כבנו.
אחד הראשונים מעדות המזרח (ספרדים ) שבנה ביתו בשכונה ,היה רפאל נפתלי הלוי בחצרו הוא הקים הקדש לבניית הישיבה הספרדית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה ובשכונה,הישיבה נקראה "האחד" יכבץ ( ישכון בצדק ) ,שנפתחה בשנת 1890 .
את הישיבה ניהל הרב שבתאי אשקוטי שהיה גם ממייסדיה ,הוא גם היה חברו של בעל החצר רפאל נפתלי הלוי ,ביחד הם עלו מקושטא, מייסדים נוספים היו הרב הראשי חיים משה אלישר בנוסף במייסדים היו הרבנים : שמעון צלמונה,שמואל קמחי,רפאל הכהן ועוד בסך הכול אחד עשר מייסדים.
שבתאי אשקוטי מנהל הישיבה ,היה מקובל על הרבנים הספרדיים בירושלים,הוא זכה להערכה בעבור עבודתו, על קיר הישיבה נתלה שלט שבו נכתבה צוואתו של שבתאי אשקוטי :כול אשר ישתדל בין גופו ובין ממונו להרחיק את הנזק מישיבה זאת,ברכות התורה יחולו על ראשו ואני אברכה ואתפלל עליו בשם ה'.
בישיבה הייתה ספרייה גדולה מאוד ,שהוזנחה בעת שהישיבה ירדה מגדולתה,היא חודשה מעט בעת שהישיבה התפתחה מעט לאחר הדעיכה,הספרים ניזוקו ונרקבו לאיטם,בעת שנפתחה שוב הישיבה חלק מהספרים נכרכו מחדש ,הספרים קבלו טיפול כנגד העש , למרות זאת התלוננו התלמידים כי חסרים בספרייה ספרים החשובים ללימודיהם,בשנת 1910 נתמנה כמנהל הישיבה הרב יוסף לוי ,עד מלחמת העולם הראשונה שאז נסגרה הישיבה מחוסר תקציב להחזקתה.
בשנת 1927 בעת הרעש האדמה הגדול בארץ ישראל, התמוטטה הקומה השנייה של הישיבה ,בשנת 1932 תרם ניסים צלמונה נכדו של המייסד שמעון צלמונה, סכום כסף לשיפוץ הישיבה ,לאחר שיפוצה חזרה הישיבה לפעול כאשר בראש הישיבה ניצב מאיר חי עוזיאל , עד שדעכה שוב במשך.
ספור מטמון הספרים
בשנת 1963 נתגלה מטמון ספרים וכתבים נדיר בני למעלה ממאה שנים ,שמצאו את דרכם ממרוקו נחו מעט במצריים והגיעו למרתפו של בית בשכונת נחלת שבעה,חלקם של הספרים היו בני למעלה מאלף חמש מאות שנים,כיוון שלדאבוננו בני אדם עוזבים את עולמנו והשכחה מחלחלת למוחם של אנשים,נשתכח אוסף מיוחד זה מעולמנו .
למרות שלדעתי מלאכת השימור ,נחבאת בעת שהיזמים שולפים את הממון, המבנה שבמרתפו התמקם האוסף עמד להכלות מן המקום,אנשי ההריסה החלו לפנות את שאריות הציוד מהמרתף וכך נתגלה הממון,לאחר דין ודברים הועבר האוסף לבין כתלייה של ישיבת פורת יוסף, האוסף שחסר את הטיפול בספרים לאורך השנים , חבר לרטיבות ואף לטחב שעשו שמות בחומר הכתוב אך בעיקר לנייר שעליו היה כתוב.
ישיבת פורת יוסף בתחנתם החדשה, קראה לעזרה לאנשי שימור ,על מנת לבצע שימור לאוסף הנהדר שנתגלה, לצערנו ממד הזמן ניצח בחלק ממאבק השימור והנזק שנגרם לחלק מהספרים והכתבים היה כה גדול ,שחלקם אבדו ועברו מן העולם.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.