נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

קטורת הלבונה
הלבונה שימשה רבות בזכות ריחה לבישום, טקסים דתיים בעולם ובדתות העתיקות, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה וקטורת ,בזכות ריחה העז ,שימשה כמפיגה לריחות בטקסי שרפת מתים .

את הלבונה ,הפיקו בעולם העתיק משרף של עצי בוסווליה ,שגדלו בעיקר בחלק הדרומי של חצי האי ערב, בתהליך טבעי של ייבוש שרף שגורד מגזעי העץ נאסף לגושים שנעטפו ונשלחו לנמלי הים התיכון שבארץ ישראל בדרכם לנמלי העולם העתיק באירופה ,מפאת כמותו וטלטולי הדרך נמכרה הלבונה במחירים גבוהים בשווקי העולם.

באחד מחדרי בית המקדש הוצב מזבח ,שעליו היו מניחים את מחבתות הצלייה לקטורת הלבונה, בקרבה לנקודת זביחת הזבחים על מנת להעניק ריח טוב לתהליך הזביחה , מאגדות ירושלים ,מספרים על התהלוכות של בני העדות האחרים, שהובלו בידי מנהיגי הדת שטלטלו כלים שאחזו בידיהם ,שבה הונחה קטורת לבונה על גחלים ובמלאכת הטלטול עלה עשן וריח הקטורת פוזר בחלל האוויר .

רובה של הלבונה שימשה את טכסי שרפת גופות המתים בטכסים , אך שימשה ומשמשת גם כיום במקדשים לאלים במדינות מזרח אסיה , כוחה המסחרי והביקוש הרב הצטמצם לאחר התפשטות הדת הנוצרית כיוון שמתיהם נקברו ולא נשרפו .

בושם המור
שיחי צמח המור גדלים באזורים מדבריים למחצה באפריקה בחצי האי ערב ובהודו, אלו הם שיחים המגיעים לגובה של עד שלושה מטר, בעלי קוצים על הענפים , על מנת להפיק ממנו את החומר המשמש לבושם, יש לפצוע את הענפים ולגרום לצמח להפיק גלד שרף להגנה על הפציעה.

גלדים של שיחי המור , נאספו והובלו בשיירות מסחר לנמלים, לאחר שהגיעו למחוז חפצם פוררו הגלדים לתוך תמיסת שמן ונוצרה משחת בישום או שמן לבישום, בושם המור שימש בתקופה הקדומה כאחד הבשמים הבולטים לבשום, אך הוא גם שימש ליצירת משחות ותמרוקים לנשים ולהכנת תרופות .

תוצרת שיחי המור, שימשו גם לצרכים פולחנים והאגדות מספרות שהוא שימש בבית המקדש ובמקדשים במזרח אסיה , האגדות אף מוסיפות כי נשים ענדו נרתיק ובו בשמי מור על צווארם לבישום מתמיד.

בושם האפרסמון
הצמח שממנו הופק בושם האפרסמון ,הגיע מעץ  הנקרא אופובלסאמום, או בכינויו בלסם או בשאם (בושם) , שגזעו הגיר נוזל ולא גלד , לעץ פרחים שצבעם בגוונים הירקרקים עם שילוב צהוב ,עץ שבקלות יכול היה לגדול לגובה שקרוב לחמישה מטר , עקבות בושם האפרסמון העתיק ,נעלמו לאחר הכיבוש הרומאי כאשר הושמדו מטעי האפרסמון בידי המורדים היהודיים, כיום מתבצעים   ניסיונות באזור יריחו ועין גדי על מנת לחפש ולנסות לחיותו מחדש.

בניגוד לעצים אחרים ,מגזעו של העץ מופרש נוזל ולא גלד, שממנו הפיקו שמן ,שנקרא שמן אפרסמון , שמן שהיה בעל ריח חזק ,ולכן בזכות זאת ,שימש שמן  האפרסמון לעבודה בבית המקדש ,שמן האפרסמון שימש גם לצרכיי רפואה וליצירת בשמים וקוסמטיקה ,היהודים שגידלו את עצי אפרסמון, נחשבו לאנשים אמידים ,כיוון שהבושם שהופק ממנו נמכר בכסף רב.

האגדות מספרות כי בושם האפרסמון האגדי הופק מעץ שנקרא בלסם או בשאם (בושם) בתקופת בית שני , העץ גדל במטעים שניטעו בידי יהודים בעיקר בצפון אזור ים המלח , למרות שמוצאו של העץ בחצי האי ערב ,אפילו הורדוס התהדר במטע עצי אפרסמון ליד ארמונו ביריחו, מטע זה עבר בהמשך לידיה של קליאופטרה ולאחר כיבוש הארץ בידי הרומאים לידיהם עד שנכחד בתקופת המרד של הבית השני.

האגדות מספרות שכאשר החל המצור והכיבוש הרומאי באזור ים המלח בתקופת בית שני , החליטו מגדליו היהודיים להשמידו לבל ייפול בידי הרומאים, שצרכו אותו כבושם העיקרי והיקר שלהם ,האגדה ממשיכה ומספרת כי מספר עצים נפלו בידי הרומאים, שהציגו אותם בתהלוכת הניצחון שערך טיטוס ברומא , מעט מאוד פריטים נותרו בארץ ישראל של שיח האפרסמון העתיק , אלו שנמצאו נבחנים כיום במחלקות בוטנאיות באוניברסיטה על מנת לנסות לשקם את צמחים על מנת ולנסות להפיק שוב בושם אפרסמון .

עץ האפרסמון שגדל כיום בארצנו ,איננו האפרסמון שאבותינו גידלו ושממנו הפיקו את הבושם , חוטרי עץ האפרסמון שבארצנו המניבים כיום את פרי האפרסמון המודרני ,הובאו מהמזרח הרחוק בשנים האחרונות ,את שמו כאפרסמון קבל על מנת לשווקו בקלות .

תודה לנעמי שרוני לצפייה בסרטון.

תכונות פילטר לוח

• מתאים לכל המשפחה
• מתאים לקבוצות

סרטונים