התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

שלמה פרוש נולד בשנת 1850 במינסק אשר ברוסיה ,לאביו נפתלי צבי (שכונה הפרוש על שם פרישותו ממנעמי החיים) ,כאשר מלאו לשלמה פרוש עשר שנים החליט אביו להעלות בשנת 1860 את המשפחה לארץ ישראל,האב האם והבנים שלמה והבן גרשון הצעיר בן החמש, עברו להתגורר בירושלים העתיקה ברחוב היהודים .

בצעירותו למד תורה מאביו ובעת החופשות שיפר את כישרונו המולד לעסוק באומנות ,דבר שהביא לו בהמשך את משרת הקבלן והמפקח על בניית השכונות היהודיות מחוץ לחומות,כבר בגיל 16 התארס עם בתו של הרב מרדכי ליבר ליפקין ,בגיל 20 החל להתעסק בעסקנות ציבורית ,שבה הקים את אגודת הגמילות הכללית "שערי צדק" ביחד עם משה נחמיה כהנא מנהל ישיבת עץ החיים , האגדה מספרת כי בעת שניהל לאורך שמונה עשר שנה את האגודה , לא חייב את חשבונה בציוד המשרדי ובניירת שאותם תרם מכיסו.

בגיל 26 הקים שלמה זלמן פרוש גם כולל לילדי עניים שנקרא " דגל תורה "בנוסף היה ממונה מטעם יהודי העיר מינסק על חלוקת כספי החלוקה, שנתרמו בעיקר מידי עשירי העיר ליהודים עניים השייכים לכולל מינסק, היה ממקימי "אכסניית האורחים אשל אברהם " ויועדה ליהודים שבאו לבקר בעיר הקודש ירושלים .

בתחילת המאה התשע עשר רכש שלמה פרוש ביחד עם ראשי כולל מינסק בנימין הוכשטיין ואריה לייב הכהן,את שטח האדמה שיועד לבניית דירות לאנשי כולל מינסק בסמיכות לשכונת כנסת ישראל במחיר שש גרוש לאמה.

אגדת הלוואת הכסף לכולל מינסק
מאגדות זקני ירושלים מסופרת האגדה ,שבאחת השנים לא הגיע כסף מידי עשירי מינסק ובכדי להמשיך לשלם כספי חלוקה לווה סכום כסף מיהודי תושב העיר העתיקה , לאחר זמן החזיר את הכסף ללווה בשני תשלומים ,אלא שבעת שהחזיר את החלק השני של ההלוואה הכחיש הלווה שקיבל כסף משלמה פרוש .

ספור ההלוואה הגיע לבית דין של העדה החרדית ,שבו נדרש שלמה פרוש להצהיר כי אכן החזיר את הכסף,הזיכוי שקיבל מבית המשפט שהוכיחה שאכן הוא החזיר את הכסף עקב הצהרתו ושבועתו ,לא הניחה לשלמה פרוש והוא עמד ומכר את דירתו הנוחה בעיר העתיקה ועבר לגור בשכונת דוד של הרב קוק בתחילת רחוב קוק של היום ,עבר לתנאי מגורים קשים ותרם את הכסף של מכירת דירתו להקמת בית כנסת.

אחרית האגדה מספרת ,כי האדם שהלווה לו את הכסף לחלוקת הכסף לאנשי כולל מינסק היה עשיר גדול שמרוב הכנסות לא זכר שקיבל את הכסף וטמן אותו באחת מארונותיו ושכח את החזרת הכסף עד שנזכר והחליט כי לא קיבל את כספו ולכן תבע את שלמה פרוש.

אגדה נוספת משנת 1881 ,מסופרת על שלמה זלמן פרוש ,בתקופת הקמת בית היתומים האשכנזי שבו לימדו שפות זרות מחוץ לעברית, מיד קמה תנועה " חברת מרצחים" שמנתה מאות יהודים חסידים ,שהחליטה לפעול בכוח נגד הפרנסים ואנשי הרוח האשכנזיים שתמכו בבית היתומים, בהחלטת המתנגדים הושמעו איומים במתן מכות עד רצח לתומכים בבתי היתומים.

באחד הבקרים הם הגיעו לביתו של אברהם קפלמאן במשכנות ישראל ,בעת שלא היה בביתו והשליכו את רכושו לרחוב, שלמה זלמן פרוש שהזדמן למקום,בא להגנת האישה והילדות  הניף את מקלו והכה את אחד הנערים , בתגובה הרים הנער אבן והשליך ופגע בראשו של שלמה פרוש,בבחינת פצע אל מול פצע,לאחר שובו של בעל הבית שכחה המהומה .

מגורי שלמה זלמן פרוש במשכנות שאננים ובימין משה
סיפור הקשר של שלמה פרוש לימין משה ומשכנות שאננים ,קשור למעבר מגוריו למגורים במשכנות שאננים הארוך בשנת 1885,לצורך הפיקוח על בניית החלק האשכנזי בשכונת ימין משה החדשה,שבה רכש דירה והחל אף בפרויקט הקמת בית הכנסת האשכנזי בשכונה, אז גם נבחר שלמה זלמן פרוש לחבר הוועד האשכנזי הראשון ביחד עם שמעון אשר כהן , נתנאל לוריא, יצחק חזיג.

לצערה של משפחת שלמה זלמן פרוש , הוא נפטר בגיל 48 בשנת 1898 ,עקב חובותיו של שלמה נאלצה המשפחה למכור את דירתם החדשה שבנו בימין משה  , לאחר מותו השאיר אחריו שלמה זלמן פרוש שישה בנים ושלוש בנות .
לאחר מותו הועברה משרת הגבאי בקרן החסדים לידי בנו בכורו נפתלי צבי גליקמן פרוש שנישא לבתו של ריבלין .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.