התחבר
הכפר Attard
כפר הממוקם במרכז האי מלטה בין העיר וולטה למדינה, באזור הכפר נתגלו אתרי קבורה ושרידים מהתקופה הפרהיסטורית, מתקופת שלושת אלפים שנה לפני הספירה, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומאית, בשנת 1910 באתר הנקרא Buqana נתגלתה מערת קבורה פעמון, והקברים מהתקופה הפניקית נתגלו בשנת 1946, באמצע שנות השישים נתגלו שתי תגליות נוספות מהעבר , מערת קבורה רומאית בסגנון פעמון ברחוב Notary Zarb Street , והשנייה מערת קבורה הלניסטית בשרידי סוללות המסילה של הרכבת בשנת 1989.
שרידי אמות המים בכפר, שרידים של מפעל הולכת המים Wignacourt aqueduct שנבנו בידי האבירים במאה ה 17 , המים הולכו מאזור רבאט – מדינה לכוון וולטה, שרידים לאמת המים שנשתמרו במצב טוב ניתן לראות בכפר ברחוב Peter Paul Rubens Street ,המים זרמו בתוך צינורות מים מחרס שהונחו על גבי האקוודוריים שנבנו מאבן, לאורך השנים במקומות שהאדמה עלתה עקב שינויים ,כוסו חלקים אלו באדמה, אורכו של החלק בכפר היה באורך 635 מטר, לצורך הבנייה והתחזוקה השוטפת של הקו בכפר נלקחו חלק מההכנסות שאנשי הכפר קבלו בעבור תוצרתם החקלאית, כיום חלקים מהאמה נפלו קורבן הן לכביש המוליך לעיירה מוסטה והן לכרישי הנדלן,
פארק לאומי Ta Qali, הפארק הלאומי כולל שטח ישר שבו מרוכזים : האצטדיון הלאומי של מלטה,אמפיתאטרון להופעות, שוק הירקות הפתוח Pitkalija כפר האומנים ,תחילה שימש בתקופת המלחמה כשדה תעופה פתוח ,אך לאחריה הפך לאזור פיקניקים ובילוי לתושבי האי.
אטרקציה נוספת במקום גני סן אנטון בסן אנטון ארמון
כניסה חופשית לגן
הגנים ממוקמים בעיר וולטה ליד מלון פאלאס Corinthia בין Attard לבין בלצן.
מידע
הגנים הידועים ביותר באי, ממוקמים בארמון סן אנטון ארמון מעונו הרשמי של הנשיא המלטזי, לפני זה שימש הארמון והגן מסביבו את המושל הבריטי באי בשנים1802-1964,הגן שימש בעבר לעריכת טקסים לאורחים נכבדים במלטה, הם אף נטעו עצים בטקסים אלו בגן.
הארמון סנט אנטון, נתמך לאחר בנייתו בידי מלכת רומניה המלכה מארי, קיסר רוסיה הקיסרית מארי Feodorovna,מלך בריטניה אדוארד השביעי המלך אדוארד השביעי והמלכה אליזבט השנייה, אחיו של נפוליאון בונפרטה לואיס בילה בארמון כאסיר,ואפילו אנשי רוח ומשוררים בילו בארמון.
גנים אלו תוכננו בידי הגרנד מסטר אנטואן דה Paule,גנים אלו שהוקמו בידי האבירים, כאשר מטרתם הראשונית הייתה ליצור שטחי צייד כמו באירופה, בשנת 1882נפתח הגן לביקורי אזרחים, ניתן לבקר בגנים המשמשים את התושבים, בגן עצים עתיקים, כדי אבן עתיקים, מזרקות,נטועים בגן עצים מיובאים בחלקים מרכזיים של הגן נטועים עצי תפוזים ולימונים,ערוגות של פרחים וצמחי נוי, שיחי ורדים, עצי בוגנוויליה, בסמוך לכניסה מזנון, בית קפה ושירותים.
בעונת הקיץ נערכים במקום הופעות, והוא משמש לתערוכת הגננות השנתית במלטה ותערוכות נוספות.
אטרקציה נוספת בכפר מוזיאון דגמי רכבת מלטה ATTARD MINI MUSEUM
הכניסה בתשלום
כתובת המוזיאון רחוב St. Dominic 37 ,מרחק קטן מכנסיית הכפר, בכפר village core.
בשנת 1870 הוחלט כי תקום מסילת רכבת בין העיר וולטה לעיר מדינה לאורך של 7 קילומטר, בשנת 1883 הוקמה חברת הרכבת של מלטה בידיים פרטיות , כיוון שהחברה שקעה בחובות היא נסגרה לאחר שנתיים, ממשלת האי מלטה השתלטה על הנכסים והחלה להפעיל את הקו, הממשלה שיפצה את הקו והפעילה אותו לאורך 39 שנים עד שנת 1931 כאשר קווי האוטובוס גברו על הרווחיות של קו הרכבת.
תושב המקום Nicholas Azzopardi , תיעד רכבת זאת במסמכים ותצלומים , את הגשרים המנהרות,את פעולת החפירות ,הנחת המסילות, את העגלות ובעלי החומרים שהביאו את חומרי הבנייה, אסף כרטיסי רכבת, דגלי סימון,מנורות איתות, פנסים ,דגלי התחנות, מחסומים ומחלפים, באוסף צילומיו הציג את הקמת הרכבת ותיעוד חייה הפעלתנים, אוסף זה מוצג כיום במוזיאון הקטן .
בכפר Attard נבנתה כתחנת רכבת בין העיר וולטה לעיר מדינה ,לאחר שנים במבנה התחנה הוקם מוזיאון קטנטן , התחנה כללה אולם גדול עם גג קשתי, המורכב מחמש קשתות, בין יתר האגדות על המקום ,טוענים שהמקום שימש כמאפייה, בין השנים 1920-1935 שימש המקום כתאטרון, בכניסה לאולם בצידו השמאלי של המבנה ניתן להבחין בשרידי קשת מעל לבימה, בצד שמאל ניתן להבחין במקומות של מושבים והגבהה, בשנים הללו שיחקו במקום חברי להקת תאטרון שבהם גברים מחופשים שיחקו נשים כי בתרבות המלטזית נשים לא היו שחקניות על בימה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה 1939-1946 שימש המקום כבית מסחר לעץ, ובהמשך נגריה עד שנת 1964, שאז רכש את המקום Vincent Buttigieg , הוא יצר דגמי רכבות מיניאטוריות בעיקר בשחזור רכבותMalta Railway ששרתו באי מלטה בין העיר וולטה למדינה, לאחר מותו בשנת 1997 נבנתה קומה שנייה למבנה והיא הפכה למוזיאון דגמי הרכבות, מתחת למוזיאון התמקם מוסך רכבים.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.