התחבר
מושב טל שחר עץ השיזף הגדול ותל בטש
עץ השיזף הגדול הממוקם בחלקו הדרומי של היישוב, אליו מגיעים בנסיעה בציר המרכזי של הישוב מצפון לדרום ומגיעים לשער האחורי, שם ממשיכים לנסוע כקילומטר עד המפגש עם נחל שורק, שם פונים ימינה לפני החצייה הפניה הראשונה ימינה, , וממשיכים בנסיעה על השביל קרוב לארבע מאות מטר, ועוצרים מתחת לעץ שגובהו כעשרה מטר ,וחמש עשר ענפיו ועלוותו יוצרים פינה מוצלת.
עץ השיזף הוא עץ הנפוץ באזורים בעלי מזג אוויר חמים יחסית ,הוא נפוץ החלק המערבי של אסיה ובאפריקה, עץ המשריש מערכת שורשים חזקה, המאפשרים לו להיאחז בקרקע, עץ השיזף של טל שחר בולט בזכות ענפיו הרבים יחסית, כאשר העץ נחשף לפגיעה , מצמיח הוא ניצנים רדומים ליצירת ענפים חדשים ,הנמצאים מתחת לפני הקרקע ענפיו קוצניים , פרוש שמו הלטיני של העץ כתר הקוצים של ישו , בתקופת האביב מצמיח העץ פריחה שאיננה מיועדת לבני האדם , אלה לחרקים אוספי צוף,
הקרן הקיימת והרשות לניקוז שורק ולכיש ,טיפחה פינת טבע נחמדה בזכות העץ המרשים ועצי בוסתן מסביבו, העץ ניצב במרכז רחבה עגולה ,מתחת לענפיו המצלים נמצאת פינת פיקניק , הכוללת מספר ספסלי מנוחה ופחי אשפה, מסביב הוכשר פארק עם שבילים ופינות ישיבה .
לאחר המנוחה ניתן להמשיך בחזרה לשביל הראשי ממשיכים לכוון דרום, עוברים את פסי הרכבת פונים שמאלה ולאחר מכן ימנה לדרך העולה לכוון תל בטש וליער ישעי ומעבר בגשר הגדול להולכי הרגל הנטוע מעל לנחל, הגשר משמש כנקודת תצפית לצפייה במאגר המים הגדול ,תל בטש (תמנה המקראית) שם בעונת החורף מתמלא השטח במרבצי רקפות.
תל בטש בקצרה, תל בטש ממוקם על גדות נחל שורק בקרבה לקבוץ צרעה, בערבית נקרא התל תל א בטאשי ,על התל שכנה העיר התנכית תמנה המוזכרת בספר שופטים, הסיפור הקשור לשמשון שבסיורו באזור ובעיר ראה את תמנה בת פלישתים התאהב בה ונשאה, העיר של התל נחרבה במאה השישי לפני הספירה בידי נבוכנצר מלך בבל , אך משחזרו היהודים בשיבת ציון היא הוקמה מחדש.
בשנות השבעים נערכו בה חפירות ארכאולוגיות , ונחשפו בה שרידי העיר וחומותיה, ששימשה את תקופת מלכי יהודה במאות השישי והשביעית לפני הספירה. שנים לאחר מכן נערכה בתל עבודת שימור ופיתוח להתאמה של ביקורי מטיילים, נוצרו מסלולי סיור , הכוללים את ממצאי שער העיר הקדום ,בית הבד, רחוב ובתי מגורים, ובנוסף פינת תצפית , שילוט וכתוביות בשלטים המספרת את סיפור התל והעיר תמנה התנכית.
תודה לוותיקים שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , תודה לספריה הלאומית ,ולמקורות השונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו, באם שכחתי מפאת גילי המבוגר לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.