התחבר
על פי האומדנים לרווחים מהגידולים על שטחיהם של האיכרים במושבה ,היה אמור שטח האדמה המעובדת ,להכניס כאלף מאתיים פראנקים לשנה, מתוך הרווח על האיכר היה להפריש את דמי ההלוואה, שהאיכר קיבל מהפקידים ביק"א , הכסף שיועד לרכישת זרעים לעונת החריש והזריעה החדשים, לכלכלת הבית ,אוכל לחיות העבודה והבית ולבסוף האיכר הינו עני ורש יותר משיצא לדרכו ,ההכנסה הדלה והחלפתם של האיכרים ,לא אפשרה להם אפילו לכסות את חובם שלא לדבר על הכנסות לעבודתם הקשה,בתקופה ששהו במושבה .
חובה לזכור כי קשיי הפרנסה והעבודה הקשה ,מצאת החמה עד צאת הנשמה, יצרו ויכוחים ומריבות בין האיכרים במושבה ,וזאת למרות למרות שבמושבה נבחר וועד בתחילת ההתיישבות שהיה אמור לעסות סדר ולקבוע חוקים ונוהלים לחיי התושבים ,כיוון מיד לאחר בחירת הוועד, הוקמה כנגדו אופוזיציה.
חוק דרקוני נוסף היה ליק"א ,שבכול שנה חייב האיכר לשלם את כול חובו עד הפרוטה האחרונה ,אי לכך מכרו האיכרים את כול יבולם על מנת לשלם את חובם בכדי למנוע את סילוקם מהאדמה וכך חוזר חלילה הולך האיכר ורוכש את גרגרי הזריעה לפעמים במחיר גבוה כיוון שהוא לוקח את הכסף לרכישתם בהקפה ואינו משלם מכספו שאין לו וכך מתעשרים הסוחרים והספסרים וגבו של האיכר התיישב נשבר לו מעבודתו הקשה.
בשנת 1913 ,הוקם במושבת כנרת, מכון שאיבת המים ששימש להשקיה חלקות חקלאיות, במושבה ובחצר כנרת , כאשר בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,גידולי החקלאות צלעו מעט ,האיכרים תושבי המושבה ,התפרנסו בעיקר מהובלות סחורות לתחנת הרכבת בצמח וממנה לערים טבריה וצפת והמושבות באזור, זמן הנסיעה בעגלה מכנרת לסגרה היה קרוב לשבע שעות .
הגדילה יק"א והקימה משאבה לשאיבת מים בשנת 1913 וצנרת למשקי האיכרים והיא מוכרת את המים הדרושים למחייה והשקיית השדות במחיר היוצר חור בכיסו של האיכר,תחנת השאיבה (מכון המים שודרג ונוספה לו משאבה ומנוע מוטור בשנת 1925 ,חלק מהמתיישבים החליטו להקים עדרי בשר וחלב כי הם ענף ההדרים והפרדסנות חדל להיות אטרקטיבי עבורם,את בעלי החיים שלחו לרעות בשיפולי ההרים ועליהם ובכך חסכו חלק מהמזון לבהמות ,אלא שבחורף נמנעה הרעייה בשדות והוצאות המזון המשיכו לחרוך את כיסם הדל.
בשנת 1912 החלו נטיעות הפרדסים בידי האיכרים של המושבה, בשטח שהיה על שפת הכנרת בהמשך הכשרת השטח החקלאי בידי יק"א,במקום שהאגם שלח לשונות לכוון היבשה, במקום אף הוקמה חוות ניסיונות לגידול ירקות, באזור חוף שלדג של היום,לאחר שנים נדדה החלקת הניסיונות לאזור ביתיניה, בשנת 1920 החלו האיכרים בנטיעות של עצי איקליפטוס במורדות ההר מהמושבה פורייה לכוון מושבת כנרת, בהמשך החלו האיכרים לעבור לענף הפרדסנות וכיוון שהיו עצמאיים בפרדסנות הם מצאו לעצמם דרכים להתגבר על ההשקיה בהשתמשם במימי עין פורייה ובשימוש במימי הגשמים .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.