התחבר
כפר אוריה החאן העתיק וציורי הקיר של אברהם אופק בבית העם הישן
כפר אוריה החאן העתיק וציורי הקיר של אברהם אופק בבית העם הישן
טלפון לתאום 029913406 – 0504635117 ,רבקה מורת הדרך.
מעט על ההתיישבות בכפר אוריה (אתר מלון בכול מקום)
שלושה חלוצים שהתחברו לקבוצה ,כינו את עצמם "ביחד " או "השלישייה",על בני הקבוצה נמנו : נח נפתולסקי ובן ציון ישראלי (טשרנומורסקי ) שהחלו את החיבור במושבה פתח תקווה , לאחר שעברו לרחובות התחבר לחבורה מאיר רוטברג הביחד שיצרו היו מושתתים על יסודות של ידידות וחברות שורשית בשלוב החלוציות הציונית הטהורה.
בשנתה השנייה של חוות כנרת נקראו השלישייה לבא ממושבות יהודה ,על מנת לעבדה ותת שכם לרעיון הציוני, כאשר הגיעו לחווה 13 החלוצים שנענו לקריאה ,נתקלה הקבוצה בתנאים הפיזיים התברואתיים ומזג האוויר שגרמו מיד לשנים מבין השלישייה לחלות ,בעת שגרו בחווה הם התגוררו במבנה הגורן שהיה בשולי החווה .
בשנת 1904 הוקמה המושבה סג'רה ,בשנת 1912 נענו השלישייה לקריאה להתנדב ולעזור בפתוח המושבה, השלישה לקחה על עצמה לפתח את שדות החיטה והפלחה, שבעה גברים ובת היו בקבוצה בסג'רה , כיוון שהיו מאוחדים וראו בעבודתם משימה קדושה, הם עבדו בהרמוניה ובסוף שנת העבודה היבול היה משובח ובעת מכירתו ,לאחר שהובל בגמלים לעיר עכו, התברר כי הכסף שנתקבל כיסה את ההוצאות ואף נותר רווח יאה, רווח זה נחלק בין הפקידות ובינם.
בתום שנת העבודה בסג'רה ,עזבה כל הקבוצה והשלישייה לנסות ולקבל חוזה עבודה במושבה מגדל ,שבה שלט פקיד קשה שלא היה מוכן להתפשר לחוזה שבו יתחלקו בסוף השנה ברווחים ודרש שחלקה של הפקידות יהיה רב יותר, השלישייה עזבה וכברה שוב לחוות כנרת שאתם שמרו על קשרים בשנת העבודה בסג'רה.
תחילת ייסוד כפר אוריה
עד רכישת אדמות הכפר אוריה בידי היהודים ,שימש השטח כחווה חקלאית של אגודה נוצרים שמשרדיה היו בעיר יפו, במרכז החווה נבנה מבנה בידיו של אפנדי שאריסיו מבית לחם ,שכונה החאן אך שימש כבית מגורים ומעולם לא שימש כחאן אירוח, מסביב לביתו של האפנדי , שוכנו האריסים שעיבדו את האדמות החקלאיות של הבעלים.
אדמות אלו נרכשו מהאפנדי בשנת 1909 בידי המתווך יצחק הורודשיץ בעבור אגודת בייאליסטוק מפולין ,מכוון שלא התיישבו עלייה אנשי העלייה מיד ,הוחכר השטח לפלאחים ערביים עד שנת 1913 ,שנה שבה התיישבו חלוצי אנשי העלייה הראשונה והחלו לעבד את השטח.
חברי קבוצת החלוצים שהחלה בסג'רה ,שם גובשו והתלכדו ועבדו בעבודות שונות בחוות כנרת, עד שנקראו לעזרה בכפר אוריה ממושבות יהודה ,בני הקבוצה שנוספו אליהם חברים הגיעו לכפר אוריה על מנת לעבד את האדמה ולהכשירה וליצור עובדות בשטח אל מול השבטים הבדואים באזור שהתנכלו ליהודים.
על הכשרת השטח התמנה אליעזר קרסנר כמנהל, כרגיל במחוזותינו הוא השתלט על הקומה העליונה של בית האפנדי שכונה החאן, התנהגותו הקשה כלפי החלוצים הביאו אותם למרוד בו ואפילו על פי האגדות נעלו אותו בחדריו, מצב זה הביא את רופין לפטרו ולמסור את הפיתוח ישירות לחלוצים לעיבוד קבוצתי.
כפר אוריה הייתה מרוחקת מעט מחולדה, כאשר הגיעו בני הקבוצה החלוצים למקום מצאו משק מוזנח המוקף בחומת מגן ,החלוצים קבלו את הכינוי "יהודי מוסקוב " והערבים במהרה למדו בדרך הקשה של כיבוש האדמה ותקריות ירי שלא כדאי להתנכל לחלוצים המשוגעים למטרתם.
חלק גדול מההתנכלויות הייתה מהמארב כיוון שדרך המעבר לחולדה היה דרך שטחיהם לכן היו טומנים מארבים על הדרך לעגלות שבהם עברו המתיישבים ,כיוון שנוכחו כי היהודים לא יוותרו ושלפו נשק כנגד הנשק הערבי ,ישבו וחשבו והבינו כי בתקריות אלו הם יספגו אבדות כבדות ,נוצר מצב של סטאטוס קוו , ולבסוף אפילו נקבע סכום כסף של 25 פרנקים זהב ששולם לערבים בעלי האדמות שהדרך עברה דרכם .
ששת החלוצים שהגיעו מסג'רה ואליהם הצטרפו עוד ביו : א.ד.גורדון ,יוסף זלצמן ,הזוג אווה ויוסף טבנקין ועוד, בתחילה שיקמו את שני המעיינות שבשטחם, סללו דרכים בין השדות וזרעו שטחי חיטה ופלחה ,נטעו כרם זיתים וסקלו את השטחים בהכנה לעיבוד חקלאי וגידולים.
בידודה של כפר אוריה גרם לאנשים להתלכד סביב קבוצת "היחד" בחיי היום יום בעבודה הקשה ,כיוון שהצליחו נתבקשו להמשיך בעבודה בידי האנשים שרכשו את האדמה ,אך הם סרבו .
באותה תקופה הגיעה פנייה של רופין והמשרד להתיישבות בארץ ישראל, לחזור ולקבל לידיהם את ניהול חוות כנרת ,בתחילה סרבו כיוון שסברו כי הגיעה הזמן ליישב בכנרת מתיישבים קבועים ולא חלוצים מתחלפים, כמענה למכתב סירובם ,הגיעה פניה נוספת שהתריעה כי חוות כנרת, עומדת להסגר מחוסר חלוצים שיפעילו אותה.
כיוון שהיו קשורים לחוות כנרת עברה הקבוצה לכפר אוריה לחוות כנרת בשנת 1914,הקבוצה מנתה 13 בחורים ושלוש נשים, בין החברים היה א.ד.גורדון שהחל את חברותו בקבוצה לאחר שביקר אותם בחוות סג'רה ,המשיך לכפר אוריה ובעקבות לחצים של נח נפתולסקי הגיע גם לכנרת עמם, כיוון שהיה מבוגר יחסית ומעט חולני העבודה הקשה גרמה לו לסבל רב, אך הוא היה כפי שהגדירו אותו חבריו ,המצפן ומגדלור הקבוצה ברעיונותיו הציוניים.
אברהם דוד גורדון שהה עם הקבוצה בשנים 1914-18,עזב לתקופת מה וחזר שוב,אז החלה תקופת הרעיונות הציונים והתפלגות לתנועת האיחוד ולתנועת המאוחד, התנגד א.ד.גורדון לרעיון האיחוד.
ציורי הפרסקות של האמן אברהם אופק
על קירותיו של בית העם הישן שנבנה בשנות השישים, החליט האמן אברהם אופק לעטר את שלושת קירותיו שאורכם מעל לשנים עשר מטר לקיר וגובהם 3 מטר ,בקיר בכולל את הבימה אין ציור.
אופק שהתמחה בציורי קיר המיוחדים שלו בסגנון הפרסקות (כמו בדואר הראשי ברחוב יפו בירושלים ) תשלובת של מוטיבים רבים היוצרים תמונה מרהיבה שאורכה כשלושים וששה מטר, הציור עבר שיקום בתקופה האחרונה.
את הסקיצות לציור תכנן אופק למעלה מעשר שנים, תקופת עבודתו על הציור נמשכה כשלושה חודשים למרות ששהה בישוב כמעט שנה, היישוב אוריה שילם לו שכר חודשי בעבור עבודתו, ותנועת המושבים שילמה בעבור חומרי העבודה והכנת תשתית הפרסרקו לציור .
כאשר נכנסים לאולם ,מתחילים את ההתבוננות בתמונת החלוצים העולים לארץ ישראל וממשיכים שמאלה לבניית הבתים, משם מתבוננים בהתרחבות היישוב, מביטים בחתונה יהודית וממשיכים למשפחה הסועדת ליד שולחן .
בתמונה מופיעים מוטיבים של שיבת העם היהודי לארצו, מוטיבים של בניית הארץ עיר בהקמתה, מוטיבים מסורתיים של משפחה יהודית מסביב לשולחן ומוטיבים מסורתיים של חתונה יהודית ותפילה .
יש המפרשים את שלל המוטיבים והדמויות המופיעים בציור ביחסי ילדים ומבוגרים ,כתזה לילדותו של אופק כילד יחיד במשפחתו ,יש המפרשים בציורים גם גם את מוטיב הגאולה ואולי טקס פריון.
סיפורו של החאן בכפר אוריה
עד רכישת אדמות הכפר אוריה בידי היהודים ,שימש השטח כחווה חקלאית של אגודה נוצרים שמשרדיה היו בעיר יפו, במרכז החווה נבנה מבנה בידיו של אפנדי שאריסיו מבית לחם ,שכונה החאן אך שימש כבית מגורים ומעולם לא שימש כחאן אירוח, מסביב לביתו של האפנדי , שוכנו האריסים שעיבדו את האדמות החקלאיות של הבעלים.
צורת המבנה בן שתי הקומות כאות העברית ריש וחצר המוקפת חומה, מהחצר מוליכים מספר פתחים קמורים למבנה, קומת הקרקע במבנה בצורת אולם שתקרתו מקומרת , קירות המבנה עבים בשיטה הערבית הידועה, בקירות המבנה פעורים חלונות מלבניים לאור, המבנה עבר פעולות שיקום והצלה בשנים האחרונות.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.