כנרת קבוצת האיכר הצעיר בחווה

אחת הקבוצות שעלו בימי העלייה השנייה ואכלסו את חוות כנרת בשנים 1912-13 ,הייתה הקבוצה שהגיעה מאמריקה וקראו לעצמם "האיכר הצעיר " ,חלוצים אלו הגיעו לאחר שהכשירו את עצמם לעבודה כאיכרים חקלאיים,
אליעזר יפה שהקים את חבורת האיכר הצעיר והיה בוגר בית ספר לחקלאות מודרנית באמריקה , הגיע על מנת לשאת ולתת לקבלת חלקות אדמה על מנת להקים את מושבת כנרת, הוא ייצג חברים שגם למדו בבתי ספר החקלאיים באמריקה, לאחר משא ומתן נחתם עמו נחתם עם החברה לארץ ישראל – יק"א בשנת 1912.
הסכם שנחתם למשך שנה הקצה 10 חלקות אדמה לו ולחבריו בחלק המערבי של מושבה כנרת , המתיישבים האמריקאניים  הביאו עמם ציוד ומכשור חקלאי חדיש והחלו לעבוד בצורה חדשנית במיכון חקלאי,הקמת משק מעורב והשוואת תנאים של הפועלות לתנאי השכר של הפועלים במשקיהם.
בראשה של הקבוצה עמד שלמה אליעזר ליפא יפה,ניסיונם עמד להם בתקופה שעבדו בחוות כנרת , לאחר שנת עבודה מוצלחת בחווה פנה רופין מנהל   המשרד הארצישראלי להתיישבות ,שייקחו על עצמם את הכשרת השטח המיועד להקמת קבוץ כנרת, הקיבוץ השני שהוקם בארץ ישראל,חלקם עזב והיה בין מייסדי כפר נהלל.
בשנת 1913 חזרו חברי הקבוצה שעיבדו את אדמות כפר אוריה לאחר חוות כנרת ,בעקבות פנייה של יק"א לחזור ולשבת בחוות כנרת ,הקבוצה שחזרה מנתה 13 עשר בחורים ושלוש נשים ,בראשם של שלישית ביחד : בנציון ישראלי, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג .
צמיחת האגדה של דב קליי
שנת 1912-3 זכורה כאחת משנות הבצורת האיומות בעמק הירדן, כתוצאה מהבצורת החלו שבטיים בדואיים לנדוד ולחפש אוכל לבעלי החיים שלהם,בין יתר הנודדים היה שבט בדואי ראוללה  ,שנדד מעבר הירדן והחליט כי השדות ובעיקר שדה הירק של משק הפועלות מתאים למטרותיו, השבט העלה את בעלי החיים על גן הירק, ובעלי החיים של השבט גרסו את העמל של אותה השנה,
השומר של השדות הזעיק את חבריו שהגיעו מצוידים שנשק מעבודתם ,והם החלו להתקדם עם נשק שלוף אל מול בני השבט הבדואי ראוללה , כיוון שבני השבט ראו את אומץ ליבם (חוסר הברירה של החלוצים) הם נסוגו והבינו כי מטח יריות יהיה מנת חלקם בעת הגזל.
לאחר הקציר החלו להגיע כנופיות של צ'רקסים רכובים וחמושים והחלו לבזוז את הגורן , מיד נזעקו חברי החווה , כיוון שהראשונים שהגיעו היו מעטים ובמבחן שליפת הנשק הייתה יד החלוצים ראשונה הסתלקו הצ'רקסים בהבטיחם לשוב במספרים גדולים להמשך הגזל.
ואכן למחרת בשעת הצהרים הגיעה קבוצה חמושה גדולה של צ'רקסים לחווה ,במטרה להגשים את הבטחתם והחלו לשדוד את התבואה מהגורן, הזדעקו חברי הקבוצה בחוות כנרת ובראשם דב קליי שבצעירותו היה מתאגרף , חלק מהלומה כראוי לאחד הצ'רקסים שמילא את שקו בתבואת החצר, וכך כמו במשחק הבאולינג החל לחלק חבטות לחומסים אחד אחר השני,כאשר ניסה אחד מהם לשלוף את אקדחו הקדימו דב קליי ושלח אותו לחלומותיו ראו הצ'רקסים כי אגוז קשה ניצב בפניהם ויצאו לחפש חברים חלשים יותר.
כאשר הנהלת יק"א שמעה על גבורתו ,העניקה לו חצר לאיכרות במלחמיה , אלא ששלוש שנים לאחר מכן בעת סכסוך דמים בים מלחמיה לכפר הבדואי הסמוך עבודייה ,כתוצאה מירי של השומרים על בנו של המוכתר , מיהרו בני הכפר הבדואי וארבו לדב קלי, שיצא להזעיק עזרה ורצחוהו.

מיקום