יוסף שנולד בשנת 1890ונרצח בשנת 1913, בדרכו בין המושבה כנרת לביתניה, נמנה על מפלגת פועלי ציון שהוקמה ברוסיה טרם עלייתו לארץ ישראל, בשנת 1907 בגיל 17 הגשים יוסף את חלומו ועלה לארץ ישראל ,מנמל חיפה הגיע יוסף למושבה פתח תקווה לעבודת החקלאות בפרדסים.
דרכו החקלאית עברה במושבה חדרה שם הצטרף לקומונה והקולקטיב ,שעסקה בביעור עצים בטחי הביצות, האגדות מספרות על כוחו ודבקותו במשימה ,בעת שעבד בייבוש הביצות שהייתה עבודה נוראית וקשה, בעקבות חבריו מחדרה הגיע יוסף לחוות כנרת ,ועבד בהכנת שטחי האדמה שנרכשו ועיבודם לשטחי חקלאות .
כמו רבים מקומונת חדרה ,נמשך כפרפר לנוגה אורה של רחל המשוררת ,אתה נהג לשוט בסירת החווה ששימשה להובלת התוצרת החקלאית לטבריה, שקיבלה את השם המפוצץ "צי הים השחור",שיוט זה בשעות הערביים הניב ערבי שירה על פני הגלים .
בשנת 1911 חזר יוסף לרוסיה על מנת לשרת בצבא הקיסרי ,בכדי למנוע מהשלטונות להטיל קנס כספי בעבור השרות הצבאי, אך משנקטעה אצבעו מצא סיבה להשתחרר מהשרות וחזר מיד לחבריו החלוצים בארץ.
יוסף המשיך בעבודתו החקלאית במושבה מגדל ובהמשך במושבה סג'רה לאורך שנה ,שם התערה בחברי אגודת השומר והתיידד על ישראל בן ציון ,ידידות שהביא אותו להתיישב בהתנחלות החדשה כפר אוריה עם חבריו וחברתו אווה טבנקין שאחיה הכניסו ברוסיה כנער לאגודת פועלי ציון.
לאחר שנת עבודה בכפר אוריה ,עזבה הקבוצה שמנתה 13 חלוצים ושלוש חלוצות ,והתיישבו בחוות כנרת ,בעקבות בקשת רופין וחבריו לחזור ולקבל את העבודה בחווה, בעקבות עזיבת הקבוצה האמריקנית את החווה,רופין וחבריו טענו ,שעל הקבוצה להתיישב בחוות כנרת כי אחרת החווה תיסגר.
חברי הקבוצה :מאיר רוטברג, נח נפתולסקי, בן-ציון ישראלי, יהודית ואברהם קרביצקי, יצחק פיינרמן, אהרן שירלובסקי, דוד פ , יהושע אדלר, אברהם דוד גורדון, יוסף זלצמן, יצחק טבנקין, אוה טבנקין, חיה ישראלי, ב. ברנשטיין ואלכסנדר ג.
בעת שחזר יוסף לחוות כנרת עם קבוצתו ,הצטרף לרעיון של הקמת קבוצת כנרת , הוא החל לעבוד בהכשרת האדמה של הקבוצה לעבוד חקלאי טרם חריש וזריעה,ולאחר מכן הצטרף לקבוצת החורשים,בסוף יומם ,רתמו את הפרדות לעגלה קשרו את שוורי החריש לעגלתם ויוסף וחברו דוד יהושוע.
כיוון שארבע ימים לפני כן נהרג ברסקי חבר בקבוצת דגניה ולפני מותו הצליח לפגוע באחד מתוקפיו החליטו בני משפחתו של הבדואי שנפצע לפגוע בחלוצים בנימוק של נקמת דם,מספר בדויים ארבו ליוסף וחברו דוד יהושוע בעת שעשו את דרכם בסוף יום העבודה ופתחו באש ,כתוצאה מהירי נפגע יוסף בכדורים בבטנו, חברו שרץ להזעיק עזרה עוד הספיק לראות איך שתי הפרדות נשדדו והובלו מעבר לירדן.
לאחר חקירות רבות הוחזרו הפרדות השדודות מעבר הירדן,אך המרצחים שזהותם הייתה ידועה נותרו במעבר לנהר הירדן כיוון שמושל המחוז סרב להסגירם למשטרה בחלק המערבי של נהר הירדן.
יוסף הובל לטיפול במושבה כנרת לטיפולו של החובש חפץ גם דוקטור טורנס רופא בית החולים בטבריה הוזעק,אך היד קצרה להועיל ויוסף נפטר על מיטת חוליו, יוסף נטמן בקבר הראשון שנכרה בשטח כנרת מתחת לעץ איקליפטוס בנקודת הירצחו, קברו מוקף בשבכת ברזל ירוקה , כרית השיש שהניחו חבריו בצורת גליל ,מונחת בראש הקבר .
אל חלקת הקבר מגיעים בכביש המוליך לקבוצת כנרת ,ממש לפני שער הכניסה עוברים לשביל עפר לכוון מרכבות הירדן ובדרכנו נפגוש את חלקת הקבר, בהמשך נמצא גן בן ציון ישראלי ממקימי קבוצת כנרת.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.