ירושלים רבי יואל משה סלומון

נולד בירושלים למד בירושלים אצל הרבנים מקאליש ומקוטנא , בסיום לימודיו יצא ללמוד את עבודת הדפוס באירופה , לאחר שלמד חזר לארץ ישראל בשנת 1862  ,נפגש עם משה מונטיפיורי וקבל ממנו כספים על מנת לרכוש מכונות דפוס, את בית הדפוס שפתח בשנת 1863 , מיקם בחצרו בשכונת נחלת שבעה , עד שהעבירה לרחוב הרב קוק לחצרו של בית אברהם ברוכוף ברחוב הרב קוק 8 בסביבות 1930, בית הדפוס שפתח היה השני בירושלים הראשון היה של ישראל בק  .
בנוסף להיותו תלמיד חכם ,חיבר יואל משה סלומון שירה והיה בעליו עם שותפיו  של עיתון הלבנון שנפתח בשנת 1863 שאותו סגר מקץ שנה במתכונת הארץ ישראלית ,בעיתון הביעו האשכנזים הפרושים את דעתם והגנו על כספי החלוקה , עיתון הלבנון נסגר שנה לאחר שנפתח , שותפיו  בעיתון היו מיכל כהן ויחיאל בריל , מחלוקות עסקני העדה האשכנזית בין הפרושים והחסידים ,לדרך הגשמת הציונות הדתית , הביאה מאמרים מושחזים אחד כנגד רעהו בשני העיתונים .
למעשה המלחמה בין החבצלת עיתונו של ישראל בק בתחילה שתמך במלחמה בכספי החלוקה, לבין עיתונו הלבנון של יואל משה סלומון שתמך ברבנות ובכספי החלוקה ,הביא לקריסה כלכלית של שניהם מקץ שנה להופעתם, למרות שעיתון הלבנון המשיך להופיע באירופה , עיתון החבצלת לאחר שנסגר נפתח מחדש לאחר שנים בידי ישראל דב פרומקין חותנו של ישראל בק .
יואל משה סלומון פתח בשנת 1877 גם את העיתון יהודה וירושלים כדו שבועון ,העיתון נפתח בעקבות עבודתו כאחד ממייסדי אגודת יהודה החדש בירושלים לגאולת הקרקע וההתיישבות עליה ,אלא שגם עיתון זה נסגר מקץ שנה,יואל משה סלומון המשיח בהגשמת רעיונותיו ליישב את ארץ ישראל ולמרות שהתגורר בשכונת נחלת שבעה ,המשיך בפעילות  ליישב ולגאול אדמות להתיישבות יהודים בארץ ישראל ,סלומון היה גם בין מקימי המושבה פתח תקווה .
תחילה ברעיון לרכישת הקרקע להקמת המושבה פתח תקווה, לצורך זה הוקמה  האגודה ”חברת עבודת האדמה וגאולת הארץ " ובהמשך יואל משה סלומון ביחד עם דוד מאיר גוטמן ויהושוע שטמפר רכשו את האדמה שעליה קמה המושבה,יש הטוענים כי את עיתונו יהודה וירושלים הוא סגר מחוסר זמן כיוון שעסק בהקמת מושבת פתח תקווה
אויבים לא מעטים היו ליואל משה סלומון מצד קנאים וקיצונים דתיים מעדת החסידים האשכנזיים  ,שבחלו בדרכו ובהטפתו לישוב ארץ ישראל  ובמיוחד ברצונו לשנות את החינוך הדתי הקיצוני לחינוך מתקדם יותר בערכי הזמן,ובמיוחד על מלחמתו לעבודה עברית בארץ ישראל והשימוש בשפה העברית .
בהגרלה לחלקות ולבניית ביתם בשכונה, זכו יואל סלומון ורעייתו חנה ,לבניית הבית הראשון בשכונה ,אך מחוסר יכולת להתחיל בבניה ,נמסרה זכות זאת ליוסף ריבלין שבנה ביחד עם מיכל כהן את שני הבתים הראשונים בשכונה ,סלומון ורעייתו נכנסו בהמשך לאחד הבתים הראשונים שנבנו בשכונה, הבית של יואל משה סלומון ,ניצב במקום שהיום נמצא בו בית יואל ברחוב יפו 33 ,בית יואל הוקם בשנת 1962 על חורבות ביתו של יואל סלומון , בביתו זה בשנת 1912 ערך את טקס סלומון ורעייתו את הברית של אחד מבניו
יואל משה סלומון היה אחד משבעת מייסדי שכונת נחלת שבעה והיה בעליו של הבית הראשון שבו התגורר עד מותו ,בצוואתו הוריש את נחלתו לבניו , היחידי מבין שבעת המייסדים .
טוביה בנו של יואל משה סולומון
נולד בעיר העתיקה בשנת 1863 את חינוכו בתחילה קיבל בעיר העתיקה ובהמשך לקח אותו אביו יואל משה סלומון להמשך חינוכו להתיישבות יהודיה, אצל הרב מרדכי גימפל  שבה התגוררו המתיישבים שהקימו את המושבה פתח תקווה בתקופה שהדבירו את מחלת המלריה במושבה פתח תקווה ,בעת שעשתה בהם שמות.
טוביה יצא עם אביו למסעות בעולם ולמד את תורתה רכישת האדמות והשנורר אצל עשירי היהודים באירופה,כאשר חזרו לירושלים האב והבן, המשיך בנו טוביה את לימודיו בישיבת עץ החיים בעיר העתיקה, ואף בסניף שהועבר לגאונים בנחלת שבעה.
בהמשך למד את תורת הדפוס עם אחיו יוחנן דוד , ולאחר שלמדו לקחו על עצמם לנהל את בית הדפוס סלומון לאורך שלושים שנה ,בעת שאביו עבר למגוריו החדשים בשכונת נחלת שבעה עבר הבן טוביה והתגורר בחצרו של האב.
בהמשך המשיך טוביה והיה בין מייסדי שכונת בית יעקב ומשם עבר להתגורר בשכונת קריית שמואל בסמוך לבית הנשיא של היום,בנוסף לעבודתו בדפוס היה טוביה איש ציבור ועסקן רב מעללים,גזבר מספר עמותות ואגודות שהחליט כי בגיל 65 הוא איננו משמש יותר כגזבר כאשר מלאו לו שבעים שנה מסר את מושכות בית הדפוס סלומון לשלמה ומרדכי סלומון בני אחיו , אז התיישב בביתו והמשיך לכתוב ספרים ומחקרים שעסקו בעיר העתיקה ובספור חומותיה .

מיקום