התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

מעט על אביו הרב יצחק זאב גולדברג ורעייתו מלכה
האב עלה לארץ ישראל בשנת 1857 עם רעייתו ושלושת ילדיו,לאחר עלייתו התיישב בירושלים העתיקה,בעת עלייתו הביא מעט מזומנים וחביות אלכוהול למכירה בארץ ישראל,אלא שהחביות רוקנו בבית המכס התורכי והגיעו לידיו ריקות כתוצאה מכך הגיע המשפחה לפת לחם ומשרה שהוצאה לו כמלמד לילדים בבית המדרש "עץ החיים" בחצר החורבה .

לאחר שנה של חיים קשים וחסרי כול  פתחה אשתו מלכה חנות מכולת מימין לשער חורבת ר יהודה החסיד ,פתיחת החנות אפשרה לאב יצחק לפרוש ללימודיו ולהמשיך ללמד דרדקים,למרות שלא שלטה בתחילה בשפה הערבית ולמרות הכול הצליחה לרכוש חלב ולעשות חמאה שהתפרסמה בטיבה בעיר העתיקה,מסחר זה איפשר למשפחה להתפרנס בכבוד .

הבן בן ציון יאדלר
בן ציון יאדלר נולד בשנת 1872 בירושלים ,בן שושלת שמקורה בשבט אפרים,שמו יאדלר נגזר משם האזור שבו התגוררה המשפחה באזור וילנה שנקרא יאדלר,בן ציון ואחיו חיים היו בניהם של הרב יצחק זאב גולדברג ורעייתו מלכה.
בצעירותו בלט בן ציון יאדלר בכישוריו בלימודי התורה ובמיוחד בש"ס ובהלכות רבנים פוסקים,התפרסם בדרשות אשר ערך בבית המדרש מנחם ציון בחצר בית כנסת החורבה בצעירותו נשא את רעייתו הניה בתו של הרב מרדכי הכהן גלובירמן ,רבני ירושלים ששמעו את דרשותיו המריצו אותו להתמסר לדרשנות בבתי הכנסת בירושלים,הם אף מינו אותו לדרוש בבתי הכנסת ביפו וברחבי מושבות יהודה.

שמעו כדרשן הגיע גם לרב סלנט ,שהזמינו לדרוש בבית הכנסת בית יעקב בחצר החורבה לאחר דרשנות זאת מינה אותו הרב סלנט "כמגיד מישרים" ,משרה ללא תשלום אך בזכות לדרוש בכול בתי הכנסת שיחפוץ,כמו כן התמנה מטעם העדה האשכנזית לספק הכשר לגידולים חקלאיים ברחבי ארץ ישראל ולצורך זה היה נוהג לעבור במושבות יהודה רכוב על חמור ולבדוק הכשרי גידולים ומוצרי גבינות וחלב מבעלי חיים.

בשנת 1913 ארגן את מסע הרבנים ברחבי ארץ ישראל במשלחת שכללה את הרב קוק והרבנים יוסף חיים זוננפלד , יונתן בנימין הורביץ ויעקב משה חרל"פ ואפילו ביקרו במושבה כנרת .

בשנת 1923 אחרי הבחירות לוועד הפועל החליטו באגודת ישראל להיבחר לרשות המחוקקת במסגרת הגשה של רשימה מוסכמת של כול הפלגים לשלטונות המנדט ללא מלחמת בחירות ,הנציג של שכונת ימין משה היה בן ציון יאדלר,
בשנת 1929 בהתקרב יום כיפור , נשא בן ציון יאדלר דרשה בבית הכנסת במאה שערים כי למרות שאינו אוהד את החלוצים הציונים , הוא טען שבהתקרב יום כיפור מתעורר בהם הרגש היהודי והחרטה על חטאיהם ועל כן מוטלת החובה על הציבור הדתי להתפלל לנשמות החלוצים  כיוון שהם מגנים על גופם של הדתיים בארץ ישראל.

דרשות אלו שזקני ירושלים מכנים הקינות ,על שום שלא ניחן בכושר רטוריקה מעולה ,או בכושר דיבור הסוחף אחריו המונים, אלא בדרשות הקינה והבכי לחורבן הבית,לחילול בית המקדש ואפילו לחילונים שנחו את דרך התורה.

כתבה שפרסם איש השכונה בשנת 1933
כתבה זאת פורסמה בעקבות הרהורי ליבו של תושב השכונה למצבה הירוד של שכונת ימין משה , התושב הגר בשכונת ימין משה משנת 1920 ,כך כתב בשנת 1933 בתגובה לכתבתו של פנחס בן צבי גרייבסקי איש השכונה :
למרות ייחוסה הרב של השכונה כשכונה החלוצית הראשונה מחוץ לחומות , הריני מלין על מצבה שכונה דלה ועיניה הן רוחנית והן החומרית חסרות ,מדי יום פוחתות המשפחות שעוזבות את השכונה , ולמרות שאני מתגורר בשכונה כשלוש עשר שנים, ולמרות מאמצי לפעול למען השכונה בעזרת תושבים שהשכונה חשובה להם.

אין אנו הפעילים מצליחים להרימה לרמה גבוהה יותר ולפתחה בשרותיה המוניציפאליים, התהום העמוקה בין שני חלקי השכונה ובין הספרדים לאשכנזים, מונעת את האפשרות לחבר את חלקי השכונה לאידאל תרבותי משותף,יכול להיות כי הקיצוניות האשכנזית מידי בן ציון יאדלר לבין הסובלנות של בני העדה הספרדית ,גורמת למצב שכאילו בשכונה גרים שתי עדות שונות ולא שתי סקטורים של יהודים.

אגדה שמספרים זקני השכונה
שנת 1935 תאונה בבית ה כנסת של ימין משה ,בעת שהתקיימה תפילה בבית הכנסת הגיע הרב אברהם יוחנן יאדלר מהוותיקים, התפלל את תפילת הבוקר, בליווי תלמוד תורה עד השעה 7:30 , לאחר מכן בעודו עטוף בתפילין עלה על כסא להחזיר ספר גמרא למדף הספרים החליק ,התעלף ונלקח לטיפול רפואי בשבר בידו , ואז הגיעו הלשונות הרעות והוסיפו שגם אחיו בן ציון יאדלר נלקח גם הוא בעבר עקב שבר ברגלו ( הרכילות ).

פעילות דרשנותו של בן ציון יאדלר
דרשות אלו שבהם תקף בן ציון יאדלר את החילונים ושאינם מאמינים בשם , על חורבן בית המקדש המשיך לשאת בן ציון יאדלר שכונה "מגיד המישרים" בקרב שומעיו במאה שערים למרות גילו המופלג עד שנפטר בשנת 1962 בגיל 96 שנה בבית מגורים בקטמון .

בעת שהתגורר במאה שערים נהג בן ציון יאדלר לערוך יומיים של תעניות וסיגופים במהלך השבוע .
זקני העיר מספרים כי עד שנת 1930 ,נהג הרב בן ציון יאדלר ,לאורך חצי יובל לשאת דרשה ב ט' באב ליד הכותל זקני ירושלים מספרים כי הגיע איסור מהשלטונות המנדטוריות לדרשה זאת שאותה ערך בכול שנה ליד הכותל, ולכן דרש את דרשתו במאה שערים,כיוון שהתפרסם כמגיד דרשות החליט לנסוע לעמק יזרעאל ולישובים היהודים ולדרוש להם, כיוון שלא טרחו אנשי ההתיישבות להגיע לדרשותיו ,הוליך את עצמו ליד הרפת והמחלבה ונשא שם את דרשתו כנגד כנס המחולות,כנגד כפירתם של אנשי תל עדשים לדוגמא בדת .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.