ירושלים יקב שור
תודה לאביבה מץ לעזרה בהכנת המאמר.
יקבי משפחת שור הם היקבים הראשונים אשר נוסדו במדינת ישראל על ידי בני משפחת שור מירושלים. היקב הראשון נוסד ב-1848 בעיר העתיקה בירושלים במקום שכיום הווקף משפץ להקמת ספרייה איסלמית על שם אנוואר נוסייבה וממנו התפצלו לימים מספר יקבים ישראלים כמו יקב ירושלים, הכורמים, ארזה, ויקבי ציון.
בני המשפחה מייצגים 140 שנים של ייצור יין מתוקים לקידוש בחמישה דורות , לחג הפסח ולחגי ראש השנה , בשנת 1953 פסק הבד"ץ לקבלת רישיון ליין חרדי ,שיהודי שאיננו מקיים תרייג של מצוות ובעצמו דתי ,אינו ראשי לעבוד ביקבים המייצרים יינות לציבור הדתי.
בני משפחת שור עלו לארץ ישראל 18940 ,בראש המשפחה עמד מרדכי אברהם שור הרב והשוחט ,חסיד האדמו"ר מרוזי'ן ,שנשלח לארץ ישראל והתיישב בירושלים העתיקה ,שם שימש כראש ישיבת תפארת ישראל , שנתיים לאחר הגעתו לארץ ,הקים את היקב המשפחתי הראשון בעיר העתיקה ליצור יין לקידוש בשם קונדיטון .
לאחר הקמת היקב אחיו של הסבא ,יצא להקים ברוסיה סניף ליצוא יינות מישראל ליהודים דתיים ברוסיה בתקופה שלפני המהפכה הרוסית , את יבול הענבים רכשה המשפחה מכרמי ערביי חברון , בתקופה ההיא לא נמכר היין בבקבוקים ,ומי שרצה היה מגיע עם מיכל ורוכש יין ישר מברז החביות.
בעת שבני המשפחה התיישבו בירושלים בתקופת שלטון העותומאני בארץ, הקימו בני המשפחה שני יקבים בתחומי העיר העתיקה בקרבה לכותל, כאשר הגיעו האנגלים לארץ, דרשו הם להעביר את מיקומם של היקבים מחוץ לחומות העיר העתיקה.
היקב הראשון שנבנה בעיר העתיקה נמסר לניהול בנו יצחק לאחר מותו של הסבא אברהם, והוא העבירו בבוא הזמן לבנו שמואל, שהתחתן ואשתו הולידה לו 16 צאצאים שמתוכם רק עשרה שרדו, שמואל העביר לבנו יחיאל שהיה נינו של אברהם , לצד היקב נבנה גם בית מרזח שנקרא בידי התושבים חמרה רוזה ,שאותו ניהלה הסבתא רוזה , ביד רמה וקשה שגרמו לכולם להיזהר ממנה , אפילו במאורעות 1929 פחדו הערבים ממנה ולא התנכלו למשפחה.
למרות זאת נטשו בני המשפחה את משכנם ,לבית נכנסו מספר משפחות ערביות ,וכיום היקב שננטש עובר שיפוץ על מנת להפכו לספריה מוסלמית, בני המשפחה עברו להתגורר בשכונת בית ישראל שקרובה לשכונת מאה שערים, ושם גם הקימו את היקב בבית הזה נותרה הבת מרים לאחר עזיבת האחים ומות ההורים , אל היקב בעיר העתיקה לא חזרו גם לאחר מלחמת ששת הימים.
היקב עשבר לשכונת בית ישראל ,שם רכשה המשפחה בור גדול ששימש בזמנו כבור לאיסוף מי גשמים ,שהפך לאחר רכישתו לייקב שנקרא יקבי ציון בניהול האחים אלישע ופרץ שור, אלא שהאגדות מספרות בבדיחות ,כי לטענת הלקוחות היין נמהל במים , כנגד השיבה המשפחה בלעג כי ניתן לייצר יין מענבים במיוחד בשנים שאינן גשומות .
היקב בבית ישראל נוהל בידי אלישע ,בן דודו של יחיאל, את היקב שלהם במוצא תחתית הקימו האח אלישע ויחיאל , שנקרא יקב ציון, יחיאל עצמו התגייס לצבא והמשיך לשרת במילואים ביחדות התותחנים, עד שיחיאל עזב את היקב במוצא ,והקים את יקב הכורמים במישור אדומים בעזרתה של רעייתו שבבדיחות הדעת האגדות מספרות כי זאת שמנהלת את העניינים .
הממלכה גדלה , כמו שמספר הצאצאים גדל לילדי השבט, ובמישור אדומים הוקם בתחילה יקב שנקרא יקב ציון, ולאחריו שני יקבים נוספים הנקראים תל ארזה והכורמים שבגבעת שאול, המנוהלים בידי יחיאל ומוטי שור, והאחרון הוקם במוצא תחתית , ביקבים מייצרים בני המשפחה סוגי יין ושתיה אלכוהולית חריפה .
למרות ההצלחה לאורך השנים , החלה ירידה של צריכת יינות לקידוש, והאחים התפתחו גם בנושא יבוא ומסחר ביינות ושתיה חריפה.
במחצית שנת 1971 פשטו אנשי מס הכנסה על בתים ומחסנים כולל כאלה שלא היו ידועים בירושלים ומחוצה לה, העוסקים בייצור ובשווק יינות, של משפחת שור הירושלמית, למשפחה היו שני יקבים באותה העת, יקב הכורמים בגבעת שאול ויקב אשכול שנרכש בשנת 1964 .
במהלך הפשיטה הוברר כי למשפחה מחסנים שאינם ידועים שבו הוחזקה סחורה עודפת שהשיווק בהם החיה בידי רפאל טאובר , ברשומות ההצהרות שהוגשו למס הכנסה בשנים שעברו, התגלו שמוות פיקטיביים של שותפים שחלקם פועלי היקבים.
פשיטת חוקרי מס הכנסה כללה חיפוש בבתיהם של יחיאל ,אלישע ,שלמה שמואל בני משפחת שור ,ובבית שותפם רפאל טאובר, נערכו גם חיפושים ביקב שבמוצא תחתית ,במחסנים שבאבו דיס, בבאר שבע ,ובמחסנים בעיר העתיקה.
בין הממצאים שנמצאו היו פנקסי שקים חתומים בלנקו, מסמכי רכישה וחשבונות בנקים.
התברר גם שהשותפויות רכשו ,מכוניות משא על שמות שאינם של היקבים , חלקם של תוויות הבלו שהודבקו על הבקבוקים לא היו מקוריות ועליהם לא שולם מס הכנסה כחוק.
יחיאל שור ונכדו של מרדכי אברהם שור ,ניהל את יקב מוצא תחתית ביחד עם אחיו אלישע (יין קונדיטון המפורסם) ובעבר היה שותף ביקב המשפחתי יקבי כרמל, ובעליו של יקב יקבי הכורמים שבמישור אדומים.
תודה ליושבי הקרנות ,לקשישים שעמם שוחחתי בשוק ומחוצה לו, שזיכרונם עדיין עמם, לעוזרים במלאכה ,לעיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל , הספרייה הלאומית ,ומקורות שונים שעזרו ביצירת מאמרים אלו ואישים שאנו הירושלמים זוכרים, אך מפאת גילי המבוגר ,באם שכחתי לציין את שמם ולתת להם את הקרדיט ,אבקש סליחה כי זה נעשה בשגגה ,ואשמח להוסיף את הערות ולתיקונים שישלחו אלינו, להזכירכם זהו אתר ללא רווח ,אלא כלי למידע כללי לאוהבי ההיסטוריה של ארץ ישראל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.