ירושלים השחיטה היהודית בתקופה התורכית והמנדט

לאורך כול תקופת היהדות וההצמדות לחוקי השחיטה ידועה הבעיה שמחירו של הבשר המוכשר יקר יותר ממחירו ,כאשר הבשר לא עבר את התהליכים הידועים של שחיטה ,או תהליכי ניקור והכשרת הבשר על פי ההלכה והחוקי הכשרות היהודית.
לכן התחרו השוחטים ובעלי הבקר במכירת בשר הטריפה,תוסיפו לכך את התחרות בין השחיטה על פי ההלכה האשכנזית או הספרדית, את התחרות הקשה בין השוחטים על פרנסתם ,מחוסר אכילת בשר עקב מחירו הגבוה וצמצום הצריכה למשפחות עניות שניזונו ממנו פעם בשבוע במקרה הטוב (אנשי כספי החלוקה לדוגמא).
בשנת 1911 הועלו טענות קשות כנגד הקצבים על מחירו הגבוה של הבשר הכשר, כיוון שאת הבשר הטרף רכשו רק מעט קצבים נוצריים בעיקר ממוצא גרמני והתחרות על מכירתו למעט הקצבים הללו ,הביאה לירידת מחירים של הבשר הטרף לממדים שהיו על סף הפסד לשוחטים, ממדים אלו הביאו למחיר מכירה של 15 פרוטות לרוטל ,כנגד מחיר של ארבעים פרוטות לבשר שעבר תהליך הכשרה.
נוצר מצב אבסורדי ,שהשוחטים על מנת לספק ,את כול כמות הדרישה הגדולה לבשר הטרף ,נאלצו לספק לסוחרים הנוצריים, בשר כשר במחיר מופחת ,על מנת לעמוד בתחרות כתוצאה מכך וברצון שלא להפסיד נאלצו הקצבים להרים את מחיר הבשר הכשר שמכרו ליהודים ומכאן ההתמרמרות .

מיקום