ירושלים העיר העתיקה ספור תלאות היהודים במאה התשע עשר

עד תחילת המאה התשע עשר תחת שלטון התורכים בארץ ישראל ובירושלים העתיקה בין החומות מספרם של היהודים לא היה רב , כאלפים איש נוספו לאוכלוסיית העיר בשנת 1836 בעיקר יהודים אשכנזיים עקב רעידת האדמה הגדולה שחוותה ארץ ישראל ובעיקר בעיר צפת .
שלא יעבור בראשכם כי הם הגיעו לנחלה ושלום בעקבות המעבר לירושלים העתיקה, הבעיות העיקריות שחוו היהודים בעיר העתיקה התנקזו בראש ובראשונה ביחסו המשפיל וההתנגדות של הרוב המוסלמי בעיר העתיקה כנגד התושבים היהודים, קיצונים ואנשי דת מוסלמיים מיררו את חייהם יש להוסיף את מעמדם הבלתי חוקי מצד השלטון התורכי שניזון ממנות בקשיש ,כמו שנאמר כסף יעוור עיניי שליטים ופקידות, תוסיפו לכך את חוסר היכולת להתלונן ,או בפני מי להתלונן ,בשל התנהגות והצקות של שכניהם המוסלמים והרי לכם מרקחת חיים מסובכת.
אך הצרות הגדולות יותר בתנאי המגורים בעיר העתיקה נבעו מחוסר מודעות ותכנון לקוי של העיר שהתרחבה בין החומות ללא בקרה או הכנת תשתיות ובעיקר מחוסר רצונו של השלטון התורכי להשקיע ולשפר את תנאי המחייה והבריאות בתוככי העיר העתיקה והרי לכם מתכון בטוח לכישלון.
על כך יש להוסיף את מצוקת המגורים ,עקב עליית מספר התושבים ביחס למספר מקומות המגורים בין החומות ,תוסיפו את תנאי התברואה הקשים שנבעו מחוסר תיעול למימי הגשמים מחסור בתעלות ביוב הוסיפו לכך מקווי ומאגרי מים בשלוליות מקור למחלות וכול המחלות והמגיפות שהגיעו אתם והרי לכם תבשיל קטלני למקרי מוות רבים .
כמו שאמרו זקנינו :בבית שהשמש איננה נכנסת לתוכו מחלונותיו , צפוי הרופא להיכנס דרך דלתו, הוסיפו אחרים : לרפואה דרושים הרופא אויר נקי בתוספת לתרופה רופא השמש באמצעות קרניה, מקווי מים טובים כנגד מקווי מים מזוהמים מתועלים.
בעיית המים התלויה בכמות מי הגשמים שנוקזו בבורות האיסוף בתחום שבין החומות ובכמות הבורות שנחצבו אל כמות גודלה של האוכלוסייה היוותה גם כן בעיה רצינית נוספת, רבים מתושבי העיר העתיקה נאלצו לרכוש מים מידי תושבי כפר השילוח – סילוואן ששאבו מים ממעיין השילוח וממעין עין רוגל , ברכישה זאת היו תלויים בחסדי מובילי המים שקבעו מחירים למים הנמכרים לפעמים במחירים מופקעים.
אגדה ירושלמית עתיקה מספרת כי באחד מביקוריו הראשונים של מונטיפיורי בארץ ישראל ראה את מצוקת המים של היהודים בין החומות והחליט לעשות מעשה , מונטיפיורי פנה לפחה המושל ובכיסו ממון שהחליף ידיים וקיבל בתמורה, פירומן ( רישיון) לשקם את אמות המים העתיקות מכוון בריכות שלמה לטובת הזרמת מים ליהודים בעיר העתיקה.
מלאכת השיקום הצליחה ומים החלו להגיע לידי תושבי העיר העתיקה וליהודים בפרט, אלא שפרנסת מוכרי המים הערביים נפגעה ובצעד נגדי ומחוסר שליטה תורכית ופיקוח ,הם פגעו במלאכת השיקום ותעלות אלו יבשו שוב.
כיוון שמצוקות הבריאות, המגורים ,הניקיון והמים, גרמו לחלקם מחשבות שיש לערוך שינוי בתנאי המגורים ואולי הגיע המועד לחפש מגורים חילופיים מחוץ לחומות העיר העתיקה,אלא שלרעיון זה קמו שתי בעיות עיקריות, אחת הבעיה השלטונית ,כיוון שבעת השלטון התורכי לא ניתן היה לרכוש שטחי אדמה מחוץ לחומות העיר וברחבי ארץ ישראל לנתינים שאינם מוסלמים או בעלי נתינות תורכית, בתוספת לבעיה הביטחונית להגנת תושבים אלו מידי כנופיות השודדים הערביות, ששלטו בסביבה שמחוץ לחומות בעיקר בשעות הלילה , בפועל שערי העיר העתיקה נסגרו בשעות הערב ואין נכנס ואין יוצא עד שעות הבוקר .
מצוקת הדיור היוותה כאב ראש אדיר לתושבי העיר היהודיים שהגיעו מתרבות דיור שונה ומתרבות תברואה וניקיון , הצטופפות מספר משפחות במבנה ובחדרים שבהם ניתלה וילון כמפריד בין משפחות לא היטיבה עמם .
כיוון מצוקת הדיור ,בלטה אל מול עיניהם של המשכירים הערביים לבתים וחצרות ,הם נהגו להעלות את מחירי הדיור ,בהתאם לרצונם בעת שחפצו , מנגד יהודים חדשים שהסכימו להוסיף כסף למשכירים ,גרמו ליהודים בעלי הכנסות נמוכות יותר להיפלט ממגוריהם ולגור בתנאים שאינם מתאימים למגורי בני אדם, למשכירים הערביים נוספו ספסרים יהודיים (כפי שהיהודים קראו להם סרסורים) בעלי ממון שחברו אליהם ושרצו להרוויח ממון ממצוקה זאת ,יהודים אלו שכרו מבנים וחצרות מידי הערבים והשכירו רכוש זה ליהודים ,במחירים גבוהים יותר ,ממחיר שהם שילמו לבעלי הבתים הערביים.
אי לכך לקול שוועתם של התושבים היהודים בין החומות, התכנסו נכבדים ורבנים יהודיים בולטים מבין העדות הספרדיות והאשכנזיות בעיר העתיקה והחליטו לקבוע חוקים של העדה היהודים במטרה להילחם ולקבע חוקים למיגור התופעות השליליות בקביעת מחירי ההשכרה ותנאי החוזים להשכרה וקביעת זכות החזקה לחוזים אלו .
על מנת להוסיף משקל וענישה מוסדרת ליהודים וערביים שיחרגו מתנאים אלו שנקבעו הופעלו מוסדות שפיטה פנימית תורניים ומערכת ענישה וחרמות , שכללו איסור השכרה או חתימה על חוזים דרקוניים לכלל היהודים , בהוספת עונשים לחורגים מהכללים שנקבעו בידי הועדה שנתכנסה.
יש להודות שקביעת החוקים החדשים עזרו כמו חמצן רגעי לחולה, כיוון שמספרם של התושבים היהודים המשיך לעלות כנגד מספר הדירות והחצרות שנשארו במספרים קבועים ובחוסר בנייה חדשה מאי מתן רישיונות ומחוסר מקום לבנייה חדשה.
לבעיית המגורים יש להוסיף את מצב המבנים שלאורך עשרות ומאות שנים ,לא נגעה בהם יד לשדרגם או לתקנם ,בעת שהגיע החורף מימי הגשמים עשו בשלהם לחדירה לתוך מבני המגורים , מרתפים וכוכים ללא חלונות ותנאים קשים אלו הביאו בסופו של דבר להגשמת הרעיון לבניית שכונות מגורים ליהודים מחוץ לחומות .
קול צעקתם של יהודים אלו בתחומי העיר העתיקה , נגעו לליבו של משה מונטיפיורי שהחליט לעשות מעשה בפתיחת הדרך והקו ליציאה מן החומות.

מיקום