התחבר
אכסניית פאולוס ממוקמת בעיר העתיקה ממול לשער שכם ,כניסה בתשלום פעוט, הכניסה לביקור ממוקמת ברחוב ממול לשער הנקרא דרך שכם מספר 2,שני שערי ברזל בגדר האכסניה, לצלצל באינטרקום לפתיחתם כניסה לביקור בתשלום נמוך , החלק המיוחד בביקור הוא העלייה במדרגות לגג האכסניה שלוש קומות ,יש גם מעלית לנכים,מגג האכסניה נשקף נוף גגות בתי ירושלים החדשה והעתיקה ב 360 מעלות ,עד הר הצופים ,הר הזיתים ושיפולי ים המלח.
הקדמה
בעת שהחלו הרעיונות בידי הגופים הנוצריים להתיישב בישראל וחברו להם תנועת הצליינות הנוצרית להתעורר ,החלו גופים הקשורים לזרמי הכנסיות השונות ולמעצמות בראשות בתי המלוכה של אנגליה ,גרמניה ורוסיה שהיו קשורים בקשרי נישואין בין הממלכות ,מטרתם הייתה לרכוש אדמות ולטפח מוסדות נוצריים שכבר היו בארץ ישראל .
רכישת האדמות החלה להתבצע כאשר הוקמו קונסוליות שונות בארץ ברשותם של העותמאניים ששלטו בארץ הקודש, חלק ממניעי הגופים הנוצריים שהגיעו במאות השמונה עשר והתשע עשר היית מטעמים של המרת דתם של תושבי הארץ היהודים והמוסלמים,הגופים המיסיונרים השתמשו בשיטות שונות של קרוב היהודים בעיקר מקרב פשוטי העם הנזקקים והעניים ,הם סיפקו מזון,סעד, רווחה, חינוך ורפואה.
חלק מהמניעים ברכישת האדמות ,היה להקים אכסניות לגלי הצליינים שהחלו לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות וחלקם בהקמת מוסדות נוצריים להנצחת בני המלוכה בעודם בחיים וכאלה שהלכו לעולמם.
הזרם הראשון הקתולי שהחל לרכוש אדמות בישראל שייך לבית המלוכה של הצארים ברוסיה מה שאנו קוראים הכנסייה היוונית הלבנה,החלק השני שהחל לרכוש אדמות שייך לזרם הפרוטסטנטי והאנגליקני של בית המלוכה הבריטי, החלק השלישי והאחרון שהחל לרכוש אדמות בישראל קשור לממלכה הקיסרית הפרוסית גרמנית.
השלב הראשון של החדירה המיסיונרית הגרמנית קשורה במיזם משותף של נוצרים פרוטסטנטים גרמניים עם כמרים אנגליקניים אנגליים , שהקימו מעיין בית תפילה בסגנון יהודי שנקרא כנסיית המשיח , מיקומה נבחר על הדרך לכותל שבו התפללו היהודים, לאחר שהבינו הכמרים הפרוטסטנטיים הגרמניים ,כי לא צלחה דרכם להמיר את דתם של היהודים בכנסייה זאת הם נטשו את המקום והחלו לרקום תוכניות שונות.
הכנסייה הגרמנית החליטה שהיא פונה לקהל ילדי היהודים ,להמיר את דתם בפתיחת מוסדות חינוך וסעד , הם פתחו את חצר שמידט ברחוב הילל, את בית היתומים הסורי על שם לודוויק שנלר ,הידוע לנו בשמו מחנה שנלר,הטליתא קומי ברחוב גורג ברחבת המשביר.
בית הארחה סנט פאולוס הממוקם ממול לשער שכם , מהווה דוגמא בולטת ראשונה של רכישת אדמות קתולית גרמנית בארץ ישראל בשנים 1875-7, החיש את רכישת האדמות ביקורו של הקיסר וילהלם השני בשנת 1898 בישראל והוראתו לרכוש אדמות ונכסים לטובת הממלכה הפרוסית , מה שהקל עליו ברכישות אלו היה בריתו עם הסולטאן בממלכה העותומאנית, לאחר הביקור מוקמת כנסיית הדור מציון,אוגוסטה ויקטוריה,כנסיית הגואל הקונסוליה הגרמנית ברחוב הנביאים בית ספר אורט של היום, בית החולים הגרמני ,שהיום הוא בית החולים בקור חולים ועוד .
בתחילה נעשו רכישות הקתולים הגרמניים באמצעות אנשי כמורה מיסיונריים שחרטו על דגלם במטרה לנצר את תושביה היהודים של הארץ,כיוון שהשלטון העותומאני אסר על להמיר את דתם של תושביה המוסלמים של הארץ .
בשנת 1875 רכשו הקתולים הגרמניים שני מתחמים בירושלים , המתחם הראשון כלל את שטח האכסניה סנט פאולוס וכנסייה ובית הספר לבנות נוצריות הצמוד אליו כיום מתחם אחד מוקף חומה הכולל כיום גם את האכסניה ובית הספר לבנות נוצריות .
המתחם השני נרכש ברחוב הילל של היום שנקרא חצר שמיט,בית קצין העיר בחזית בית הכנסת האיטלקי בשנת 1886 כאשר נפתח הוא נקרא קולג שמידט על שם מנהלו הראשון ,מתחם זה שימש את בית הספר עד מלחמת השחרור שאז עבר בית הספר למתחם אכסניית סנט פאולוס למבנה שנבנה קודם לכך לצרכי האכסניה ושינה את ייעודו עקב המלחמה.
לאחר הרכישות חילק הקיסר הגרמני, את החלקות שרכש בין זרמי הנצרות בכנסיות השונות בגרמניה על מנת שיתיישבו ויקימו את מוסדותיהם הנוצריים בארץ ובירושלים בפרט.
בנייתו של אכסניית סנט פאולוס נמשכה בין השנים 1905-10 ,המבנה נחנך בשנת 1910 בנוכחות יורש העצר החדש הגרמני בנו של וילהלם השני אייטל פרידריך ,באותה העת הוא חנך גם את אוגוסטה ויקטוריה וכנסיית הדור מציון.
המבנה שתוכנן להיות מבנה ענק נבנה בחלקו הדרומי בעיקר שחזיתו כלפי הרחוב הראשי הנקרא כיום דרך הצנחנים, בקומת הקרקע הייתה שדרת חנויות,המבנה תוכנן בידי האדריכל הגרמני הנרייך ראנרד , הוא נבנה בסגנון ובהשפעה אוריינטלית וגרמנית,המבנה כלל מגדלים וצריחים, קמרונות מזכיר במעט טירה גרמנית.
הכניסה למבנה הממוקמת בצידה של האכסניה , נכנסים דרך מבואה כמגדל של טירה, עולים במדרגות לכניסה שבה ניצבים משני הצדדים פסלים של קדושים בפסל הימני למרגלותיו ראש אריה ,בסוף המדרגות דלפק קבלה שבקרבתו שעון קוקיה שהתקין קונרד שיק, כאשר התגורר במבנה .
כאשר ממשיכים לעלות לקומה הראשונה ,פונים שמאלה לשני החדרים האחרונים בפרוזדור הנקראים חדרו של הקיסר, בחדר נמצאים רהיטים מקוריים מעץ ,בני מאה למאה שנה שהובאו ממחנהו של הקיסר וילהלם השני בעת ביקורו בארץ בשנת 1898 , מענין איכן אוחסנו לאורך שנים עשר שנה עד שנפתחה האכסניה, על הקירות תמונות של בני המלוכה בבריטניה , רוסיה וגרמניה שהיו קשורים בעבותות נשואי יעילות.
לאחר הביקור בחדר הקיסרי ,חוזרים בפרוזדור ועולים לקומת הגג לצפייה מעל גגות ירושלים בשלוש מאות ושישים מעלות, מרהיב ומהנה.
בהיסטוריה של המבנה מסופר כי ,בעת מלחמת העולם הראשונה שימש המבנה כמפקדת הכוחות הגרמנים בכוחות הציר עם תורכיה את המפקד הצבאי הגרמני פון קרסנשטיין.
שמו של המבנה התפרסם בזכות שני אוספיו המפורסמים : אוסף בעלי החיים המפוחלצים של חיות ובעלי כנף בעיקר מחיות שחיו בישראל כמו דוב סורי, נמרים,אריה,ציטה,ציפורי טבע ,כולם כונסו בחדר קטן לתצוגה, אוסף זה הזמן עשה בו שמות והחיות המפוחלצות החלו להתפורר הועבר בהסכמה לאחר מלחמת ששת הימים לידי המכון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ומוצג שם.
התצוגה השנייה בקומת המרתף ,נקראת מוזיאון לארכאולוגיה והיסטוריה ,הכוללת אוסף של דגמי מבנים שבנה הכומר אדריכל קונרד שיק ,כולל דגם העיר העתיקה ,כפי שהוא נראה במאה הראשונה לפני הספירה ,במוזיאון בנוסף לאוסף עבודתו בכנסיית המשיח ליד שער יפו בעיר העתיקה , שני המוזיאונים של עבודתו של קונרד שיק בכנסיית המשיח ובאכסניית פאולוס עוברים שיפוץ ,ויפתחו לקהל בתחילת שנת 2012 .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.