ירושלים בצלאל האקדמיה לאומנות ובית הנכאות

תחילת הקמת בית הנכאות בצלאל ,שאת שמה קבלה מבצלאל ממקימי המקדש הייתה בשנת 1908, כאשר עברה האקדמיה ובית מגוריו הצמוד של בוריס שץ כיום, לרחוב בצלאל פינת רחוב שמואל הנגיד של היום ,שני המבנים הצמודים ,שהוקמו בידי עשיר מוסלמי בשם אבו שאכר ושימשו למגוריו  ,עד אשר הקרן הקיימת קנתה אותם ומסרה לבוריס שץ לצורך מיסוד האקדמיה בצלאל לאומנות.

בנוסף לניהול בצלאל ,העסיק בוריס שץ בשנת 1912 כחמש מאות בתי מלאכה,  שיצרו פרטי אומנות שונים : תשמישי קודש, ארגו שטיחים, נפחו כלי זכוכית, יצרו שולחנות בסגנון דמשקאי קלעו סלים וכסאות מקש, ליטוגרפיות, צורפות וכתיבת ספרי תורה ריקועי נחושת וקופסאות להרחה.

המבנה הראשי והמבנה הצמוד אליו השני ששימש כבית הנכאות ,שכיום משמש כבית האומנים של היום,שני המבנים  נבנו בסגנון הערבי האופייני הנקרא הילויאן , שבו קיים חלל מרכזי שממנו יוצאים חדרים, שני המבנים והחצר סביבם הוקפו בחומה, שבה היו שני שערים בחזיתם, אחד לכול מבנה.

באולמות התצוגות של בית הנכאות ,הוצגו בתחילה עבודות אומנות בעיקר תכשיטים ורקועי נחושת בעלי רקע אוריינטלי מזרחי עם השפעות, מן המזרח ותרבות מצרית יוונית, פרסית תימנית ועוד, כמובן שנשאלה השאלה האם זאת אומנות יהודית בערכי היהדות ,או האם זאת אומנות מקומית ארץ ישראלית ,או שמה אומנות בין לאומית.

בסוף שנת 1935 בירושלים ,הוקם גוף שהורכב מהקק"ל, מוסד ביאליק, הסוכנות היהודית וחבר נאמני בית הנכאות , לבחינת מצבם של המבנים ולבצע בהם שיפוץ ובעיקר חיפוי הגג ותיקונו מפני חדירת מי גשמים בחורף , שמא יפגעו המוצגים וכיתות הלימוד והסדנאות, כמו כן הוחלט לערוך שינויים מבניים ותוספות לשני המבנים בצלאל ובית הנכאות .

בית הנאכות הלאומי נפתח לביקורים בימי השבוע ,לחפצים לבקר בימי השבת ניתן היה לרכוש כרטיסים מראש לשבת בקופת בית הנאכות ובחנות אומנות ברחוב בן יהודה , בעת הביקור יקבלו המבקרים חוברת הסברים לתצוגות.

נספח לתולדות בצלאל 

כרם בן שמן בית בצלאל

בנסיעה על כביש 443 ליד הישוב בן שמן , ממוקם הכפר כרם בן שמן שבו רחוב אחד ושדרת עצי פקוסים ודקלים, מושב כרם בן שמן ,כיום מושב כפרי בחלק המזרחי של העיר לוד, שבו מתגוררים כשלושים משפחות ,חלקם של צאצאי המקום.

כיום מגיעים למקום על מנת ללמוד את הסיפור, ולצפות בבית הצורפים שעובר תהליכי שיקום ,לקראת פתיחתו לקהל, מבנה בית מלאכה שנבנה בידי בוריס שץ בשנת 1910 ,בכפר על מנת לשמר את האומנות התימנית וצורפיה.

מושבת בצלאל, שהוקמה על גבעה מזרחית לחוות בן שמן, בשטח שבין הכביש של לוד בית נבאללה ,בשטח שנרכש מאדמות בית עריף, בתחילת 1904 בידי הקק"ל ,שרכשה כאלפים וארבע מאות דונם, למושבה הובאו כעשר משפחות מתימן בידי בוריס כץ , על הגבעה הוקם חמישה בתים ובית המלאכה לצורפים, בכסף שניתן מהקק"ל כהלוואה .

מטרתו העיקרית של בוריס כץ ,הייתה לקבע מודלים לדגמים אומנותיים שייוצרו הן במפעל והן במוסד הירושלמי שהוקם בשנת 1906, במושבה הוקמו כששה מבנים לתעשייה וציבור .

שכונת בצלאל מנתה רחוב אחד, שבו חמשת הבתים ובית המלאכה, בשטח שנבחר הוקם המפעל לשימור עיצוב וייצור של אומנות יהודית של עולי תימן בין השנים 1910-14 , ביוזמת בוריס כץ ובהשראת מוסד בצלאל , חזונו של בוריס היה לשלב בין אומנות אתנית לציונות (חקלאות), כול מתיישב קיבל שני דונם לחקלאות.

האדמה שיועדה לחקלאות הייתה סלעית ,וללא עבודה הכנה מעמיקה לא התאימה לחקלאות , בנוסף לא הוכנה תשתית למים לחקלאות ולשימוש היום יומי, דבר שהקשה על הפיתוח החקלאי.

בנוסף הדרישה ליצור תכשיטים ומוצרי קדושה שנבעה מהרצון לייצר אומנות בסגנות תימני, המשימה השנייה , יצרה סכסוכים בין התושבים לבין השלטונות, נוספו להם דרישת מוסד בצלאל הפטרונית ,לתשלום דמי שכירות לבתים , על אלה נוספו המגפות , תחלופה רבה של האומנים , גרמה לבסוף לבצלאל לסגור את הרעיון  המפעל והשכונה בשנת 1914 והשטח הוחזר.

בשנת 1920 על שטח מושבה בצלאל שננטשה ,הוקם מחדש הישוב בידי 12 משפחות ,הכפר שקבל את השם הישן בן שמן שיכונים , ואך כיום שמו כרם בן שמן,  מושב שהתקיים עד שנת 1948, וננטש שוב עקב בעיות ביטחוניות ומצור ערבי עליו, אל המושב חזרו המתיישבים בשנות החמישים של המאה הקודמת.

בקצה המושב הישן נותרו שרידי המבנים ששימשו כבתי המלאכה של בית בצלאל, שנבנה בדמיון מה למוסד בצלאל המקורי בירושלים, בהמשך שימש המבנה כבית הספר של המושב, בנין שעובר בתקופה האחרונה שיפוץ ,

בקצה הכפר נמצאים עדיין שרידי הבתים ושרידי בית המלאכה של בית הצורפים , שכונה "בית בצלאל" כי היה בסגנון בית בצלאל בירושלים, ושימש אחר כך כבית הספר של המושב.

תכונות פילטר לוח

• מתאים לכל המשפחה
• מתאים לקבוצות

מיקום