יפו ספורו של ר' חיים שמש (סטולר) מראשוני מתיישבי נווה שלום

חיים שמש נולד במחצית המאה התשע עשר בירושלים,שם שימש כמטרה לתלמידי ישיבות ,ועסק במקצוע הנגרות שלמד מאביו שהיה נגר בירושלים,לאחר נישואיו עבר לגור בהתיישבות היהודית בחברון,כאשר נוסדה הקהילה האשכנזית בעיר יפו שבה הייתה קהילה ספרדית גדולה,עברה משפחתו לגור בין חומות העיר יפו.
שם הצטרף להקמת האגודה "הכנסת אורחים ועזרת חולים",שמטרתה הייתה לקבל ולקלוט את גלי העלייה של יהודים דרך נמל יפו ולדאוג לשכנם ולעזור להם בראשית דרכם בארץ ישראל,ולעזור בהגשת מרפא לאנשי הקהילה האשכנזית ,האגודה כונתה בידי הקהילה הספרדית ביפו ,בשם חצר הכולל.
כאשר החלה ההתיישבות בשכונת נווה שלום ,רכש ר' חיים שמש חלקה מבין הראשונים בשכונה מידי זרח ברנט ומכיוון שהיה נגר, הקים מיד על שטחו צריף מגורים,לפרנסתו התפרנס מנגרות הן בהכנת חביות יין ביקב של ראשון לציון והן בהקמת גגות למתיישבים יהודים בשכונה ומחוצה לה,כאשר הוקם בית התלמוד שער תורה ביפו ולאחר מכן בשכונת נווה שלום,הצטרף למייסדים ועזר בבניית המבנים.
האגדות השכונתיות מספרות ,שחיים נהג היה לעורר את המתפללים בקולו מבתיהם על מנת שיגיעו לתפילה, לכן בימי בהתקרב ימי חג וסליחות ,צריך להבין כי הרעידות בבתי שכונת נווה שלום,הרועדים רק מהזיכרונות לקולו של חיים שמש המעורר,ומקול חצוצרתו שבה תקע בכול ערב שבת להודיע על כניסת השבת, חצוצרה שהובאה עבורו במיוחד מהעיר בירות.
עוד מוסיפות האגדות ,מכיוון שלצורך קיום מצוות ההשכמה, נאלץ היה חיים שמש  לצאת מוקדם בבוקר לרחובות,רחם עליו זרח ברנט והביא לו מאנגליה, מעיל פרווה חם על מנת שלא יתקרר במלאכתו זאת ,גרושו בתקופת מלחמת העולם הראשונה מביתו ,קרב את מותו והוא נפטר בגיל 59 שנה.
מעמדה האורבני של שכונת נווה שלום נחלק לשנים,בשנים שבין העשרים לשלושים, נקבע כי חלק מהשכונה במיוחד באזורים המסחריים כמו רחוב ברנט ,שכונה רחוב האטליזים, הרחוב המרכזי שכונה השוק היהודי – שוק אל יהוד,וחלקה השני השתייך מוניציפלי ליפו, ללא סממנים פיזיים לחלוקה האורבנית שנקבעה בידי הבריטיים והעיר תל אביב שהוכרזה בשנת 1921 כישות עירונית נפרדת מיפו.

מיקום