התחבר
יפו סיור בשכונות שמחוץ לחומות העיר בתקופת המאורעות
יפו סיור ברוח הזמן בשכונות יהודיות וערביות שמחוץ לחומות העיר בתקופת המאורעות
מתיאורי החיים בשכונת נווה שלום של זקני השכונה בשנות הארבעים ,עולות תמונות דומות לחיי היום יום של הילדים הן בשכובות היהודיות והן בשכונות הערביות, חיי העוני של דיירי השכונות דומים, למעשה התרחבות השכונה שלא על פי מתאר הבתים הטוריים שבנה זרח ברנט בהתחלה להשכרה, יצרה מגורי עוני ובתים שנבנו מכול הבא אל היד.
ההבדלים בין השכונות הערביות ליהודיות ,הוא המחסור בשלטים בעברית, או קרחות וההרס שהותירו שרשראות הטנקים הבריטיים במעבר בתוך שכונות העוני הערביות כמו מנשיה שנקראה בתחילה "סכנת אל מסרייה" ,על שם הפלחים המצריים ,שאכלסו אותה בתחילת דרכה בבתיה שעשויים מטיט וחול, בעת שכוחות הצבא הבריטי פעלו כנגד המרד הערבי של 1936 ,בהותירם במקום הרס וחורבן והותירו משפחות עניות רבות ללא פחוני מגורים.
הרחבת והתפשטות שטחי המגורים בשכנות בשני צדדי המתרס הן היהודי והן המוסלמי , שצמחו בלא הכנת תשתית ראויה למגורים ,כתוצאה מהצטרפות תושביהם שהממון לא היה בידיהם ולמעשה המגורים הזולים משכו אותם לדור בפחונים ,צריפים ושאר המצאות הבקתות למגורים, מצב שגרם לילדיהם למצוא עצמם משחקים בבוץ, בעת הגשמים ובלכלוך ואבק בימי הקיץ, בסמטאות הצרות והמעופשות, או בלבושם הקרוע והמלוכלך ,דמות של דלות ועוני.
מנגד לרחובות ושכונות תל אביב המבוססות שממול, הביקור בשכונת נווה שלום הבדל תהומי ,שזעק לעיניים למטיילים בהם, אל מול מראה הסמטאות הצרות, המחוסר במדרכות, שבילי העפר המתקראים רחובות, בקתות הבנויות משאריות קרשים ופחים ומראה הילדים בבגדים הקרועים המטפלים באחיהם הצעירים .
יחסם הברוטלי של הכוחות הבריטיים כנגד השכונות היהודיות גם כן, יצר שנאה משותפת כנגד השלטון הבריטי, אך תנאי המגורים היו דומים להפליא ,עקב המחסור באמצעי מחייה מגורים ותנאי סניטריים בשכונות שמחוץ לחומת יפו.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.