יעקב יהושע שגר ברחוב מלכי 7 בימין משה, פרסם את ספרו הראשון על ירושלים ילדות בירושלים הישנה בעת שמלאו לו שישים שנה,בלהט הזיכרונות לחיי הספרדיים בשכונות בירושלים, סיפר הסופר על עברנו בירושלים ומנהגיה של ירושלים של מטה הישנה,עד שנות השמונים הספיק יעקב יהושע לפרסם 12 ספרים, עשרות מאמרים בעיתונות ובירחונים ובנוסף לשני ספרים בערבית לתולדות העיתונות הפלסטינית,לאחר מותו נתגלו עוד כתבי יד בלתי גמורים שחלקם פורסמו והושלמו בידי בנו א,ב,יהושוע .
יעקב יהושע החשיב את עצמו בעיקר כמזרחן וגאה היה בלימודי הערבית היסודית אשר למד בצעירותו, ידיעתו בשפה הערבית ובמנהגי הערביים ,שימשה אותו בעבודתו הממשלתית כמנהל המחלקה לענייני דת ,לעדות המוסלמיות והדרוזיות שנותרו בשטחי ארץ ישראל לאחר מלחמת השחרור כמגשר בין הערבים בארץ ישראל לבין היהודים.
בנוסף לעבודתו הממשלתית שימש יעקב יהושע כמורה לערבית בבית הספר שנקרא "בגרות" בית ספר שנוסד בידיו עם שלושה מורים נוספים בירושלים,בערוב ימיו החליט כי ברצונו לשמר את עברם של התושבים והשכונות אשר הם גרו בהם ,לצורך זה ישב עם הזקנים ודובב אותם לספר את זיכרונותיהם,לאחר עריכה וכתיבה היה מעלה את הסיפורת בספרים לרשות הכלל והשימור האנושי של עברנו ,בניסיון נואש להלחם בהווה המנסה להשכיח את העבר.
לא הייתה נימה פוליטית או מגמה של הכוונה לכוון מחשבה פוליטית בכתביו של יעקב יהושע אלא סיפורת אנושית וצבעונית לדמויות הזקנות של ההיסטוריה בשכונותיה של ארץ ישראל ועל כך מקומו מובטח בגן עדן לפחות לדעתי .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.