התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

אליהו היה עסקן חרוץ וצנוע,תמיד פעל בהסתר בגיוס תרומות לאנשים נזקקים, ידוע היה בכישרונו להנהלת חשבונות ,בכישרונו זה פעל וערך חשבונות ואת ספרי האגודות שבהם פעל,כמו עזרת נידחים ונזקקים,סופר ופעיל כמזכיר בחברת ירושלים,מזכיר אגודת ציון,מזכיר בית הזקנים,הרבה לכתוב בעיקר בעיתונות כמו בחבצלת.

עוד בתקופה העותמאנית בשנת 1895 שימש כמנהל הדואר העותמאני ברחוב היהודים ברובע היהודי בעיר העתיקה,הוא פתח סניף שני במאה שערים והקפיד לגבות את התשלום הנמוך ביותר אשר היה יכול לגבות,הוא אף יצר את החותמת בעברית ירושלם, אז קבל את הכינוי בפי היהודים כאליאס אפנדי,הוא פעל להקמת תיבות דואר וחלוקת מכתבים לבתי התושבים.

בחודש אוקטובר 1903 פתח הוניג את סניף הדואר העותמאני השני שלו במאה שערים,הסניף פעל בימי השבוע פרט ליום השבת והחגים, חותמת סניף הדואר כלל את הכיתוב ירושלם.

אגדת מרדכי הוניג ,מאגדות זקני שכונת ימין משה .
מרדכי הוניג תושב שכונת ימין משה ,כונה בידי היהודים אפנדי הוניג, היה בעל מעמד מכובד ושרת כעסקן למען מטרות של עזרה ותמיכה ביהודים עניים,פעיל ומזכיר בית מושב זקנים ,שימש לאורך שנים רבות גבאי בית הכנסת האשכנזי של הפרושים בימין משה ,בזכות קשריו עם השלטונות עזר לבנות בשכונה את בית הכנסת,מוסדות תלמוד שאפשר את פתיחת בתי המרקחת בשכונה .

בשנת 1904 החליט מרדכי שבניו זקוקים להשכלה נרחבת ושלח אותם ללמוד מחוץ למסגרות המסורתיות הדתיות, מעשהו זה ,קומם והקים לו מתנגדים רבים ,אנשים ואגודות שעזר להם בעבר הפנו לו עורף, למרות ששימש שנים רבות בבית הכנסת של הפרושים בשכונה, הוא סולק מתפקידו ואף נשללה ממנו הזכות להתפלל בבית הכנסת.

חבריו לשעבר בבית הכנסת הפרושי בשכונה, קראו לו אפיקורס ומהפחד שיבחר שוב להיות גבאי או לשרת בוועד השכונה , לכן העדה הפרושית האשכנזית בשכונה הוציאה צו האוסר לבחור בו לתפקיד הגבאי,בית הכנסת העמיד כנגדו צעיר קנאי דתי ,שנבחר לכהונה אחת והפסיד בבחירות הבאות למרדכי הוניג שנבחר שוב לתפקיד הגבאי ברוב קולות גדול.

לאחר שנבחר שוב לגבאי בית הכנסת ,סרבו הפרושים להציג בפניו את החשבונות או לשתף עמו פעולה, התרגזו עסקני ירושלים והרבנים על החרם והוציאו צו דין תורה ,המאשר לשלוח ילדים ללימודים בכול בית ספר שיחפצו הוריהם ושאסור לנדות או להחרים את הוריהם ,בנוסף הוציאו צו תורה שיש להחזיר לידיו את סמכויותיו מכיוון שנבחר כיאות וברוב.

הקדמה לדואר העותמאני
בתקופת השלטון של העותמאניים בארץ ישראל , נחקק חוק הקפיטולציות ברחבי הממלכה ,כפועל יוצא נפתחו קונסוליות לארצות ידידות לשלטון העותמאני בארץ ישראל, שטיפלו בתושבים בארץ ישראל מארצותיהם,בין יתר הזכויות שקיבלו הייתה פתיחת בתי דואר בשליטת המדינות שהיו להם קונסולים בארץ ישראל.

כיוון שהשלטונות העותמאניים בארץ ישראל הבינו כי היהודים הם המשתמשים הרבים בשרותי הדואר והבנקאות דרך הדואר  בקשריהם עם הגולה והשנורר שנקראו כספי החלוקה ומכיוון שהשרות שלהם בלשון העם היה נחשל ועל הפנים, חיפשו השלטונות יהודים בעלי השפעה ומקובלים על היהודים ונתנו להם זיכיון לפתוח סניפים של הדואר העותמאני בארץ ישראל.

בירושלים בחרו את מרדכי הוניג שפתח בעבורם סניף ברחוב היהודים בירושלים העתיקה וסניף נוסף בשכונת מאה שערים, בחודש אוקטובר 1903 פתח הוניג את סניף הדואר העותמאני השני שלו במאה שערים,הסניף פעל בימי השבוע פרט ליום השבת והחגים, חותמת סניף הדואר כלל את הכיתוב ירושלם.

עוד בתקופה העותמאנית בשנת 1895 שימש כמנהל הדואר העותמאני ברחוב היהודים ברובע היהודי בעיר העתיקה,הוא פתח סניף שני במאה שערים והקפיד לגבות את התשלום הנמוך ביותר אשר היה יכול לגבות,הוא אף יצר את החותמת בעברית ירושלם, אז קבל את הכינוי בפי היהודים כאליאס אפנדי,הוא פעל להקמת תיבות דואר וחלוקת מכתבים לבתי התושבים.

בחודש אוקטובר 1903 פתח הוניג את סניף הדואר העותמאני השני שלו במאה שערים,הסניף פעל בימי השבוע פרט ליום השבת והחגים, חותמת סניף הדואר כלל את הכיתוב ירושלם.

מנהל הדואר העותמאני בארץ ישראל הלל את עבודתו ואף דאג לו למינוי ממלכתי רם דרג,בהשפעת מתנגדי היהודים המוסלמים ,הסב המנהל את דעתו על מרדכי הוניג וניסה שיפתח את סניפיו בשבת ,כיוון שסרב לבקשה זאת , החליט מרדכי הוניג להתפטר מתפקידו כמנהל הדואר הירושלמי.

החלטתו להתפטר עוררה מהומה לא קטנה ומכיוון שראו כך היהודים הם הפסיקו להשתמש בשרותי הדואר העותומאני ועבו להשתמש בשרותי הדואר של המדינות האחרות, דבר שהביא להידרדרות חמורה לדואר העותמאני.

השלטונות למדו את הלקח ומרדכי הוניג נתבקש לחזור ולמלא את תפקידו כמנהל הדואר בירושלים בלא לפתוח את הסניפים בשבת ובימי חג, ,את חזרתו התנה הוניג בתוספת המלה העברית "ירושלם" על חותמת הדואר הרשמי בסניפי ירושלים לצד הכיתוב הערבי והלטיני .

גם בולי הדואר שעליהם התנוססה הכתובת ירושלם ,הביאה לפריחת הסניפים ולרווחיות גדולה של הדואר העותמאני, עקב שימושם הגובר של היהודים בבולים נושאי הכיתוב העבר ירושלם ולאספני הבולים ברחבי העולם.

כמובן שפריחה זאת בשימוש במילה עברית בדואר העותמאני ,הביאה שוב את המתנגדים המוסלמים ,לגרום לדואר את הסרת המילה ירושלם מהחותמת ונאסר שימושה בעברית בדואר העותמאני וכך נסגרו שוב הסניפים העותמאניים היהודיים בירושלים.

האגדות של זקני העיר מספרות כי כאשר הגיע לביקור בירושלים בשנת 1898 וילהלם קיסר גרמניה ופגישתו עם הרצל בעיר העתיקה, נתבקש מרדכי הוניג בידי השלטונות העותמאניים ,שייקח על עצמו לתת שרות דואר טוב למבקרים ולחברי פמלייתו של הקיסר, כיוון שעמד במשימה העניק לו הקיסר מדליית כבוד לעבודתו.

מורדכי הוניג היה בעליהם של מספר דירות בשכונות ירושלים שמחוץ לחומות, בשנת 1922 פרסם מרדכי הוניג כי ברצונו למכור את בייתו ממול לבית החולים שערי צדק (דוקטור וואלך) בית בן שלושה חדרים ומטבח עם כיווני אוויר צח.
אגדת מרדכי הוניג ,מאגדות זקני שכונת ימין משה .

מרדכי הוניג תושב שכונת ימין משה ,כונה בידי היהודים אפנדי הוניג, היה בעל מעמד מכובד ושרת כעסקן למען מטרות של עזרה ותמיכה ביהודים עניים,פעיל ומזכיר בית מושב זקנים ,שימש לאורך שנים רבות גבאי בית הכנסת האשכנזי של הפרושים בימין משה ,בזכות קשריו עם השלטונות עזר לבנות בשכונה את בית הכנסת,מוסדות תלמוד שאפשר את פתיחת בתי המרקחת בשכונה .

בשנת 1904 החליט מרדכי שבניו זקוקים להשכלה נרחבת ושלח אותם ללמוד מחוץ למסגרות המסורתיות הדתיות, מעשהו זה ,קומם והקים לו מתנגדים רבים ,אנשים ואגודות שעזר להם בעבר הפנו לו עורף, למרות ששימש שנים רבות בבית הכנסת של הפרושים בשכונה, הוא סולק מתפקידו ואף נשללה ממנו הזכות להתפלל בבית הכנסת.

חבריו לשעבר בבית הכנסת הפרושי בשכונה, קראו לו אפיקורס ומהפחד שיבחר שוב להיות גבאי או לשרת בוועד השכונה , לכן העדה הפרושית האשכנזית בשכונה הוציאה צו האוסר לבחור בו לתפקיד הגבאי,בית הכנסת העמיד כנגדו צעיר קנאי דתי ,שנבחר לכהונה אחת והפסיד בבחירות הבאות למרדכי הוניג שנבחר שוב לתפקיד הגבאי ברוב קולות גדול.

לאחר שנבחר שוב לגבאי בית הכנסת ,סרבו הפרושים להציג בפניו את החשבונות או לשתף עמו פעולה, התרגזו עסקני ירושלים והרבנים על החרם והוציאו צו דין תורה ,המאשר לשלוח ילדים ללימודים בכול בית ספר שיחפצו הוריהם ושאסור לנדות או להחרים את הוריהם ,בנוסף הוציאו צו תורה שיש להחזיר לידיו את סמכויותיו מכיוון שנבחר כיאות וברוב.

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.