באגדות השכונה משנת סוף שנת 1919 ,מסופר על יהודי ממשפחה מכובדת הגר בשכונת ימין משה הספרדית, שכאשר כספו אזל הביא את אשתו וילדיו ושיכן אותם בבית הכנסת הספרדי בשכונה בערב שבת, לטענת המתפללים שלא יכלו להיכנס לתפילת שבת ,הטיח בהם כי על ועד הקהילה לתמוך באביונים ולדאוג לצרכיהם.
ביוני 1949 ,ניסים דסה יליד ומוכתר השכונה ,סיפר כי בשכונה היו בית ספר לבנים ובית ספר לבנות, שני בתי כנסת ,מוסד לעזרה סוציאלית ,מרפאת עיניים, מרפאה רפואית המנוהלת בידי אליהו פרץ .
אגדה משנת 1948 המספר כי חלקם של הדיירים עדיין המשיכו להפעיל את עסקיהם בתוך חומות העיר העתיקה למרות שהם עצמם גרו מחוץ לחומות, ילדי העולים הספרדים המשיכו להתחנך באולפנות לימוד התורה הספרדיות בתוך החומות.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.