התחבר
לשפרה ובעלה היה הסכם ברור שהוא ילך ללמוד בישיבות והיא תנהל את חיי המסחר של המשפחה.
אם המשפחה שפרה ,ניהלה שתי חנויות בשכונת ימין משה וחנות שלישית בגורת אל ענב , החנות הראשונה : בפינת רחוב המצודה ורחוב התקוה ,החנות השנייה שהפכה במשך למחסן סחורה ליד שער הכניסה של רחוב המצודה והחנות שלישית בשכונת גורת אל ענב הסמוכה.
בחודש מרץ בשנת 1934 נפרצה חנותה בימין משה ונגנבו מהחנות שק קופסאות סיגריות ושק סוכר ,בידי ארבעה ערבים בשעות הבוקר המוקדמות,שמש בית הכנסת יוסף פרץ אשר גר במשכנות שאננים, שהגיע לפתוח את בית הכנסת הגדול ,הבחין בהם וקרא לעברם,בעת שנשאו את השקים במדרגות הרחוב, בתגובה ירה אחד הערבים בגבאי יוסף פרץ והחטיא,אך בירייה הוא פגע בשותפו לשוד והרגו , מובן שהשקים עם הגנבה הושארו בשטח .
השודדים נתפסו לאחר זמן והועמדו לדין באוקטובר 1934, אחד השודדים הפך לעד מדינה וכנגד השנים הנותרים נערך משפט הגניבה והרצח,למשפט הופיעו השודדים בלבוש מהודר לאפנדים, העידו כנגדם איש המשטרה והרופא שטיפל בפצוע שנורה ומת.
שפרה בליצקי העידה כי לחנות היו ארבעה מנעולים על דלת הכניסה, אך משהגיעה לחנות עקב קריאת השוטרים הבחינה כי הנעילה לחנות הייתה ארעית וכי בחנות הסדר הופר והסחורות פוזרו.
בעלה זאב היה מתלמידי התורה בישובות, את חנות המכולת ניהלה אשתו בימין משה .
בשנת 1935 מודיעה בעל חנות המשקאות החריפים בימין משה גברת שפרה בליצקי כי הגישה בקשה חדשה לקבלת רישיון למכירת משקאות חריפים בחנותו בשכונה.
באגדות שכונת ימין משה אנו מוצאים את הספור על זאב בליצקי ,בעלה של שפרה בליצקי החנוונית ,שחזר מלמוד בבית המדרש במחצית מאי בשנת 1947 , בשעות הערב ופגש בחמשה חיילים בריטיים בפאתי השכונה שהחלו להציק לו ,למשמע זעקותיו הגיעו שכנים הם הרפו ממנו והוא שוחרר לביתו.
בתקופת המנדט המשיכה להתגורר במבנה משפחת שפרה בליצקי ודייר נוסף יעקב וסימה הירשפלד .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.